דרמה בנמל אשדוד: היו"ר גדעון סיטרמן התפטר

חלק ניכר מהממצאים נגד סיטרמן התפרסמו לראשונה ב"גלובס" ■ סיטרמן במכתב לישראל כץ ויאיר לפיד: "פורש בגלל ניתוח לב שעברתי לאחרונה; חייב להפחית את העומס בעצת רופאיי"

יו"ר חברת נמל אשדוד גדעון סיטרמן יסיים בקרוב את תפקידו, כך נודע ל"גלובס". פרישתו של סיטרמן באה על רקע הליך הדחה שמנהלת נגדו רשות החברות הממשלתיות בראשותו של אורי יוגב. ל"גלובס" נודע כי עורך דינו של סיטרמן, יעקב וינרוט, הגיע לסיכום עקרוני עם רשות החברות לפיו הליכי ההדחה יופסקו עם הודעתו של סיטרמן על התפטרותו.

"אני מבקש להודיעכם כי בכוונתי לסיים את כהונתי כיו"ר פעיל של חברת נמל אשדוד", כתב סיטרמן במכתבים ששיגר היום (ה') לשר התחבורה ישראל כץ ולשר האוצר יאיר לפיד. "ניתוח לב שעברתי לאחרונה, כמו גם הצורך בתקופת התאוששות, מחייבים אותי על פי עצת רופאי להפחית את עומס העבודה... אני מאחל בהצלחה לעוסקים המלאכה נוכח האתגרים הצפויים לחברת הנמל".

את תגובתו של סיטרמן לא ניתן היה להשיג.

סיטרמן זומן בתחילת דצמבר על ידי יוגב לשימוע לקראת הדחה יחד עם שני דירקטורים נוספים בנמל, שרית בובליל ואריה ברדוגו, לאור "כשלים לכאורה בניהול הנמל ובפיקוח עליו". חלק ניכר מהממצאים נגד סיטרמן התבססו על טענות נגדו שהעלה מנכ"ל הנמל שוקי סגיס, שפורסמו לראשונה ב"גלובס".

מאז זימונו לשימוע ניהל סיטרמן תכתובות עם רשות החברות הממשלתיות באמצעות עו"ד וינרוט, ואף פנה למבקר המדינה בבקשה לקבל צו הגנה מפני פיטורים בטענה כי חשף שחיתויות בנמל. ואולם, נציב תלונות הציבור בלשכת המבקר קבע כי אין מקום להעניק לסיטרמן צו שכזה, והחלטתו לא הותירה ככל הנראה בפני סיטרמן ברירה אלא להגיע לסיכום לפיו יפרוש.

סיטרמן, נציין, זומן מספר פעמים להופיע בפני הרשות לשימוע בע"פ, אך ביקש לדחות את המועדים בשל אילוצים בריאותיים. במקביל, סיימה כבר הרשות את הליכי השימוע לשני הדירקטורים האחרים בדירקטוריון וההחלטה בעניינם צפויה להתפרסם בימים הקרובים.

יצוין, כי חברת נמל אשדוד מתנהלת מאז נובמבר ללא מנכ"ל לאחר שהמנכ"ל הקודם סגיס התפטר בעקבות סכסוך אישי עם סיטרמן. יוסי בסן ששימש ממלא מקום המנכ"ל פרש מהתפקיד בחודש שעבר. בתחילת השבוע הורתה רשות החברות לחדש את ההליכים לבחירת מנכ"ל לחברה. הליך מינוי קודם הוקפא על ידי רשות החברות בדצמבר משום שסיטרמן והדירקטורים הנוספים השתתפו בו.

עימותים עם המנכ"ל

התפטרותו הצפויה של סיטרמן מביאה לידי שיא את הדרמה המתחוללת בנמל מאז כניסתו לתפקיד לפני קרוב לשנתיים. סיטרמן, רו"ח במקצועו, כיהן כמנכ"ל משרד התחבורה בשנים 2006 עד 2009 בתקופתו של השר שאול מופז ונבחר ליו"ר הנמל במאי 2012. סיטרמן החליף בתפקיד את נציב בדימוס יעקב רז, שפרש על רקע ממצאים חמורים בדוח מבקר המדינה על נסיעותיו לחו"ל. סיטרמן, הנחשב מקורב מאוד לאיש העסקים מוזי ורטהיים, פרש בעקבות המינוי מחברותו בדירקטוריון קמור אך נותר חבר בדירקטוריון בנק מזרחי טפחות.

חלקה הראשון של הקדנציה של סיטרמן התאפיין בעימותים רבים בינו למנכ"ל חברת הנמל סגיס וראשי ועד העובדים. סגיס, שניהל את חברת הנמל מאז הקמתה, הותקף על ידי סיטרמן בגלל שיתוף הפעולה ההדוק מדי, לטענתו, שטיפח עם ראשי הוועדים בנמל. ביולי 2012, חודשיים אחרי שנכנס סיטרמן לתפקידו, הודיע סגיס על התפטרותו לאחר 8 שנים בתפקיד.

בינואר 2012, חצי שנה לפני קודם התפטרותו של סגיס, דיווח "גלובס" כי סגיס הגיש לדירקטוריון מסמך בן 4 עמודים ובו טענות אישיות קשות נגד סיטרמן. סגיס טען כי סיטרמן התחיל להתנכל לו לאחר שזה בלם מהלכים שניסה לבצע. בין היתר טען סגיס כי התנגד לניסיונות של סיטרמן להתערב במכרזי רכש ולניסיונותיו למנות לחברה מקורבת לחבר מרכז ליכוד. המסמך המלא שפורסם ב"גלובס" חודש לאחר מכן כלל גם טענות לפיהן סיטרמן פעל לטובת חברות ספרדיות, לחץ לשכור את שירותיו של יועץ המקורב אליו ופעל להפסקת העסקתה של העוזרת האישית של המנכ"ל ממניעים זרים.

