דרישות התפקיד: מראה ייצוגי

הסתנוורתם מהמראה החיצוני של המועמדת? עכשיו חשבו שוב

אנחנו לא צריכים את אייל גולן או אייל וולדמן בשביל לדעת שנוכחות של אישה אטרקטיבית משפיעה על תהליך קבלת החלטות של גברים. למרבה הצער, זה קורה הרבה יותר מדי גם בתהליכי גיוס מועמדים לעבודה. בעיקר מועמדות, כצפוי.

מחקרים מראים שגם תינוקות עושים זאת ומעדיפים להביט בפנים יפות, ומסתבר שאנשים מושפעים מהמראה החיצוני של מועמדים פוליטיים ביום הבוחר. הוכח שאפילו בבתי משפט נאשמים אטרקטיביים נוטים לקבל עונשים קלים יותר, אז קצת קשה להאשים את המעסיקים שמתרשמים לטובה ממועמדות יפות. כי בעצם, כולנו עושים זאת.

האשם: אפקט ההילה

המניע של מעסיקים המעדיפים עובדים אטרקטיביים לא חייב להיות מיני, כמו שאנחנו ממהרים לשפוט. "אפקט ההילה" חזק ביותר, ומשפיע על אנשים לתפוס אנשים מושכים כאינטליגנטיים, מוצלחים ומוכשרים יותר מכאלה שאינם מושכים.

בהתאם לאפקט, מעסיקים מעדיפים שיקבלו את פני הלקוחות שלהם פנים יפות, בניסיון לקשר את העסק לאסתטיות ויופי המיוחסים תודעתית לכישרון והצלחה, ובנוסף לכך, להבטיח אינטראקציה נעימה ככל האפשר עם הלקוחות ועם שאר באי הארגון.

זו כנראה הסיבה לכך שברוב לשכות האלופים בצה"ל מצויות חיילות נאות, ושפרסומי משרות רבים כוללים "מראה ייצוגי" כחלק מרשימת הכישורים הנדרשים. זו גם הסיבה לכך שהחברה האמריקנית Abercrombie & Fitch מעסיקה רק אנשים יפים, במקרה זה גלוי ובגאווה, ושבאתר ההיכרויות האמריקני המיועד ל"יפים בלבד" יש פיצ'ר מיוחד למעסיקים שרוצים לאתר מועמדים שנראים טוב.

התייחסות קלוקלת לאורך כל הדרך

מה שעובד למותג אופנה כמו Abercrombie & Fitch לא עובד ברוב בתי העסק. אפקט ההילה הוא אשליה. מיתוג עסק באמצעות ערך היופי לא גורם לכך שייתפס כמוצלח, אלא ככזה שמדגיש חיצוניות על חשבון איכות, וסופו לאכזב כמתנה דלה בעטיפה מרשימה.

המראה החיצוני מרשים ופועל לטובת מועמדים בתהליך הגיוס, אולם בהמשך הוא דווקא נתון לרעת המועמד, ובעיקר כשמדובר במועמדת. למרבה הצער, עובדות מרשימות במיוחד נתפסות על ידי גברים שסובבים אותן - עובדים, לקוחות ומעסיקים - כ"יפות וטפשות", ועל ידי נשים שסובבות אותן כמקור מאיים. נשים אף העידו שהיו מוותרות מראש על גיוסן של נשים מרשימות מאוד, ופוסלות אותן כבר בשלב מוקדם על סמך התמונה בקורות החיים או ברשת החברתית.

בפועל, גם המעסיקים עצמם, שהעריכו לטובה את המועמדת הנאה, נוטים בשלב מאוחר יותר להעריכה מקצועית פחות מאשר את הקולגות בעלות המראה הממוצע. וודאי לא פועל לטובת אותה עובדת אטרקטיבית שאלה מקטינים ציפיות לגביה, כך שגם אם תפציץ ברעיונות מבריקים, סביר להניח שלא ישימו לב אליהם ולא יאפשרו לעצמם ליהנות מפירות גיוסה לחברתם. זהו מצב עגום שלא מהווה נקודת פתיחה טובה לעובדת האומללה, שנלכדה ברשת התייגנית והסקסיסטית של העולם שבו אנו חיים.

