בעלי נכסים בכיכר המדינה נגד הקמת המגדלים

מערערים על ההחלטה לדחות את התביעה לפיצויים ■ בין בעלי הנכסים המקיפים את הכיכר שטוענים לירידת ערך: ג. יפית, איתן סורוקה, לאה דנקנר ובנק לאומי

בעלי דירות וחנויות המקיפים את כיכר המדינה בתל-אביב הגישו ערר על ההחלטה לדחות את התביעה לפיצויים שהגישו בגין פגיעה בערך נכסיהם, בעקבות התוכנית להקמת מגדלים בליבה של כיכר המדינה.

עיריית תל-אביב הודיעה בדצמבר האחרון כי מאות תביעות הפיצויים בסך 270 מיליון שקל, שהוגשו כנגדה על-ידי דיירי הבניינים המקיפים את הכיכר, נדחו על-ידי השמאי המכריע שאול רוזנברג, שמונה להכריע בסוגייה על-ידי הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה.

רוזנברג קבע כי התוכנית החדשה, שכוללת הקמת 3 מגדלים בכיכר, לא רק שלא פגעה בדירות המקיפות את הכיכר, אלא השביחה את ערכן. זאת בין היתר מאחר שהתוכנית שאושרה כללה 387 דירות במקום 600 שנקבעו בתוכנית קודמת.

בעלי הדירות והחנויות - ובהם אשת העסקים יפית גרינברג; מנכ"ל אזורים לשעבר, איתן סורוקה; דודתו של נוחי דנקנר, לאה דנקנר; ובנק לאומי - שערערו על ההחלטה לוועדת הערר המחוזית באמצעות עורכי הדין צבי שוב ודקלה מוסרי-טל ממשרד צבי שוב, וכן באמצעות עו"ד דוד בסון ממשרד הרטבי, בורנשטיין בסון, טוענים כי השמאי המכריע שגה בהחלטתו.

בעלי הדירות המקיפות את הכיכר טוענים כי כמעט כולן נהנות היום מחזית הפונה לפארק הירוק שבלב הכיכר, וכי המגדלים שיוקמו יפגעו בערך הנכסים כתוצאה מהסתרת הנוף, הטלת צל על הבניינים הקיימים והגדלת עומסי התנועה והחניה בכיכר.

בנוסף טוענים בעלי הדירות כי הם זכאים לפיצוי מאחר שבעבר קידם ראש העירייה דאז שלמה להט (ציץ') תוכנית להפיכת הכיכר ל"פארק ירוק" שלא ייבנו עליו בניינים לעולם, ותוכנית זו אף אושרה בוועדה המחוזית. כתוצאה מכך הושבחו נכסיהם של בעלי הדירות, ואישור תוכנית המגדלים לאחר מכן הביאה לפגיעה בערך הנכסים.

יש לציין כי התוכנית שבגינה הוגשו תביעות הפיצויים אושרה בשנת 2000 וכללה בזמנו, מלבד שלושת המגדלים הכוללים 25 קומות ו-387 דירות, גם הקמת קניון, שעשוי היה לפגוע בבעלי החנויות בכיכר. אלא שבעקבות הגשת תביעות הפיצויים בעיקר על-ידי בעלי החנויות, הוחלט להסיר את הקמת הקניון מהתוכנית, וכיום היא כוללת את הקמת מגדלי המגורים בלבד, אך אלה יכללו 40 קומות כל אחד ו-452 דירות.

כתוצאה מכך, עיריית תל-אביב טענה כי לא תהיה פגיעה בערך החנויות בכיכר.

בערעור טוענים בעלי החנויות כי עצם אישור התוכנית שכללה קניון, הביאה לירידה בערך החנויות בכיכר, מאחר שהקמת קניון מודרני מקורה וממוזג סמוך לחנויותיהם, הכולל גם חניונים מקורים, הייתה עלולה להדיר את רגלי הקונים והשוכרים מהחנויות החיצוניות שייוותרו בעורף הכיכר וללא גישה, ועל בסיס תוכנית זו נמכרו חנויות בכיכר בערך מופחת.

בערר מסבירים שוב כי ירידת שווי הנכסים בכיכר נובעת רובה ככולה משינוי הבינוי בסביבה המאופיינת בסביבה יוקרתית ולא רק מפגיעה כלכלית גרידא. "ייתכן כי חנות מסוימת הפונה לקהל יעד ייחודי תמשיך להרוויח כסף, ומנגד חנות אחרת תיפגע", נכתב, "אך כאמור בשתיהן תחול אותה ירידת ערך נדל"נית הנובעת משינוי בתכונות הבינוי".