ביהמ"ש הוציא ל"מעריב" צו הקפאת הליכים למשך חודשיים

(עדכון) - ‎‎"מעריב" לא הופץ הבוקר ■ עיתונאי "מעריב" לביהמ"ש: להוציא את העיתון מידי בן-צבי ‏‎‎‏■ בדיון התגלו החובות האדירים של "מעריב" לנושיו‏

שופט בית המשפט המחוזי בירושלים, דוד מינץ, נתן הערב (א') צו הקפאת הליכים ל"מעריב". הצו הוטל לבקשתו של המו"ל שלמה בן-צבי, למשך חודשיים, ובית המשפט קיבל גם את בקשתו של בן-צבי למנות את רו"ח חן ברדיצ'ב כנאמן על הליך ההקפאה.

צו ההקפאה, קבע בית המשפט, יחול גם על בן-צבי עצמו בכל הנוגע לערבויות האישיות שלו. כתנאי להקפאה תשקיע חברת תכלת סכום של 2 מיליון שקל, וישולמו משכורות העובדים.

בניגוד לבקשת הנאמנים, הטיפול בתיק ימשיך להתקיים בבית המשפט בירושלים.

"בעצם הגשת הבקשה, המבקשת מודה לכאורה כי הרוכשת (אחוזת הירש - ל"א) הפרה את הסכם הרכישה", כתב השופט בהחלטתו. "ראשית, משום שנתברר למפרע כי הצהרתה כי יש לה את הידע, הניסיון והיכולת הכלכלית והפיננסית לקיים את כל התחייבויות על-פי ההסכם, וכי יש לה, בין בעצמה ובין באמצעות יועצים מטעמה, את הידע, היכולת והניסיון להמשיך ולהפעיל את נכסי קבוצת מעריב באמצעות רכישת הממכר כ'עסק חי', וכך היא מתחייבת לעשות'".

בהחלטתו כתב השופט: "לא נעלמו מעיניי טענות הנושים בדבר פעילותה הלא כשרה של המבקשת ושל הרוכשת. ברם, לעת הזאת נראה כי בין החלופות הקיימות, יש לאפשר למבקשת את 'מרווח הנשימה' המבוקש על-ידה כדי להסדיר את ענייניה, או שמא לתקן את אורחותיה.

"כמו כן, אין המדובר בשלב הזה באישור הסדר נושים, אלא אך ורק מתווה כללי של תוכנית הבראה. מתווה ההבראה המוצע מבטיח תשלום שכר העובדים, הן של 'מקור ראשון' והן של 'מעריב' באופן שוטף, דבר שלא יתאפשר בכל חלופה אחרת.

"עם זאת, צודקים אלה שטענו כי אין מקום לאפשר את העברת פעילות 'מקור ראשון' לחברת תכלת. אם בהקפאת הליכים עסקינן, קיימות דרכים חוקיות כיצד למכור פעילות עסקית במסגרת הליך הקפאת הליכים, ויש לדבוק בהן... לפיכך, מימון הביניים על-ידי תכלת ייעשה ללא תלות באישור העברת הפעילות לידיה - כפי שאכן הוצע על-ידה בשולי הדיון".

עיתונאי "מעריב": להוציא את העיתון מידי בן-צבי

עיתונאי "מעריב" הצהירו היום בדיון בבית המשפט המחוזי בירושלים כי גורמים בשוק הביעו עניין ברכישת פעילות העיתון מהמו"ל שלמה בן-צבי. בדיון ראשון בבקשת הקפאת ההליכים שהגישה הנהלת "מעריב", הביעו העובדים את תמיכתם בהקפאה והפצירו בבית המשפט להעביר את "מעריב" מידיו של בן-צבי ולהציעו למכירה.

‏"אנחנו רוצה להיפרד, לא רוצים קשר, נגמר", אמרה נציגת העובדים, עו"ד גלילה הורנשטיין. "אנחנו רוצים ש'מעריב' עם הפעילות שלה תוצא למכירה... יש מישהו שמוכן, הוא אמר שישלח נציג לבית המשפט - אני לא יודעת אם הוא עשה את זה או לא - להפריד את 'מעריב' ושיוציאו אותה למכירה... העובדים רוצים להגיש קובלנה פרטית על זה, מנכים ולא מפרישים, די נמאס. אי-אפשר להתמודד עם זה".

‏הבוקר לא יצאה מהודרת הדפוס של "מעריב", ואולם עובדי העיתון הגיעו לעבודה בהתנדבות והוציאו מהדורה דיגיטלית של העיתון. הנהלת "מעריב" הודיעה על כך לעובדים דקות ספורות לפני כניסת השבת.

הסיבה לאי-הוצאת העיתון היא רצון לחסוך בהוצאות ההפצה וההדפסה. ההנחה היא כי אנשי בן-צבי ביקשו להפעיל לחץ על בית המשפט ערב הדיון על הדיון בבקשת ההקפאה שמתקיים היום. עד לפרסום הידיעה, לא ברור האם ייצא עיתון נוסף ביום שני.

