"הממשלה עוברת ענף ענף ומשמידה את הסקטור העסקי"

בפאנל של ראשי משרדי עריכת הדין במשק, שנערך אתמול (ד') בהנחייתו של חגי גולן, עורך "גלובס", דנו הפרקליטים הבכירים, גברים כולם, בעניינים המשפטיים והכלכליים שעל סדר היום. אחת הסוגיות המרכזיות שעלתה היא התכווצות הצמיחה במשק הישראלי, סיבותיה והשפעותיה על שוק עריכת הדין. רוב המשתתפים הביעו דעתם כי לרגולציה הגוברת יש חלק נכבד בהאטה המשקית.

לדברי עו"ד יורם בונן מפישר-בכר-חן-וול-אוריון, "הממשלה עוברת ענף, ענף ומשמידה ערך. היא מבצעת 'סיכול ממוקד' לסקטור העסקי". כדוגמא, הביא בונן את חוק הריכוזיות, שלטענתו יביא לכך שכסף גדול ימצא דרכו לחו"ל. "יש היום מונח חדש ששולט בכיפה 'רווחי יתר'. אני לא יודע מה זה ומי קובע מה זה. איך קובעים על איזה מדף בסופר אפשר להרוויח 6 שקלים, ולמה במדף ממול מותר להרוויח 30 שקלים?", אמר. בונן הוסיף כי הרגולציה הגוברת היא חלק מתהליכים חברתיים-כלליים שהחברה עוברת. "עברנו לעידן פוסט-חוקתי שבו לא מדברים יותר על זכויות", טען.

בונן ביקר את התנהלות המדינה ביחס למצבורי הגז שנמצאו לחופי ישראל ובמקרים דומים אחרים, שבהם המדינה שינתה החלטות באופן רטרואקטיבי. "ההנחה שהציבור שותף לרווחים של העסקים הפרטיים, כמו במקרה של הגז, לא ברורה לי. פתאום, אחרי שהענף מצליח, אומרים 'זה שלנו'".

בונן לא חסך שבטו גם מהתקשורת, "התקשורת מעלה על נס כל מהלך של פגיעה בטייקונים", אמר. עו"ד אמיר ברטוב מליפא-מאיר התייחס אף הוא להשפעת התקשורת על המשק. "כוחה של התקשורת הכלכלית וגם כוח הרשתות החברתיות עלה. השיח הוא שיח כלכלי-חברתי וזה משפיע עלינו בכל תחום - מהשכר של המנכ"ל ועד לתחום הסדרי החוב".

"חוקי, אך לא מוסרי"

גם עו"ד איתן גרינברג, שותף מנהל במשרד גרוס- קלינהנדלר- חודק-הלוי-גרינברג ושות', התייחס לתהליך התכווצות הצמיחה במשק וליחס אל אנשי העסקים. "הלך הרוח הציבורי-חברתי מייצר רדיפה של המגזר העסקי ושל אנשי עסקים", אמר גרינברג. "אנחנו רואים זאת גם בצורה של גודש רגולציה. האמונה שמטוטלת הרגולציה תנוע חזרה למרחב המתון התבדתה. היא שוברת שיאים. דוגמה לכך באה בדמות סעיפים מסוימים בחוק הריכוזיות שעבר לאחרונה, וכן בתחום דיני ני"ע ותאגידים".