סיטרמן, באמצעות עורכי דינו, כינה את ההאשמות "משוללות יסוד" וטען כי פעל בנושא העוזרת האישית כדי למנוע ניגודי עניינים, לא התערב במכרזי הרכש וכי הפעילות בנושא החברות הספרדיות נבעה מכוונה לאסוף מידע מהזירה הבינלאומית בכל הנוגע לגיבוש הצרכים של החברה.

בנוסף לעילות שפורטו על ידי סגיס, הואשם סיטרמן באחריות למחדלי הניהול הרבים שהתגלו שנמל, בין היתר בפרסומים בתקשורת. הכוונה בעיקר לקבוצת החברות הפרטיות הקשורות ליו"ר הוועד אלון חסן שנהנו לכאורה מיחס מועדף.

עלילות סיטרמן בנמל אשדוד
 עלילות סיטרמן בנמל אשדוד

פרשנות / שי ניב: לנצח את השיטה

‎‎מנהל רשות החברות אורי יוגב יכול לטפוח לעצמו היום על השכם, אולי אפילו גם כתבי ועורכי העיתון הזה שבתוך כל הפסטיבל שהפך את יו"ר ועד עובדי נמל אשדוד אלון חסן לאויב הכלכלה הישראלית, ביקשו להזכיר שרוב הבעיות מתחילות, לא תאמינו, מלמעלה. ‏

אבל תהיה זו טפיחה מוקדמת מדי, מוגזמת מדי בשלב הזה. המבחן של יוגב ובעיקר של שר האוצר יאיר לפיד יתחיל רק בימים הבאים - ביכולת שלהם לאפשר מינוי יו"ר וגם מנכ"ל ללא זיקה פוליטית, כאלה שלא ישמשו כחיילים בקרב של שר התחבורה ישראל כ"ץ, או כבובות על חוט בתיאטרון היחיד שהוא מנהל בחודשים האחרונים‏‎.‎‏

סיטרמן הוא רק סימפטום לתופעה רחבה ומושרשת במגזר הציבורי, אותה תופעה שהביאה היום למסקנות ועדת לנדס בעניין רשות השידור. גם שם אפשר להאשים עד מחר את העובדים והוועדים, שבוודאי גם להם יש חלק, אבל היו אלה הפוליטיקאים והמינויים הפוליטיים שלהם שיצרו את המפלצת ודאגו להנציח אותה.

ברשות השידור תמיד היה למי לצלצל כדי להכניס אייטם או לקבור אייטם אחר, ובנמל תמיד היה למי להעביר רשימת מקורבים כדי להכניס את העוזרת של ההוא מהמפלגה או את הבן של זה שעזר בפריימריז. זוכרים את מירב שמולי, יד ימינו של איש הליכוד דוד ביטן שסיטרמן התעקש לקלוט בנמל כ"מלוות אחמי"ם" בשכר גבוה כפי שחשפנו כאן אשתקד? היא כבר מזמן העוזרת האישית של יו"ר חברת הדואר הממשלתית שלנו, חזי צאיג. כן, גם הוא מזוהה עם הליכוד. הרשימות מתחלפות, המפלגות מתחלפות, השיטה אותה שיטה‎.‎‏ ‏

ליו"ר ולמנכ"ל הבאים של הנמל תהיה משימה מאתגרת: לעבוד בשיתוף פעולה מקסימלי עם הוועדים, בלי לוותר על העיקרון שלפיו הניהול נשאר בהנהלה. במידה רבה שיתוף פעולה כזה כבר היה קיים בתקופתו של המנכ"ל לשעבר שוקי סגיס שהצליח להביא לשגשוג הנמל ולניצחון עסקי גדול על נמל חיפה תוך חלוקת דיבידנדים של מאות מיליוני שקלים למדינה. מנגד, נראה כי סגיס עצם עין מול תופעות שלא ניתן היה להתעלם מהן, כמו עובדים שהורשעו בבתי משפט והמשיכו לעבוד במקום, או כמו עסקיו הפרטיים של חסן שניהלו קשרים כאלה או אחרים עם הנמל.

המנהלים החדשים יצטרכו להקפיד על האיזון הדרוש ולרתום את העובדים למשימה, ובניגוד לדימוי ולמערכונים של "ארץ נהדרת" שגשוגו של הנמל חשוב לעובדי הנמל לא פחות ובעצם הרבה יותר מרוב האנשים שמטיפים לכך. הקמת נמלים חדשים מול אלה הקיימים תעמיק את המוטיבציה הזו של העובדים לחזק את מקום עבודתם, אבל קודם צריך לאפשר לנמלים הקיימים בסיס הוגן לתחרות מול הנמלים החדשים. גם למשימה הזו, הגברת התחרות בין הנמלים, רצוי שיעמידו מנהלים שימקדו את המאבקים שלהם במתחרים ולא בעובדים‎.‎‏ ‏

בסופו של יום, יהיה היו"ר הבא אשר יהיה, דבר לא ישפר את יחסי העבודה בנמל או את השירות ללקוחותיו כל זמן שהשר הממונה ממשיך להדליק שריפות בפייסבוק, כמו פירומן שמשחק בגפרורים. ההתרסה בראשי הוועדים, ההערות על גבול הגזענות, כל אלה, בדיוק כמו במשפט הראשון בו פתחנו, מצביעים על כך שהבעיות תמיד מתחילות מלמעלה. הציבור הישראלי צריך לקוות שכ"ץ יעסוק מעתה פחות בנמלים ויותר ברכבת הקלה. זה לא יהיה קל. ‏‎‎‏ ‏