השר גלעד ארדן הוא שר התקשורת הראשון זה שנים שמחזיק גם בתיק האחראי על ביצוע חוק רשות השידור. רק בעובדה הזאת יש פוטנציאל אמיתי לשינוי בשוק המדיה הישראלי המעורער.
פחות מחצי שנה לאחר כניסתו למשרד, החליט ארדן לעצור את הרפורמה שנוסחה בידי העובדים, ההנהלות, משרד האוצר וההסתדרות. עופר עיני בעצמו ניצח אז על החתימות הסופיות והיה המבוגר האחראי שכינס את הצדדים לחתימה.
עצירת הרפורמה ברשות השידור, בשיתוף עם השר יאיר לפיד ובגיבוי מלא של המשנה ליועץ המשפטי לממשלה אבי ליכט, הייתה הכנסת אצבע לעינו של עיני.
ארדן ולפיד הבינו אז שברפורמה שנחתמה והייתה אמורה לעלות בסופו של דבר 800 מיליון שקל, לא נותר הרבה יותר מהסכמי פרישה מצוינים לעובדים שילכו (כמיליון שקל לפורש) והסכמי עבודה סבירים למי שיישאר. כמעט כל ההמלצות הראשוניות של חברת תאסק שנגעו למבנה, למהות וליעילות נשרו לאורך הדיונים.
כשבגבו נושבת רוח חזקה של ציבור שקץ בתשלום האגרה, בגבייתה האגרסיבית ובהיעדר התמורה בעדה, החליט ארדן להקים ועדה בראשותו של המפיק רם לנדס, שתפקידה לנסח מתווה חדש לרשות השידור.
ארדן, מבחינתו, כבר ידע מה צריך לעשות - לסגור את רשות השידור כפי שהיא היום - ובכל זאת הוא, שמבין כי זו משימת הקדנציה שלו אם לא משימת חייו, זקוק להכשר ציבורי ולגיבוי משפטי. לכן הוא נתן לוועדת לנדס לעשות עבורו את העבודה הרשמית. ראש הממשלה, בנימין נתניהו, בינתיים מביט על התהליך מהצד ולא עוצר אותו - שזה הרבה מאוד.
1. ההסתדרות: כמה עובדים יפוטרו?
עובדי רשות השידור נערכים כעת לקרב חייהם. במהלך השבוע הקרוב, ככל הנראה ביום שלישי, יוגשו לשר התקשורת גלעד ארדן המלצות ועדת לנדס, וכפי שפורסם בראשונה ב"גלובס", הרשות החדשה שעליה יומלץ לא תוכל למנות יותר מ-600-700 עובדים, כלומר, כ-1,000 עובדים יפוטרו, ואולי אף יותר.
במסגרת היערכות העובדים, יכנס השבוע יו"ר האיגוד המקצועי בהסתדרות, אבי ניסנקורן, את ראשי ועדי רשות השידור המאוגדים תחת כנפיו, הכוללים את רוב עובדי גוף השידור הציבורי (הם אינם כוללים את העובדים העיתונאיים, המאוגדים באגודות העיתונאים).
לפי הערכות, מדובר ביותר מ-1,000 איש, מתוך כ-1,600 עובדים ברדיו ובטלוויזיה. אנחנו כותבים "לפי הערכות", שכן אף אחד לא באמת יודע כמה עובדים יש היום ברשות השידור - לא במשרד האוצר ולא ברשות השידור עצמה.
בוועדת לנדס, שחברים בה גם נציגי משרד האוצר, מתנהלים עדיין דיונים בשאלה מה נכון יותר לעשות: לפטר את כל עובדי רשות השידור ולקלוט מחדש רק את הנחוצים שבהם במסגרת המינהלת החדשה שתוקם - או להעביר לרשות החדשה את העובדים ללא הליך פרישה.
כך או כך, כבר ברור שכדי לרכך ככל האפשר את העימות הצפוי עם ההסתדרות והעובדים, יכלול כנראה תהליך המעבר כמה אלמנטים מרכזיים מהרפורמה שעצרו שר התקשורת גלעד ארדן ושר האוצר יאיר לפיד ביולי 2013.