הביקורת של עוה"ד על יחס הציבור, התקשורת והרגולטורים לאנשי העסקים הבכירים שאותם הם מייצגים הפכה שכיחה למדי בשנים האחרונות. מי שהביע עמדה שונה ומקורית בהקשר זה הוא עו"ד דויד שפירא ממשרד יגאל ארנון. שפירא אמר שהבעיה המרכזית של המשק היא שאנשי העסקים הבכירים עצמם לא לוקחים בחשבון שאלות של מוסר או הגינות בפעולותיהם, אלא רק את השאלה אם כל פעולה היא חוקית או לא. "אף איש עסקים בכיר לא שואל את עצמו את השאלה, 'האם הסכום שאני מקבל - מול הסכום שמקבל הפועל - הוא ראוי או לא ראוי. השאלה היחידה שלהם היא האם הוא חייב לדווח, או לא חייב לדווח. אולי גם אנחנו, עורכי הדין, צריכים לשנות את השיח ולהתחיל להגיד ללקוחות שגם דברים חוקיים יכולים להיות לא מוסריים". עו"ד אמיר עמר הסכים עם שפירא: "יותר ויותר מנהלים בכירים מוחלים על בונוסים ושכר כי הם בוחנים את השאלה איך זה נראה. אני מאמץ את העצה של דויד".

עו"ד דוד תדמור, רואה את הדברים מזווית מעט שונה. לדבריו, משיח הזכויות בתחום הכלכלי "נשארה רק קליפה, ללא תוכן". "הרגולטורים קמים בבוקר וחושבים שהם עושים טוב, גם כשהם עושים לא טוב. הדרך לגיהינום רצופה כוונות טובות", אמר מי שהיה בעבר הממונה על הגבלים עסקיים. לדברי תדמור, "שומר הסף העיקרי של זכויות כמו זכות הקניין היה באופן מסורתי מוסד היועץ המשפטי לממשלה, אבל היום 'אין יועץ בשער'. קולו נדם בתחום הכלכלי. אני קורא למשרד המשפטים לחזור לתפקיד של שומר הסף של הזכויות, גם בתחום הכלכלי".

תדמור ביקר גם את ביהמ"ש העליון ואת מערכת בתי המשפט. "בתי המשפט אינם מקיימים שום ביקורת על המדינה בעניינים כלכליים. הסיכוי של עתירה כלכלית להתקבל הוא נמוך מאוד. השופטים מסרבים להפעיל פיקוח על המינהל הציבורי בתחום הכלכלי", ציין.

חשש מאינתיפאדה של חרמות

לדברי עו"ד אלכס הרטמן מש. הורוביץ, התופעות חברתיות כמו המחאה החברתית, שחלקן מוצדקות, הולידו את הרגולציה המוגברת. עם זאת, לדבריו, "מה שקורה בשנים האחרונות זה שמענישים (באמצעות רגולציה מוגברת - ח'מ') את אנשי הכלכלה של העתיד ואת הכלכלה של העתיד בגלל מה שקרה בעבר. הרגולציה שנובעת מהצורך הרגעי, לא משרתת את המדינה לטווח הרחוק".

עו"ד אהוד סול ממשרד הרצוג-פוקס-נאמן ציין כי עורכי הדין מתפרנסים מהרגולציה וכי יש סימביוזה בין עורכי הדין לבין המחוקק. "גם אצלנו בפירמה יש עיסוק גדול ברגולציה ומעבר מתחום העסקאות לרגולציה. היום, כשעושים עסקה, הגורמים החשובים הם הרגולטוריים", אמר.

עו"ד מוריאל מטלון מגורניצקי מוצא את הבעיות של המשק הישראלי במקומות אחרים. לדבריו, לכאורה המשק דווקא במצב טוב והבעיה המרכזית שלו היא העדר ההתקדמות של ישראל באפיק המדיני. "אנחנו רואים אינדיקטורים כאילו המצב נהיה טוב, וכנגד זה אצל חלק מהקליינטים חשש מהתחלה של חרם, שפעם היה פוליטי ומחלחל כיום למגזר העסקי", אמר מטלון.

לדבריו, הוא פוגש באחרונה בעבודתו מקרים לא מעטים שבהם לקוחות זרים חוששים מהשקעות בישראל. "אנחנו רואים יותר ויותר פניות של לקוחות מחו"ל שמבררים האם הלקוחות הישראלים מייצרים בשטחים. אני חושב שאם לא יהיה תהליך מדיני, אז בשנה הבאה נדבר על ירידה בתוצר הלאומי הגולמי ובנתונים הכלכליים שתהיה פונקציה של כישלון הממשל ביכולת להביא להסדר, שאיתו המשק יוכל לפרוח", אמר. לדבריו, "אם התהליך המדיני ייכשל, נמצא עצמנו באינתיפאדה של חרמות".

