עתירה: לבטל בחירת ציון אמיר לנשיא ביה"ד המשמעתי

הליך הבחירות לנשיאות בית הדין המשמעתי הארצי של לשכת עורכי הדין היה פגום והוא נעשה תוך פגיעה בוטה בזכותם היסודית של חלק מחברי ביה"ד לממש את זכות הבחירה שלהם, ולכן יש לבטל את בחירתו של עו"ד ציון אמיר לתפקיד נשיא ביה"ד ולהורות על קיום בחירות חוזרות. כך טוענים ארבעה מחברי ביה"ד הארצי בעתירה שהגישו היום (ב') לבית המשפט המחוזי בת"א, נגד ועדת טירקל למינויים לבתי הדין המשמעתיים וועדות האתיקה של הלשכה, ונגד ראשי ביה"ד המשמעתי הארצי החדשים, היו"ר, אמיר, וסגניו, עוה"ד חיים קנת, גידי פרישטיק, עדי בר-טל ועמנואל וייזר.

"ויכוחים קולניים"

ארבעת העותרים הם עו"ד יעקב (קובי) אמסטר, שהפסיד לאמיר בהתמודדות על תפקיד הנשיא בהפרש של קול אחד, ועוה"ד איתמר הכהן, מרים פורת ואורי ויזנברג. לדבריהם, ראש הלשכה, דורון ברזילי, והמנכ"ל, עו"ד גיל סלומון, התערבו באופן בוטה בהליך הבחירות, כדי להבטיח את בחירתו של מקורבם, עו"ד אמיר.

זאת, משום שנשיא ביה"ד מכהן גם כיו"ר ועדת הבחירות ללשכה, שצפויות להיערך השנה. "למרות אי-סדרים חמורים בקיום הבחירות שנערכו ב-16 בפברואר 2014, והגם שהיו מונחים בפניה נתונים ועובדות מספיקים על-מנת לפסול את הבחירות, והגם שהיא עצמה קבעה מחד שהיו אי-סדרים ומאידך קבעה שיש מקום לקביעת נהלים לתיקונים, החליטה ועדת טירקל בצעד תמוה לאשר את תוצאות הבחירות", נטען בעתירה.

לפי העתירה, בניגוד לנוהל הבחירות שהונהג בשנים קודמות, בבחירות הנוכחיות התערבו ראש הלשכה, דורון ברזילי, והמנכ"ל, עו"ד גיל סלומון, בהליך הבחירות, וחמור מכך - התכוונו לבצע הצבעה גלויה לנציגי הנשיאות, למרות נוהג שהיה קיים ולפיו ההצבעה חשאית. "כאשר הגיעו חברי ביה"ד למקום הכינוס לקיום הבחירות, הם גילו כי מי שמבקש לנהל את הבחירות הם ברזילי וסלומון, באופן החותר תחת התכלית של מניעת השפעה פוליטית על התנהלות ביה"ד", נטען בעתירה.

לדברי העותרים, "התערבותם של ראשי הלשכה וניסיונם לנהל בחירות גלויות, בניגוד לנוהל שנקבע לפני שנים, עוררו מהומה רבה שכללה ויכוחים קולניים מצד חברים רבים, שראו בהתערבות ראש הלשכה והמנכ"ל התערבות פוליטית הפוגעת ביוקרתו ובמעמדו של ביה"ד... כמחאה, רבים מהנוכחים החליטו לעזוב את המקום ולא ליטול חלק בבחירות לנשיאות".

לפי העתירה, "עו"ד סלומון סירב לעזוב את המקום והתעקש להמשיך ולנהל את תהליך הבחירות, אחז בחוזקה בקרנות המיקרופון וסירב לרדת מהבמה ולהפסיק להתערב בהליך". לפי העתירה, לאחר זמן ממושך חלק מהנוכחים עזבו את המקום, ואז סלומון הציע לנהל הצבעה גלויה בשאלה אם יש להצביע באופן חשאי או גלוי. "למגינת לבו של המנכ"ל והעומדים לצדו... ברוב מוחלט נקבע שהבחירות ייערכו בהצבעה חשאית בקלפי".

