מי אתה אלכסנדר לוין, בעלי ערוץ 9 שמתעניין ברכישת ערוץ 10?

לא מעט גורמים בענף התקשורת מבקשים לדעת מיהו לוין, מבעלי ערוץ 9, שמתעניין בהשקעה בערוץ 10 ■ מדוע לוין מוכן לקחת על עצמו את חובות ערוץ 10, מה מניע אותו, ומה הוא טוען ביחס להאשמות על הקשר שלו למשטר ברוסיה?

הקהילה הישראלית דוברת הרוסית ברשתות החברתיות סוערת. בשבועיים האחרונים נדמה כי עמודי הפייסבוק, והפורומים בענייני אקטואליה עוסקים כולם בעניין אחד - שאלת הסקר שפירסם ערוץ 9, ערוץ הטלוויזיה הישראלי ברוסית, שנרכש בשנה שעברה על-ידי איש העסקים המסתורי אלכסנדר לוין. "האם היהודים אחראים בעצמם לשואה?", איש החדשות דימיטרי דובוב שאל, והצופים - שרבים מהם צאצאי ניצולי שואה או ניצולים בעצמם - נדהמו.

קיראו עוד ב"גלובס"


איליה רוזנפלד, איש יחסי ציבור ופובליציסט באתרי אינטרנט בשפה הרוסית, לא יודע מנוח מאז שפורסמה השאלה השנויה במחלוקת. "יש ערוץ טלוויזיה רוסי שנקרא 'דוז'ד' (גשם ברוסית, ל"א), שהרשה לעצמו לשאול באחד משידוריו שאלה פרובוקטיבית על המצור על לנינגרד בימי מלחמת העולם השנייה - 'אם ברית-המועצות הייתה נכנעת לגרמנים, לא היה קורה המצור על לנינגרד?'. השאלה גרמה לסערה ברוסיה, ובזו אחר זו החליטו חברות הכבלים להוריד את הערוץ מהחבילה", מסביר רוזנפלד. "ואז, ב-31 בינואר מחליט ערוץ 9 להזדהות עם הערוץ הרוסי ולשאול את השאלה המקוממת, כאילו להוכיח שאנחנו חיים במדינה כל-כך דמוקרטית שלא יפגעו בערוץ".

בערוץ אומרים שהם רצו להבהיר מה הוא חופש הביטוי ומה הוא חופש העיתונאי, ולהראות שעיתונאי יכול לשאול כל שאלה ומה שחשוב הוא התשובה. בערוץ 9 הבהירו כי ביקשו להראות באיזו קלות, גם כשנשאלת שאלה לגיטימית שגם היסטוריונים מעלים, פוטין מביא לסגור את הערוץ.

רוזנפלד לא קיבל את טענת הערוץ על פרובוקציית המחאה. הוא יצר קשר עם ארגוני ניצולי שואה וקורא לקיים דיון בנושא בכנסת. "בתגובה ענה לי דובוב, שאני והמתקוממים האחרים עדיין לא יצאנו מתקופת החושך, ולא מבינים מהו חופש ביטוי ומהי דמוקרטיה. שהם דוגלים בגישה שאין פרות קדושות. הם עדיין לא מתנצלים בכנות".

פרסום שאלת הסקר משקפת כהלכה את הלך-הרוח החדש בערוץ 9. הערוץ, שנחשב למבוגר יחסית, ופונה לאוכלוסיית ברית-המועצות לשעבר שהלכה והתבגרה, מבקש היום לדבר אל בני הדור הצעיר. אותם ישראלים שנושאים שם פרטי עברי ושם משפחה שמעיד על הרקע הסובייטי. אלה שדוברים עברית מצוינת בחוץ ורוסית שוטפת בבית. לא בכדי, מנכ"לית הערוץ, ויקטוריה גורדין, התייצבה בעצמה מול הגולשים הזועמים בפייסבוק וענתה להם - לא תמיד בממלכתיות.

"שאלתי אותה האם הסקר הבא יהיה 'האם יהודים שותים דם של תינוקות?'", אומר דוד אידלמן, בלוגר בשפה הרוסית, "והיא ענתה לי 'למה לא? שאלה לגיטימית'. אחר-כך היא אמרה שאני 'חיה מוזרה שצריך לעשות עליה ניסויים'".