"עודף משפטנות"

כמו שקורה כמעט בכל התכנסות של עורכי דין בכירים בשנים האחרונות, חלק מהדיון הוקדש לסוגיית הצפת השוק בעורכי הדין ולהשפעותיה. עו"ד אלי זהר, יו"ר גולדפרב-זליגמן, אמר שהסיבה המרכזית שבגללה מספר עורכי הדין גדל היא בגלל ש"על המדינה השתלטה המשפטנות. המשפטנים קובעים הכול וזה מה שמוביל לסיטואציה של כמות עורכי דין שעולה וגדולה. אם אומרים שאין משילות במדינה, הסיבה לכך היא עודף המשפטנות".

עו"ד מטלון חיזק את דברי זהר. "אנחנו, המשפטנים, שאמורים להיות 'שומרי הסף' הפכנו ל'תוקעי הסף'. אנחנו תוקעים מקלות בגלגלי המערכת, שר, אלוף או מפקד חטיבה לא יכול לעשות צעד בלי עו"ד", ציין.

לדברי עו"ד יהודה רוה יש גידול בצמיחה במשק "אבל רק בענף הלא נכון - בענף עורכי הדין. בעיר הבה"דים בנגב מחפשים פועלי בניין, אבל אין בנמצא. אף אחד לא בא. זה מראה שאנחנו אוהבים את המקצועות שלא מחייבים עבודה פיסית קשה".

עוה"ד גיורא ארדינסט ותדמור סבורים שהשאלה כמה עורכי דין יש בארץ היא לא מרכזית או חשובה. לדברי ארדינסט ממשרד ארדינסט-בן נתן, "המקצוע מסדיר את עצמו וחשוב שאנשים ילמדו משפטים, כי זה הופך אותם לאזרחים יותר טובים". תדמור ציין, עם זאת, שהוא שותף לעמדה שבישראל יש בעיית משילות אדירה, "אבל הבעיה הרבה יותר מורכבת ממספר עורכי הדין, אלא מכך שמקבלי ההחלטות בארץ לא עושים עבודה טובה. מי שמייחס את הבעיה למשפטנים, עושה הנחה לכנסת ולממשלה. איכות מקבלי ההחלטות יורדת. בנוסף, למקבלי ההחלטות יש נטייה לא לקבל החלטות לא פופולריות ולעסוק בנושאים שהעיתונות מקדמת אותם. זה חלק ממה שהופך את ישראל למקום בעייתי מבחינת המשילות".

"נתוני המשק גורמים לדיכאון"

עו"ד אבי פורטן מאגמון-רוזנברג-הכהן אמר כי נתוני המשק שהוצגו בפורום - העובדה שהשכר שלא עולה, כוח הקנייה יורד ויש קיפאון בהשקעות -"מכניסים אותי לדיכאון". לדבריו, תפקיד עורכי הדין לגשר בין הצרכים של אנשי העסקים לבין הרגולטורים ולהאיר את עיניה הרגולטורים. "צריך לשקף להם כל חוק חדש וכל תקנה. אנחנו מצטיירים כעורכי הדין של הטייקונים, ולכן חשודים, אבל אם לא נייצר את השיח בינינו לבין הרגולטורים, המצב רק יילך ויחמיר", אמר.

עו"ד יעקב ישראלי משבלת ושות', דיבר בנימה אופטימית יותר מחבריו: "המנוע הטכנולוגי של ישראל מהווה כר משיכה ענק לחברות מחו"ל, והיו פה בשנתיים האחרונות עסקאות שכמותם לא ראינו", אמר.