אולם בית המשפט המחוזי היה מלא מפה לפה. נכחו בו אנשי ההנהלה, עובדי "מעריב", נציגי נושים ואנשי ארגון העיתונאים.

הדיון עסק גם בבקשת נאמני "מעריב", עורכי הדין ירון ארבל ושלמה נס, להעביר את הדיון לבית המשפט המחוזי בתל-אביב - שם התקיימו הדיונים הקודמים באשר ל"מעריב".

"הנאמנים יש להם את כל הרצון לסייע שהפעילות הזו תמשיך. אף אחד לא רוצה להכשיל את העיתון הזה. אנחנו מחויבים להמשך הפעילות שלו", אמר נציג הנאמנים בדיון היום, "אבל בתיק הזה יש היסטוריה ענפה של שנה וחצי. אנחנו לא יכולים להסכים למצב שאת פעילות 'מעריב' יעמיסו נושים של 'מקור ראשון', שאין להם קשר ל'מעריב'".

בקשה זו של הנאמנים נדחתה כאמור.

‎‎חובות של מיליוני שקלים

‏מהדיון שהתקיים היום עלה מצבו הקשה של "מעריב". בן-צבי לא העביר הפרשות פנסיה לעובדים בחמשת החודשים האחרונים. "לקחו ממשכורות העובדים והשאירו את זה בחברה עצמה, זה מעשה פלילי. לא הפרישו הפרשות מעביד, אני יודעת על 5 חודשים, והמשכורת של חודש פברואר... זו עמדת 70 העובדים שאני מייצגת", אמרה הורנשטיין.

‏בזה אחר זה עלו בדיון עורכי דינם של גופים או גורמים שהחברות שברשות בן-צבי חייבות להם כסף. קבוצת עובדים שנתנה הלוואות ל"מקור ראשון" בשנת 2008, התנגדה להסדר המוצע.

‏עו"ד ד"ר יעל ארידור בר-אילן, נציגתו של צמרות סלע בע"מ, החברה של עמוס מימון שהשכירה לדפוס אחוזת הירש את בית הדפוס של "מעריב", טוענת כי בן-צבי חייב לה 3.4 מיליון שקל שלא שולמו. נציג מס הכנסה סיפר על חוב של 800 אלף שקל של בן-צבי עצמו, ולכן הוא מתנגד להקפאה, וטען כי לחברות יש חובות ניכויים שוטפים לשנת 2014 - ל"מקור ראשון" יש כ-100 אלף שקל ו-260 אלף שקל לשנת 2013 חוב ניכויים שוטף לשתי החברות גם יחד.

‏בנק מזרחי-טפחות טען כי נכון לסוף השבוע שעבר, החוב של "מעריב" לבנק עמד על למעלה מ-55 מיליון שקל, כאשר מנגד עמדו פיקדונות שמשועבדים לטובת הבנק. לאחר ביצוע מימוש השיעבודים וקיזוזם, עומד החוב על כ-990 אלף שקל. מנגד, הבנק אוחז בצ'קים שמופקדים בחשבון, שעומדים על כ-2 מיליון שקל, אשראי וערבויות של 1.05 מיליון שקל של שלמה בן-צבי ושל דוד גרוס. ‏

אנשי הכשרת היישוב, שלהם שייך בית "מעריב" שפונה באחרונה, אמרו כי גם הם נושה מהותי, בסכום שעולה על 3 מיליון שקל. משרד עו"ד רווה, גם הוא נושה של החברה, אומר כי שכר-הטרחה שחייבים לו עומד על 200 אלף שקל. גם נציג הכונס הרשמי טען בפני בית המשפט כי על בן-צבי להמציא מסמכים נוספים לאור דרישותיו. ‏‎‎‏

בית המשפט אישר הערב את תוכנית ההבראה שהוצעה על-ידי הנהלת "מעריב". במסגרת החלטה זו קיבל בית המשפט את בקשת הקפאת ההליכים למשך 60 יום ומינה את רו"ח חן ברדיצ'ב כנאמן מטעמו.

מ"מעריב" נמסר בתגובה: "אנו מודים לבית המשפט על האמון שניתן בתוכנית ההבראה שהוצעה על-ידינו, והחל ממחר נפעל ליישומה המלא והמהיר. במסגרת התוכנית יעבור 'מעריב' למודל חדש של מהדורת ערב יומית בהפצה ארצית רוויה, אשר תגיע לקהל קוראים גדול, תחזיר את 'מעריב' ללב השיח הציבורי ותתן מענה פרסומי רחב. 'מעריב שישי' ימשיך ויתעצם כעיתון מנויים איכותי הנמכר גם בחנויות. בזירה הדיגיטלית - במקרה שנצליח לאזן את אתר nrg, נשמור עליו ונמצא שותפים נוספים שיאפשרו השקעה ופיתוח שלו".