2. מבנה הרשות: להרוס ולבנות מחדש
בימים אלה מסיימת ועדת לנדס את עבודתה, לאחר שבחנה, בין היתר, מסמכים שהגישה לה חברת ייעוץ חיצונית בראשותו של רם בלניקוב. ארדן, מצדו, לא יצא לרגע מה"לופ", וההערכה היא שמעטות ההמלצות שיהיו שם שלא יהיה לרוחו.
ההמלצה המרכזית הצפויה: להקים מינהלת חדשה לצד רשות השידור, שבתוך כמה חודשים תיטול לידיה את כל סמכויות הרשות ופעילותה.
דוח הוועדה צפוי לכלול עשרות המלצות - מהמלצות מבניות ועד המלצות ערכיות. לפי הערכות, ימליצו חברי הוועדה להשאיר את כל 8 תחנות קול ישראל כפי שהן היום ולבנות מחדש 3 ערוצי טלוויזיה - ערוץ 1, ערוץ בערבית (ככל הנראה 33) וערוץ ילדים ציבורי, שיבוסס על תוכני הטלוויזיה החינוכית שתאוחד עם רשות השידור.
רשות השידור תיבנה מחדש לחלוטין - אולפני רדיו וטלוויזיה חדשים, במבנה חדש שאינו אחד המבנים המשמשים היום את הרשות. דבר לא יבוסס על הרשות הקיימת - לא המתקנים ולא כוח-האדם הניהולי.
מבדיקה כלכלית שביצעה הוועדה, עולה כי רכישת מכשור חדש והקמה מחדש של הרשות תעלה עשרות מיליוני שקלים פחות מ-330 מיליון השקלים שהוקצבו ברפורמה הקודמת לשדרוג הטכנולוגי של הרשות. כזכור, לנדס עצמו הוא אחד האנשים היחידים בישראל שלקח חלק בהקמת שתי חברות חדשות בישראל ועמד על עצמאות ב"ברזלים" שלהן.
תקציב רשות השידור החדש יעמוד על כ-600 מיליון שקל, אך הדבר ייקבע סופית על-ידי המינהלת שתקום. ערוץ 1 יפיק בעצמו חדשות, אירועי ספורט ומשדרים לאומיים מיוחדים, וכל ההפקות האחרות - מדרמות ועד תוכניות תיעודה יהיו הפקות חיצוניות. מדובר בכ-200 מיליון שקל בשנה לפחות שיוזרמו למפיקים בישראל.
המלצה זו כבר עלתה בשלל ועדות קודמות, ובין היתר הומלצה גם על-ידי תאסק ומנכ"ל קשת לשעבר, אורי שנער. לא מן הנמנע כי שנער, המשמש כיום כיועץ לזכיינית רשת, יהיה זה שיעמוד בראש המינהלת המדוברת.
3. המינויים: להרחיק אותם מהדרג הפוליטי
לוועדת לנדס, כמו גם לשר ארדן, ברור שאין שום סיכוי להושיע את רשות השידור ללא טיפול בסוגיית המינויים הפוליטיים. ל"גלובס" נודע כי על-פי הצעת הוועדה, נושא המינויים יורחק מהדרג הפוליטי ככל האפשר.
כיום יו"ר רשות השידור ממונה על-ידי השר הממונה על הרשות, בברכתו של ראש הממשלה ובאישור הממשלה. היו"ר עומד בראש ועדת איתור שבוחרת את המנכ"ל. דברי ימי רשות השידור מלמדים כי דינו של כל מנכ"ל להסתכסך עם היו"ר שלו, ולו רק משום העובדה הפשוטה ששניהם מונו בסופו של דבר על-ידי ראש הממשלה.
על-פי המתווה החדש, מליאת רשות השידור שתמנה את המנכ"ל, תורכב ממספר אנשים מצומצם - פחות מ-13 חברים שעליהם מדבר החוק היום - והם יהיו כולם אנשי מקצוע בתחומי התקשורת, התרבות, הכספים והניהול.