עו"ד אלי זהר הוא היחידי ממשתתפי הפאנל שעוסק בתחום הצווארון הלבן. זהר התייחס בדבריו לפרשה שבה נעצרו לפני כשבועיים קבלנים, ובהם מנור גינדי (אותו זהר מייצג), בחשד כי נתנו שוחד ליועץ משפטי חיצוני של עיריית ראשל"צ, רועי בר. באותו מקרה, פסק בית המשפט כי ניתן לפרסם את שמותיהם ותמונותיהם של הקבלנים העצורים, אך אסר על פרסום תמונות משפילות שלהם, כשהם מובלים אזוקים. "אם אני צריך להתמודד עם איסור פרסום של שני אנשי עסקים מובלים באזיקים, אז התחושה היא שזכות הפרט נשחקת. השחיקה בזכות הפרט היא התופעה שהכי צריכה להדאיג אותנו", הזהיר.

תחזית דן אנד ברדסטריט ל-2015: צמיחה של 3.2% ואבטלה של 6.5%

במסגרת כנס פורום עורכי הדין של "גלובס DUN'S 100", הציגה חברת דן אנד ברדסטריט בפני הפרקליטים נתונים על המשק והכלכלה הישראלית. תמונת המצב שהוצגה היא מדאיגה למדי. לפי דן אנד ברדסטריט, המשק הישראלי שצמח השנה ב-3.3% בלבד, צפוי לצמוח ב-3.2% ב-2015. הצריכה הפרטית תגדל ב-2.8% בלבד והאבטלה תגיע ל-6.5%.

נתון נוסף שהוצג הוא הכדאיות הכלכלית בפתיחה ותפעול עסקים. לפי D&B, ב-2013 נסגרו 7% יותר חברות לעומת 2012, ואילו כמות החברות שנפתחו ירד ב12% ביחס לשנה הקודמת.

הנתונים מראים כי מוסר התשלומים בארץ הולך ויורד, דבר שהמשמעותו היא ירידה בחוסן הפיננסי של המגזר העסקי. כך, למשל, ב-2013 הפיגור הממוצע בתשלומים במגזר העסקי היה של 25 ימים, ביחס ל-17 ימי פיגור בממוצע ב-2012, ול-8 ימי פיגור בממוצע בלבד ב-2011; ב-2010, מוסר התשלומים היה גבוה הרבה יותר והפיגור הממוצע עמד על 4 ימים בלבד.

גם התפלגות העסקות במשק לפי מאפיין תשלום מראה על ירידה בחוסן הפיננסי. לדברי D&B, 22% מהעסקות ב-2013 שולמו בפיגור. זאת, לעומת 18% של עסקות ששולמו בפיגור ב-2012, ו-15% עסקות ששולמו בפיגור ב-2010.

נתון נוסף שנבדק, ומעיד על מצב המשק הישראלי, הוא כמות הסדרי החוב של חברות. בנקודה זו, הבדיקה שמבוססת על דיווחי רשות ני"ע הייתה אופטימית יותר - בשנת 2010 - 10 חברות נכנסו להסדרי חוב; לעומת 31 חברות ב-2012 ו-26 ב-2011.

על רקע מה שמכונה בועת מחירי הדיור בישראל, נושא מעניין נוסף שנבדק הוא התפתחות החוב לדיור של משקי הבית בשנים האחרונות. לפי D&B, בהתבסס על פרסומי בנק ישראל, סך החוב לדיור של משקי הבית הגיע לשיא ב-2013 ועמד על 287.2 מיליארד שקל; זאת, לעומת 268.6 מיליארד שקל ב-2012; 250.9 מיליארד שקל ב-2011; 232.6 מיליארד שקל ב-2010; ו-208.2 מילארד שקל ב-2009. לשם ההשוואה, סך החוב של משקי הבית שלא לדיור עמד בסוף 2013 על 120.3 מיליארד שקל בלבד.