אגב, על 9% שהצביעו בסקר הרטורי כי "כן" - היהודים אכן נושאים באחריות להכחדתם - אמרה גורדין, ספק בהומור ספק ברצינות, כי ככל הנראה מדובר "בסבתות שלחצו על הכפתור הלא נכון".

לדברי העיתונאי הוותיק יעקב שאוס, עד לא מזמן איש עיתון "ווסטי" והיום בלוגר חופשי, שאלת הסקר עשויה להיות "ניסיון לבדוק את גבולות חופש הביטוי בישראל, ויכולה גם להיות פשוט פעולה שיווקית זולה". אך לא זה העניין המרכזי.

לדבריו, למרות שמהלך הסקר בהחלט יכול להצביע על נטייה אנטי-פוטין, ניתן לראות בבירור "את ההשפעה הרוסית על הערוץ. החדשות לפעמים מתחילות במתרחש ברוסיה או במה עשה פוטין. אני לא מכיר את לוין או את הקשרים הפוליטיים שלו, אבל אני יודע שהמצב הוא שברחבי העולם התקשורת הרוסית, שהייתה תמיד אופוזיציונית לקרמלין, משנה את הטון".

שאוס מדבר על תופעה שהוכרה גם על-ידי דוח חופש העיתונות, שהתפרסם השבוע. "פתאום מרגישים את ההשפעה הרוסית על התקשורת דוברת הרוסית בארה"ב ובגרמניה", הוא אומר. "באחרונה פוטין אמר בפגישה עם סופרים כי השפה הרוסית היא כלי להשפעה שלנו בחו"ל. אני לא יכול להגיד שיש קשר ללוין בטרנד הרוסי הזה, ולא יכול להצביע על זה. אבל אין ספק שההשפעה הזו ניכרת בערוץ".

- אולי הוא פשוט הולך לאן שהולכת הרוח, הוא רואה שעיקר הציבור דובר הרוסית בישראל צופה בערוצים הרוסיים הזרים, והוא רוצה את הקהל הזה אצלו?

"אני בהחלט יכול לקבל את הטענה הזו. לוין עשה המון סדרות פופולריות בחו"ל, והוא מעוניין למכור אותן גם פה, ויש לו ערוץ שלו, אז למה לא? אתה צודק. אחרי הכול, זה גם עסק".

בדיקה קפדנית לערוץ 10

ומעסק אחד לעסק אחר. בחודש האחרון, כפי שנחשף ב"גלובס", לוין מתעניין ברכישת מניות בערוץ 10. לפני 3 שבועות נפגש לוין, מלווה במנכ"לית הערוץ ובעורך דינו, עם שר התקשורת גלעד ארדן. בהמשך נפגשו נציגיו - יורי קגנוביץ, המשנה למנכ"לית ואחד מבעלי המניות, והמנכ"לית ויקטוריה גורדין - עם שי באב"ד, מנכ"ל הרשות השנייה.

בשתי הפגישות עלה נושא ערוץ 10 והשאלות הרגולטוריות העולות סביב רכישתו: הראשונה - האם מי שמחזיק בערוץ ייעודי יכול להחזיק בערוץ ברודקאסט. השנייה - האם קיים אופק ברכישת ערוץ 10.

לשאלה הראשונה יש תשובה בדמות תקדים ערוץ 24 המוחזק על-ידי קשת, זכיינית ערוץ 2. כדי לבחון את התשובה לשאלה השנייה החלו נציגיו של לוין, גורדין וקמינצקי, בתהליך בדיקה קפדני של הערוץ, שהסתיים בסוף השבוע שעבר. הם ישבו באינטנסיביות עם המשנה למנכ"ל ערוץ 10, יואב הלדמן; עם דבורה קמחי, סמנכ"לית הרגולציה; וגם עם המנכ"ל, רפי גינת. כעת, ממתינים בערוץ 10 לתשובתו הסופית של לוין ולפגישה המכרעת בין לוין ומימן.

גורמים בערוץ 10 אומרים כי יו"ר הערוץ יוסי מימן ולוין מתאימים. מימן מצדו משתוקק שמישהו ייקח מידיו את החוב לקרן אוריגו, אשר הוא עצמו חתם על ערבויות אישיות בעבורו; ואילו לוין - כך מסתמן - מוכן לקחת את מניות הערוץ כפי שהן, תמורת לקיחת אחריות על החובות.

