נקבעו דמי ההסכמה בנחלות

פסק דין זה שקבע כללים ברורים להערכת שווי נחלה לצורך קביעת דמי הסכמה, מסיים למעשה מחלוקות רבות שנים שנדונו בערכאות השונות

דמי הסכמה שמשלמים בעלי נחלות בעבור קבלת הסכמת רשות מקרקעי ישראל להעברת הזכויות בנחלה, היוו בשנים האחרונות בסיס למחלוקות בין בעלי נחלות לרשות.

ביום 16.1.2014 ניתן פסק דין על ידי בית המשפט העליון, (ע"א 229/10 שילר ואהרוני נ' מינהל מקרקעי ישראל) בנושא אופן קביעת התמורה לצורך קביעת תשלום דמי הסכמה. פסק דין זה, שקבע כללים ברורים להערכת שווי נחלה לצורך קביעת דמי הסכמה, מסיים למעשה מחלוקות רבות שנים שנדונו בערכאות השונות.

החלטת מועצת מקרקעי ישראל מספר 534 קבעה כללים לגביית דמי הסכמה בעת העברת זכויות בנחלה. סמכות הרשות לדרוש את תשלום דמי ההסכמה ושיעור החיוב הותקפו לא אחת בבתי המשפט, ואושררו לבסוף בבית משפט העליון (ראה בג"ץ 5889/08 עזבון רבקה פורמן ז"ל נ' קרן קיימת לישראל).

דמי ההסכמה, מחושבים בזיקה לעליית ערך הקרקע במהלך תקופת החכירה, באופן שחוכר המעביר זכות חכירה חייב בתשלום דמי הסכמה בשיעור של שליש מעליית ערך הקרקע (החלטה 534). עליית ערך הקרקע מחושבת לפי ההפרש שבין מחיר המכירה (התמורה) לערך היסודי.

בפסק הדין שניתן ביום 16.1.2014 טענו המערערים, כי את דמי ההסכמה יש לגזור רק מהתמורה ששולמה עבור זכות החכירה כשלעצמה, ולא ממחיר הרכישה הכולל, שכן, לשיטתם, יש להפחית מהתמורה החוזית השבחות שביצעו המוכרים בנחלה; עליית ערך בחלקם היחסי ברכוש המשותף של האגודה; הפיתוח הסביבתי אותו ביצעה האגודה והמוניטין שצברה האגודה. לפי הטענה, רכיבים אלה אינם מהווים חלק משוויה של זכות החכירה, ולפיכך אין הרשות רשאית להביאם בחשבון לצורך חישוב דמי ההסכמה.

הרשות, לעומת זאת, טענה, כי התמורה, כהגדרתה בהחלטה 534, משמעה סכום תמורה הכולל שנקבע בחוזה שנחתם לצורך העברת זכות החכירה בנחלה.

בית המשפט העליון, קבע בפס"ד שילר הנ"ל, כי יש לקבוע את התמורה לצורך חישוב דמי ההסכמה על פי התמורה החוזית הכוללת שנקבעה בחוזה המכירה, ולא רק בעבור שווי חלק מהזכויות המרכיבות את זכות החכירה.

בפסק הדין, קיבל בית המשפט העליון את עמדת הרשות גם לענין אופן חישוב המחיר היסודי, וקבע, שרשימת המרכיבים את המחיר היסודי הינה רשימה סגורה, וכי יש לחשב את המחיר היסודי על בסיס ערך טבלאי אחיד לכלל הנחלות.

יחד עם זאת, בית המשפט העליון, העביר ביקורת על אופן החישוב "המסורבל" של דמי ההסכמה, ולפיכך, מומלץ שהרשות תשקול, לקבוע שיטת חישוב פשוטה ומקלה לחישוב דמי הסכמה.

אסיים ואומר, שככל שרשות מקרקעי ישראל תקדים ותיישם את החלטת המועצה מס' 1155 (שהתקבלה עוד בשנת 2008), שעניינה עיגון זכויות החקלאים בחלקת המגורים, יצטמצמו המחלוקות בנושא בין הרשות לחוכרי הנחלות.

* הכותב כיהן כסמנכ"ל שיווק וכלכלה במינהל מקרקעי ישראל