במקרים אחרים - אך מטרידים לא פחות - מעסיקים מגייסים עובדת רק על סמך המראה החיצוני שלה, וכשזו מוכיחה את עצמה כמי שלא באמת מתאימה לעבודה, הם מעלימים עין (גם כאן, בגלל ציפיותיהם הנמוכות ממנה). מצב כזה עלול להימשך זמן רב מספיק בשביל לפגוע איכותית בעבודה.

במילים אחרות, זה לא המראה החיצוני שפועל בעוכריה של מועמדת, שעל לא עוול בכפה מתכננת לעצמה קריירה. זו הגישה המעוותת של המעסיקים שלא מתחילה ונגמרת רק בתהליך הגיוס.

המראה החיצוני הוא רק בונוס, לא יותר

זה שהכרעה לגבי התאמת מועמד או מועמדת על סמך המראה החיצוני בלבד היא פסולה, מפלה ולא מוסרית, זה ברור. אבל מעסיקים צריכים להכיר את עוצמתו של אפקט ההילה, להיות מודעים לכך שהם מושפעים ממנו ככל האדם, ולהבין שזו נטייה שיטתית שלא יעילה להם בגלל השלכותיה השליליות.

בחירת המועמדת צריכה להיות סופו של תהליך קבלת החלטות רציונלי וענייני המתחשב ביתרונותיה, בכישוריה ובפוטנציאל התרומה שלה לחברה, בין אם היא יפהפייה ובין אם פחות מכך. וזו אולי עוד סיבה מספיק טובה להפסיק לחסוך במשאבי גיוס מקצועיים וראויים.

זה לא שמגייסים מקצועיים לא מתייחסים כלל למראה החיצוני של המועמדים, שהרי המראה החיצוני (זה שאפשר לשלוט בו - לבוש מותאם תפקיד וקוד לבוש, אסתטיות בסיסית) הוא בכל זאת מסר שהמועמד נושא עמו בריאיון ושמעיד על אישיותו. אך אלה, לפחות כך אני מקווה, מודעים יותר להטיית החיצוניות ולאפקט ההילה, ויודעים טוב יותר להישאר בגבולות הרלוונטי.

בסופו של דבר, כשמועמדים אכן מגויסים לארגון בצורה שיטתית ורציונלית, פוחתת הסכנה שבשלב מאוחר יותר היחס לעובד או עובדת יושפע מהמראה החיצוני שלהם, ובהתאם לכך קטנים הסיכויים לגיוסים הכושלים, לעלבון למועמדים, למתחים בצוות ולשאר ההשלכות.

ורק מילה לעובדים ולעובדות: ותרו על תמונה בקורות החיים, ואם תרצו - הגדילו לעשות והגדירו את הפרטיות בפרופיל הרשת החברתית שלכם כך שלא כולם יוכלו לראות את תמונתכם, כדי שמעסיקיכם הבאים יחליטו אם לזמן אתכם לריאיון רק על סמך מה שכתוב בקורות החיים, ולא על סמך העיניים היפות שלכם.

*יעל מהודר היא יועצת ארגונית. מאמריה מבוססים על הידע והניסיון שרכשה בתהליכי ייעוץ ופיתוח מנהלים בארגוני הייטק ותעשייה, ולאנשים פרטיים. המאמרים מיועדים להעשרה, אינם תחליף לייעוץ מקצועי ואישי המתאים למידותיו של כל אדם ואדם, ואין להתייחס אליהם ככאלה. פרטי הסיפורים האישיים טושטשו לשמירת פרטיות מושאיהם. פניות ליעל מהודר אפשר לשלוח לדוא"ל yaelmehoudar@gmail.com, ואפשר לפנות אליה גם בפייסבוק.