מימן, אומרים שם, כבר פחות בררן באשר לזהות המשקיע, שכה הכרחי לקיומו של הערוץ. הפתרון היחיד שמחפש כרגע לוין, אם כך, הוא מה יהיה אחרי נטילת החובות של ערוץ 10, שעומדים על כ-20 מיליון דולר - הלא ברור שלא שם תסתכם השקעתו.

ובעוד לוין עונה על שאלותיו בזו אחר זו, עדיין אין בישראל לאף אחד תשובה אמיתית באשר למי הוא לוין.

"פתאום מגיע איש שקונה ומשקיע עוד ועוד כסף", אומר הבלוגר דוד אידלמן. "ללבייב לא היה כסף להשקיע בערוץ 9, וללוין יש. לרון לאודר לא היה כסף להשקיע בערוץ 10, וללוין יש. אין לו נפט, אין לו מתכת, אין לו מחצבים. הוא מפיק סדרות. מאיפה יש לו כסף?".

לוין, יליד מוסקבה שעלה בפברואר 2013 לישראל, עומד בראש חברת האחזקות בתחום המדיה TeleAlliance Media holding, שבסיסה בסקנדינביה, והוא מחזיק ב-TeleAlliance Media group. את עיקר כספו עשה לוין בתחום התקשורת, עם נפילת ברית-המועצות. על כן, המילה "אוליגרך" אינה מתאימה במקום זה.

מאז שנכנס לערוץ 9, שאותו רכש ב-6 מיליון שקל, השקיע לוין בערוץ עשרות מיליוני שקלים. בחודשים הקרובים יעבור הערוץ לאולפנים חדישים במודיעין, ומצבת העובדים הוכפלה מ-100 איש ל-200. עובו צוותי הצילום והעריכה נשכרו עיתונאים חדשים, ובעיקר - כל שדרת ההנהלה הקודמת הוחלפה בתוך ימים ספורים.

באחרונה הוחלט לשנות את שם החברה בישראל מ"וש טלקנל" ל"ערוץ 9", ושינוי השם נבחן בימים אלה במועצת הכבלים והלוויין.

"אלכסנדר לוין היה מפיק ראשי בערוץ הרוסי NTV בזמן שאויבו של פוטין, ולדימיר גוסינסקי, עבד שם", מספר המפיק סשה קליין, שפגש בלוין לפני כשנתיים. "לוין היה אחראי על הפקת רצועות הפרה והפוסט-פריים. בעיקר תוכניות שיח של חקירה או ייעוץ. כמות השעות שהוא עשה לכל הערוצים הרוסיים עמדה במצטבר על משהו כמו 1,200-1,500. ברוסיה התקציבים מנופחים, ויש להם ערך, והוא עשה הון לא מבוטל".

לדברי קליין, "לוין רצה למכור את הפורמטים שלו בארץ. הוא ניסה לעשות זאת דרך נציגו של גוסינסקי בישראל ולא הצליח. הוא פנה דרכי, וקישרתי אותו ל-yes ולדורי מדיה, ולא יצא מזה כלום. בסוף התברר כי לחלק גדול מהחומרים אין זכויות בישראל. אחר-כך הוא הפיק את 'רוקדים עם כוכבים' בגרסת ההחלקה על הקרח (להיט גדול ברוסיה, ל"א), וניסינו להרים את ההפקה בארץ, והבנו שזה לא מתאים לארץ, וזה כשל".

אנשים שפגשו את לוין מדברים בעיקר על מה שהוא לא מספר. אדם מלא, לבוש היטב, שממעט מאוד במסירת פרטים על רעיונותיו. גם עובדי ערוץ 9 היום יודעים לשמור על חשאיות ומבינים את משמעותה להנהלה החדשה.

"הפגישות איתו היו קצרות מאוד ותמציתיות תמיד", אומר קליין. "הוא מרגיש שהוא בא לפרובינציה, ללמד אותנו לעשות טלוויזיה".