לו היה יוצא לפועל מיזוג מועצת הכבלים והלוויין והרשות השנייה, אזי ההמלצה הייתה לקפל לשם גם את מליאת רשות השידור. רק באחרונה הופק דוח ביקורת פנימי של רשות השידור - גוף שעלותו כ-800 מיליון שקל בשנה - ולפיו יד ימין אינה יודעת מה יד שמאל עושה. איש אינו מפקח על הגבייה, אינו מנהל את כוח-האדם, והמליאה איבדה שליטה על ההנהלה ובשל כך גם על המינויים והתקציב.
דוח מבקר המדינה, שנמצא בימים אלה בשלב הטיוטה שלו, צפוי לתאר בחריפות את דרכי הניהול הקלוקלות ואת האופן הלא מבוקר שבו מתנהלים המכרזים להפקות חיצוניות בערוץ 1. עשרות מיליונים יוצאים החוצה, בדרכים הלא נכונות לאנשים הלא נכונים, ולעתים לא חוזרים כלל למסך הטלוויזיה.
הפיקוח על עבודת הרשות - שלפי המלצות ועדת לנדס תחולק לראשונה לפי משימות ציבוריות שיש לבצע - ייעשה בהתאם להמלצות מקצועיות ולא גחמות. כשהרשות תהיה יעילה יותר ותתחיל מבראשית, יהיה קל יותר לנהל אותה.
4. האגרה: ארדן לא יוותר על רווח פוליטי
בכל הנוגע לרשות השידור, הסוגיה הכואבת מכולן מבחינת הציבור הישראלי היא סוגיית האגרה. הנושא הזה עדיין נמצא במחלוקת בוועדת לנדס, אך ההערכה היא כי לא תהיה המלצה לבטל את האגרה, מתוך הבנה ששידור ציבורי צריך להיות ממומן על-ידי הציבור ולא באמצעות העברות כספיות מהמדינה.
עם זאת, לפי הערכות, ייעול המערכת ומקסום ההכנסות מפרסום ברדיו ומחסויות בטלוויזיה יאפשרו לצמצם את תשלומי האגרה למינימום האפשרי. כדי שהאזרח ירגיש פחות את המס הזה, נבחנת אפשרות להעלות את מס אגרת הרישוי ולהפחית עד להעלים את מס הטלוויזיה המרגיז. כמו כן, ברור לכולם שהגבייה אינה צריכה להתבצע על-ידי רשות השידור, שאמורה לפגוש את לקוחותיה רק באמצעות התוכן.
האגרה היא הסוגייה שארדן יהיה חייב לטפל בה באופן האישי ביותר, ולו רק כדי למקסם את הישגו הפוליטי. אחרי שיוגש לו הדוח, הוא צפוי לערוך בו שינויים קלים, וההערכה היא שהוא יעשה כמיטב יכולתו להפוך את האגרה לבלתי מורגשת.
5. החקיקה: מה יעשו הכנסת ונתניהו?
עם השלמת תיקוניו לדוח, יהיה ארדן נתון לחסדי הכנסת. האופוזיציה, ובכללה יושבי ועדת הכלכלה הנשלטת כיום בידי חברי מפלגת העבודה, לא תעשה לו חיים פשוטים.
קבלת המלצות לנדס משמעותה שינויי חקיקה אגרסיביים של חוק רשות השידור. הדיונים על סעיפיו צפויים לצאת לדרך במהלך מושב הקיץ, ובידי הכנסת לקבוע כמה זמן הם יימשכו.
ואחרי שהכנסת תעשה את שלה בהמלצות, יגיע תורו של ראש הממשלה. עד לרגע זה אף אחד לא יודע בדיוק מה חושב נתניהו על השינוי הדרמטי שמתכנן ארדן, וההערכה היא כי בשלב כזה או אחר יישמע קולו.
קולות בשוק התקשורת קוראים להביט היטב על סעיפי המינויים בדוח לנדס וצופים שאם יהיה שינוי, הוא יהיה שם. אחרי הכול, לא נתניהו יפספס את ההזדמנות לעצב בדמותו כלי תקשורת חדש בישראל.
עיקרי ההמלצות של ועדת לנדס
מה צריכה המדינה לעשות בסוגיית רשות השידור ואגרת הטלוויזיה?
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
