פלוג מציגה: זה מה שצריך לעשות כדי להציל את הכלכלה

"מודל הצמיחה הקיים המבוסס על ההיי-טק לא השכיל להעביר את הפירות לכולם ונדרש מודל צמיחה אחר, מכליל יותר, שישלב אוכלוסיות בעלות שיעורי תעסוקה נמוכים תוך עלייה משמעותית בפריון ובשכר שלהם" - כך אמרה היום (ב') נגידת בנק ישראל, ד"ר קרנית פלוג, ביום עיון מיוחד שארגנה הלמ"ס תחת הכותרת "פני החברה הישראלית - ישראל מאין ולאן", וניצלה את המעמד לפרוש את משנתה החברתית הנראית "שמאלית" במיוחד בעיקר לעומת זו של ראש הממשלה בנימין נתניהו.

הנגידה הציגה את כלל האתגרים החברתיים והדמוגרפיים והפצירה כי "הטייס האוטומטי לא יביא אותנו למקום שאנו רוצים להיות בו. רק מדיניות אקטיבית יכולה להעלות אותנו למסלול הרצוי".

ראשית כל, קראה פלוג לבצע מדיניות מאוד אקטיבית בסוגיית תעסוקת ערבים וחרדים והזהירה כי ללא מדיניות כזו "לא רק שלא נתקדם - אלא שנלך אחורה. אנו חייבים לעלות את ההון האנושי אצלם. גם אם השתלבות בשוק העבודה ללא צמצום הפערים בהון האנושי - אנו מדברים על תעסוקה עם שכר נמוך".

פלוג ציינה את רמת ההשקעה הנמוכה במשק וטענה כי שיעור ההשקעה ביחס לתמ''ג בישראל עומד על 17% בלבד לעומת 22% ממוצע במדינות ה-OECD. "ההשקעה הנמוכה משתקפת היטב בפריון הנמוך לעובד", היא הסבירה.

לפי פלוג, "האתגר לצמיחה בשנים הבאות הוא עצום בגלל שתי מגמות: קצב גידול האוכלוסייה בגיל העבודה צפוי לרדת מ-2.2% היום ל-1.2% בלבד ב-2050; וגידול במשקל של אוכלוסיות בעלות שיעורי תעסוקה נמוכה (ערבים וחרדים) עלולה לגזור 1.3% מקצב הצמיחה שנתית".

עוד התייחסה הנגידה ליחס בין העובדים לפנסיונרים (מספר קשישים על כל אדם בגיל עבודה בין 20 ל-64) ואמרה כי על כל אדם עובד ישנם 5.5 פנסיונרים, ו-3 בשנת 2050, וכי נתון זה "ממחיש את העומס שיהיה על המערכות הפנסיונית הבריאות, הרווחה והסיוד. מבחינת החיסכון הפנסיוני, אם נרצה לשמור על אותה רמה של קצבאות זקנה, ההפרשות לפנסיה יאלצו לעלות בצורה משמעותית וכך גם ההפרשות לבריאות כדי לשמור על אותה רמה של שירותי בריאות".

הנגידה סיכמה כי אותם אתגרים "יחייבו הגדלה משמעותית של הוצאה הממשלתית לשירותים ציבוריים כמו חינוך, בריאות, רווחה ולו כדי לשמור על רמה הנוכחית. כדי להבטיח שגידול זה לא יבוא על חשבון הפחתת החוב הציבורי שהוא חיוני, נדרשת עלייה בתקבולי המסים".

פלוג הסביר כי ישנן שלוש דרכים להשיג זאת: לעלות את שיעורי המס, לבטל פטורים והטבות מס ולצמצם את "הכלכלה השחורה".

בהקשר הזה הנגידה טענה כי "ככל שנוכל לעשות יותר בשתי הדרכים האחרונות ניתן יהיה לעלות את תקבולי מסים ללא צורך בהעלאת שיעורי המס - אם כי בוודאי יהיה צורך בעלייה מדודה בשיעורי המס".

הנגידה קראה לבצע רציונליזציה של הטבות המס ולראות איפה אשפר לצמצמן: "יש מקום לבחון איפה יש הצדקה לכל הטבות המס וראוי לפעול לצמצום הפטורים".

לגבי ההון השחור אמרה הנגידה כי לפי מחקר של הבנק העולמי היא הגיעה ל-20.7% מהתוצר במשק, נכון ל-2007. בהקשר הזה קראה הנגידה להדק את שיתוף הפעולה בין פקחים ואף הניחה כי "אפילו המידע בתוך רשות המסים איננה עוברת ביעילות הנדרשת".

הנגידה הרחיבה בנושא עוני ואי-שוויון בישראל ושוב הביעה דאגה בגידול העוני בקרב משפחות עם מפרנסים.

"אי-אפשר להסתפק בזה שאנשים עוברים מחיי עוני מבוסס קצבאות לחיי עוני מבוסס עבודה", הסבירה הנגידה וציינה כי בתחום עוני ואי-שוויון הפערים מול מדינות ה-OECD מאוד גבוהים.

הנגידה התעכבה על נתון לפיו שיעור העוני בקרב משק בית עם שני מפרנסים עלה מ-2% ל-5% בנשים 2000-2011: "זה נובע גם מחלקיות משרה אך גם מכושר השתכרות נמוכה בקרב משפחות עם מפרנסים. העובדה שאנו רואים את המגמות הללו מחדדות את הצורך לתת מענה לעוני בקרב עובדים כאשר הטיפול הרצוי בטווח הקצר הוא להרחיב את מס הכנסה שלילי שהוא מאוד ממוקד בחילוץ עוני שמשתתפות שנמצאות בשוק העבודה. אגב, לא מדובר על סכומים מאוד גדולים".

הנגידה התייחסה ליכולת הנמוכה לנצל הטבות בקרב אוכלוסיות מוחלשות, אך הדגישה כי הניצול הגיע ל-67%, "וזה מרשים. צריכים לברך את רשות המסים על כך שפישטה את ההליך ולעודד אותה לעוד".