מעסקת וואטסאפ לתערוכת המובייל

מכירת וואטסאפ לפייסבוק (FB) תמורת 19 מיליארד דולר היא ללא ספק האירוע המרכזי של וול סטריט החודש, ואולי של השנה כולה, אלא אם נכונו לנו בהמשך עסקאות מנופחות יותר. כאשר אני חש שמיליארדים רבים משולמים בקלילות על אפליקציה, אני נזכר שוב באיל הנפט הטקסני נלסון האנט. האנט נשאל לפני 30 שנה, בעקבות ספקולציה כושלת על מתכת הכסף, איך זה להפסיד מיליארד דולר ביום אחד. תשובתו הייתה: "מיליארד דולר זה לא מה שהיה פעם".

איך שלא נסתכל על העסקה, ועל הגיונה הכלכלי לפי הבנקאים שרקחו אותה, היא זועקת לשמים כבועה אחת גדולה, שמחזירה אותי לבועת מניות הטכנולוגיה של תחילת שנת 2000. אז והיום שיחקו בנקאים ויזמים עם כל מיני נתונים שהמציאו בעידן האינטרנטי החדש, להוציא נתון אחד, שהוא היחידי שרלבנטי בכל עסקה כלכלית ושעליו לא דיברו: מתי תוחזר ההשקעה.

הבועה לא זולגת

החדשות הטובות הן שלא צפויה קריסת מניות בסגנון של שנת 2000, כי בינתיים הבועה לא זולגת לשוק כולו, ואפילו לא לשוק מניות הטכנולוגיה, להוציא מניות בודדות, אלא להיפך. אם אנחנו עדיין יכולים לרכוש את אפל (AAPL) במכפיל רווח של 11 לשנה הקרובה, ולקבל על ההשקעה תשואת דיבידנד שנתית של 2.3% לפחות, שמובטחת להרבה שנים בשל הר המזומנים שלה, אז באופן חד-משמעי - השוק ברובו לא בבועה.

יתרה מזאת, אם עסקת וואטסאפ אכן כלכלית, אז מניות אפל וסמסונג הן קניות המאה. הרי מאות מיליוני המשתמשים שבהם מנפנפים מצדדי העסקה הם קודם כל לקוחות "שבויים" על הסמארטפונים של שתי הענקיות הללו. הן מארחות על האייפונים ועל מכשירי הגלקסי שהן מוכרות את אפליקציית הוואטסאפ ואחרות, שלא הייתה להן זכות קיום ללא הסמארטפונים הללו. מה שבטוח, ששתיהן ימשיכו לעשות כסף גדול מתעשיית המובייל הרותחת.

ללא ספק, עסקת וואטסאפ תהיה גם שיחת היום בתערוכת המובייל הענקית שתתקיים השבוע בברצלונה, ושבה יישא נאום פתיחה מחר בערב מארק צוקרברג, מייסד ומנכ"ל פייסבוק. סמסונג אמורה לחשוף שם באירוע מיוחד את הגלקסי S5, שכנראה, כמו האייפון האחרון, יושק בשתי גרסאות, יקרה וזולה. אתרי השמועות טוענים שכבר באמצע מארס אחד מהדגמים יהיה בחנויות למכירה.

הרבה חברות ישראליות, בעיקר פרטיות, יהיו בברצלונה. בין הציבוריות שאני מחזיק יציגו פתרונות מגוונים בתחום המובייל סיוה (CEVA), סרגון (CRNT), רדוור (RDWR), מלאנוקס (MLNX), DSP גרופ (DSPG), קליקסופטוור (CKSW) ואודיוקודס (AUDC). בין הגדולות והחצי ישראליות מובן שסנדיסק (SNDK) תפגין נוכחות גדולה שם.

מעבר למכשירים, לאפליקציות ולפתרונות כאלה ואחרים בתחום המובייל, אחד הנושאים החדשים שעליהם ידברו הרבה בברצלונה הוא מה שמוכנה "אינטרנט של דברים" (IoT). ג'ון צ'יימברס, מנכ"ל סיסקו (CSCO), ירחיב שם בנושא, וכנראה יחזור על מה שאמר לאחרונה, שהוא מאמין כי החברה שלו תהיה בין המרוויחות הגדולות בעולם שבו כמעט כל דבר יהיה מקושר לרשת, שוק שבמצטבר מוערך על-ידיו לשנים הבאות סביב 19 טריליון דולר.

בין שחקני התשתיות לשוק הענקי של IoT אני מציע לעקוב אחרי טליט (TCM.L) הישראלית, שנסחרת בלונדון, וגם תהיה השבוע בברצלונה. היא בנישה שמכונה M2M, כלומר תקשורת ממכונה למכונה, ומתמחה במודולים אלחוטיים. בשנתיים האחרונות התרחבה טליט, באמצעות רכישות, למתן שירותים מבוססי ענן דרך שת"פ עם חברות סלולר מובילות.

טליט, שאותה מנהל עוזי כץ, פעילה מאוד בין השאר ברוסיה, בעיקר בתחום האבטחה, ובשבוע שעבר היא חשפה שמודולים שלה סיפקו את תשתית האבטחה ל-1,300 אוטובוסים שהסיעו את הספורטאים בין אתרי אולימפיאדת סוצ'י. המודולים של טליט אפשרו תקשורת מהירה למעקב וידיאו בזמן אמת בין האוטובוסים למרכז האבטחה של מינהלת האולימפיאדה.

מניית טליט נסקה בשנה שעברה יותר מפי שלושה, ומתחילת השנה כבר עלתה ב-16% נוספים, ובחמישי האחרון עברה בבורסה חבילת מניות ענקית של סביב 13% מהחברה.

את 2013 סיימה טליט עם מכירות שיא כל הזמנים, של 244 מיליון דולר, צמיחה שנתית של יותר מ-17%, לאחר שברבעון הרביעי הייתה האצה משמעותית של יותר מ-26%.

הכותב משמש כיועץ ומשקיע בניירות ערך שונים ויועץ לקרן "פיא נבחרת נאסד"ק". בכל מקרה, אין לראות בכתבות אלה משום עצה ו/או המלצה לרכישה או למכירה של ני"ע, לרבות ני"ע המוזכרים בכתבות אלה. כל הפועל בהסתמך על המאמר ו/או על תוכנו, אחראי באופן בלעדי לכל נזק ו/או הפסד שייגרם לו.