"הצבה בעמדת מפתח"

לטענת העותרים, בסופו של יום הצביעו בבחירות 82 מחברי ביה"ד מתוך 102 חברים, ועקב ההתרחשויות והסערה שקמה סביב הבחירות, נמנע מרבים מחברי ביה"ד האפשרות להצביע. "בדיקת קולות המצביעים העלתה כי לתפקיד יו"ר ביה"ד נבחר ציון אמיר עם 35 קולות. במקום השני הגיע עו"ד אמסטר עם 34 קולות.

העותרים מוסיפים וטוענים כי עו"ד אמיר נמנה על מקורביו של ראש הלשכה ברזילי, שעשה לילות כימים כדי לוודא את בחירתו לתפקיד נשיא ביה"ד הארצי. לדבריהם, הטעם לכך הוא שכנשיא ביה"ד ישמש אמיר גם כיו"ר ועדת הבחירות ללשכה, שצפויות להתקיים במהלך השנה הנוכחית. זאת, לפי המלצת ועדת פרוקצ'יה, שבחנה את מצב הלשכה ומוסדותיה.

"ראש הלשכה, אשר יש לו אינטרס ברור למנות את מקורבו שישמש בעתיד כיו"ר ועדת הבחירות, פעל וניצל את ההליך לבחירת נשיא ביה"ד, על-מנת לשפר את מצבו ולהעמיד בעמדת מפתח את מקורבו לקראת הבחירות הקרובות!", נטען בעתירה.

אחרי היבחרו לתפקיד, אמר אמיר כי הוא רואה חשיבות רבה בתפקידו של בית הדין המשמעתי הארצי, בהנחלת ערכים של אתיקה והתנהגות ראויה של ציבור עורכות ועורכי הדין בישראל, בייחוד בהתחשב בגודלו הרב. "אני מודע לכובד האחריות שמוטלת על כתפיי ואעשה הכול על מנת להצדיק את האמון שניתן בי, בעצם בחירתי לתפקיד נשיא בית הדין המשמעתי הארצי", אמר אמיר.

מוסד פעיל

ביה"ד המשמעתי הארצי של לשכת עוה"ד הינו הערכאה המשמעתית הגבוהה בלשכה וערכאת הערעור שאליה רשאים הנאשם והקובל לערער על פסק דין של בית דין משמעתי מחוזי. נוסף על כך, רשאים לערער לבית דין זה גם הוועד המרכזי והיועץ המשפטי לממשלה. ביה"ד הוא מוסד פעיל מאוד, ולשם ההמחשה בקדנציה האחרונה נדונו בפניו 480 ערעורים.

הלשכה: "הליך הבחירה התנהל בצורה תקינה"

מלשכת עוה"ד נמסר בתגובה: "התמונה שמצטיירת בעתירה על אופן הליך הבחירה הינה מעוותת. מדובר בהליך, שמתחילתו ועד סופו התנהל בצורה תקינה, על-פי הנהלים, ואף אושר במלואו על-ידי ועדת המינויים, בראשות השופט יעקב טירקל. צר לנו שגורמים בלשכה מוצאים לנכון עתה לתקוף את השופט טירקל, אשר משקיע מזמנו שעות רבות בלשכת עורכי הדין. תקיפת שופט עליון, הינה מעשה לא ראוי וחסר תקדים, בלשון המעטה, ואנחנו מקווים שלא יהיו לו השלכות עתידיות, הן על כבוד השופט והן על הלשכה.

"כמו-כן, חשוב לציין, כי התלונות המדוברות נבדקו בוועדת המינויים ולא נמצא בהן דבר. התיאור, לפיו מנכ"ל הלשכה התנהג בכוחניות, הינו תיאור נלוז ושטחי, והראיה לכך, שהמועמדים לנשיאות פנו למנכ"ל בסוף הדיון והודו לו על ניהול הליך הבחירה בצורה ראויה ותקינה.

"תיאור האירועים הועבר במסמך מסודר על-ידי מנכ"ל הלשכה לשופט טירקל, וההחלטות המשמעותיות לגבי אופן הליך הבחירה, הארכת הזמן להצביע, התבצעו בשיתוף פעולה ובהסכמת כל המועמדים".