מאז שלוין נכנס לערוץ 9 הערוץ עומד בכל מחויבויותיו לרגולציה, והמסך השתנה לחלוטין. פרט לסדרות טלוויזיה מצליחות בעולם הרוסי, שודר באחרונה תחקיר שעסק בתעשיית הדרכונים הישראלית המופקרת, וכיוון לכמה פוליטיקאים דוברי רוסית שנחשבו בעבר ל'פרות קדושות' בערוץ.

גם הרייטינג בערוץ זינק. על-פי נתוני הוועדה למדרוג, צמח הרייטינג בקרב עולים פי שניים בין השעות 17:00 ל-20:00 בערב, והוא עומד על 6.6% בממוצע בקרב אוכלוסיית העולים הבוגרת.

גם הרייטינג בכלל האוכלוסייה עלה ל-2.2% בממוצע בשעות אלה - כפול מהנתונים לפני שנה בדיוק. הדבר מוכיח שגם כאלה שאינם דוברי רוסית מוצאים את עצמם צופים בערוץ 9.

לוין מחזיק כמעט בלעדי בערוץ באמצעות חברת טלה-אליאנס בע"מ, שבה הוא מחזיק 80% ולצדו שמות כמו גנדי קגנוביץ - איש שיווק רוסי, יורי קמניצקי - שותף של לוין בעסקי תקשורת שבנו, איש מחקר המתגורר בגרמניה, מסייע לא מעט לערוץ ואזין שידרין. במועצת הכבלים והלוויין לא עלתה שום שאלה באשר למקור הונו, ולא נמצא כי יש דמות שעומדת מאחוריו.

"היו תקופות שהכרנו אוליגרכים בסדר גודל של ברזובסקי, קליברים ששמענו עליהם", אומרת חברת הכנסת לשעבר נינו אבסדזה. "היום יש הרבה אנשים שאנחנו לא מכירים. זה דור אחר של אנשי עסקים דוברי רוסית. אתה לא יכול לדבר על תפיסת העולם שלהם, כי הם לא מוכרים. גדל דור הרבה יותר פרגמטי והרבה פחות הפגנתי - לא כאלה שקונים קבוצות כדורגל, אלא עושים עסקים נטו.

"היהודים יוצאי המרחב הפוסט-סובייטי, בני 35-55, שהתחילו לעשות את הכסף בשנים האחרונות, למדו מהטעויות של הדור הקודם. יש להם את החוזק המנטלי ואת היעדר הפחד ואת תחושת הגאווה המהפכנית. בעתיד הם לא יהיו רק בסיס הכלכלה הישראלית, הם יהיו בסיס הכלכלה העולמית כולה. הם עובדים גם באמריקה, בבריטניה ובגרמניה".

- יש פה מנוע יהודי-ציוני?

"אפשר לראות אנשים כמו אלכסנדר גרנובסקי, שחשק באי.די.בי, או מיכאל מירילשווילי, שלאט-לאט נכנסים לעסקים. רובם עושים עסקאות לא גדולות אבל עושים אותן בארץ. זה כן חשוב להם, כי לרבים מהם יש זיקה מאוד גדולה ליהדות וזיקה יהודית לאומית".

אבסדזה נפגשה עם לוין ביוני האחרון ודיברה בשבחה של חדשות 10. הוא סיפר שהוא צופה בערוץ 2 ולומד את המנטליות שלו. "בטלוויזיה הרוסית הוא עשה כמה פורמטים מאוד מצליחים - 'התוצאות', ו'גלאס נארודה'. אלה היו תוכניות חופשיות, עד כמה שאפשר היה להיות חופשי לפני 8 שנים בערך. מבחינה מקצועית טלוויזיונית הוא עשה עבודה טובה".

החליף פעמיים עורך ראשי

ההשפעות הרוסיות של לוין ואנשיו על ערוץ 9 הן לא רק תוכניות. מאז תחילת פעילותו בערוץ הוא החליף פעמיים את העורך הראשי של החדשות באיש מקצוע שהובא במיוחד מרוסיה. האחרון, לפני כחצי שנה, ליאוניד קנפר, שימש בעברו דוברו של הנשיא הצ'צ'ני השנוי במחלוקת רמזן קדירוב, ובהמשך נרדף על-ידי השלטונות הצ'צ'נים.

בערוץ 10, במיוחד בחברת החדשות, מסתכלים מהצד בעניין על הנעשה בערוץ השכן. בכל פעם שעולה שמו של לוין, שבה ומרחפת סוגיית פוטין ואיתה גם קשריו הישראליים.

אמנם בערוץ 9 יש חברת חדשות, אולם היא אינה כפופה כמו חדשות 10 לחוק הרשות השנייה. סביר להניח כי לא ייובא עורך מצ'צ'ניה למהדורה של תמר איש-שלום, ועדיין מבנה נציגי הציבור המחויב בחוק ישמור על עצמאות החברה. על מנת לחסוך בהוצאות, יכול לוין לעשות שימוש כפול במשאבים של שני הערוצים, אם אלה יעמדו לרשותו אם אכן יקנה את הערוץ.

"בשלב הזה", אמר מישהו בחברת החדשות היום בחיוך, "אנחנו די אפתיים. כבר רגילים לצרות שמתרגשות עלינו. בכל אופן, אולי עדיף קשרים לפוטין מאשר קשרים לשלטון הישראלי".

כתובתו הראשונה של לוין בישראל, שרכש בינתיים בית ב-4 מיליון שקל באמריקן קולוני ביפו, הייתה ביישוב נוקדים, שם יש לו קרובי משפחה. לוין מעולם לא התגורר בנוקדים, ונתן את הכתובת רק ככתובת פורמלית לצורך הוצאת מסמכים ראשונית בעבור משרד הפנים. ואולם,

הכתובת בהתנחלות העלתה מיד שמועות (מוכחשות) על הקשר לשר החוץ אביגדור ליברמן, שגם הוא תושב המקום. בסביבתו של לוין דוחים מכל וכול את הטענות על הקשר הזה, אך צירוף המקרים הזה, יחד עם התקרבותו לערוץ 10, בהחלט יכול להעיר משנתו גם את מי שערוץ 10 הטריד בעבר את מנוחתו, ראש הממשלה בנימין נתניהו.

תגובת ערוץ 9

מערוץ 9 נמסר: "הסקר של ערוץ 9 אינו יכול להיות מובן ללא הקונטקסט הגיאו-פוליטי הכללי. ממשלת רוסיה, חברה שווה ואף מקובלת ומכובדת במשפחת העמים, באופן שיטתי פועלת בניגוד להבנות הבינלאומיות בנוגע לזכויות האדם והאזרח. אפשר כמובן להגיד שזה פחות נוגע לנו כישראלים, אך לדעת רבים, דווקא ישראלים, יהודים, למודי ניסיון מר בשיטות הגבלות זכויות מסוג זה, הם בעלי היכולת והחובה המוסרית להצביע על המצב הנורא המתקיים כיום ברוסיה.

"מכאן נבע הרעיון של הסקר הנעשה בערוץ 9, הבא להראות את הצורך והחובה המקצועית של עיתונאי לשאול כל שאלה פרובוקטיבית ככל שתהיה, כואבת ולא אתית ככל שתהיה. חובתו של עיתונאי היא לשאול, ומה שקובע את האופי החברתי והציבורי של כל סקר - אלה התשובות. התשובות, התגובות, הדיונים הציבוריים - הם אלה שמגדירים את הפנים של חברה.

"הסקר של ערוץ 9 לא בא כדי להגיד לרוסים 'לנו יש דמוקרטיה, ולכן לא יעשו לנו כלום בניגוד אליכם'; הסקר בא להגיד: 'בואו נזכיר לכולם ששאלת שאלות כואבות חשובה, לנו ולדורות הבאים, כי אם לא נדבר ולא נשאל, אז גם אי-אפשר לדעת מה יענו על השאלות הללו בעוד 50 שנה'.

"ההזדהות של ערוץ 9 עם ערוץ אופוזיציוני ברוסיה מבטלת לדעתנו את האשמות-הסרק של אנשי עולם המדיה הרוסית בישראל, בכוח עליון המגיע מהקרמלין שכביכול מפעיל את הנהלת הערוץ.

"האידאולוגיה של ערוץ 9 פשוטה מאוד: אנחנו רוצים להיות ערוץ חדשותי אובייקטיבי ויחד עם זאת ערוץ מסחרי המצדיק את קיומו בכל המובנים: הציבורי והכלכלי. איננו מושפעים מהקרמלין ולא מירושלים. לוח השידורים ואופן השידורים נקבעים משיקולים מקצועיים בלבד".

בעלי מניות