המשימה של המפכ"ל לשעבר: למכור הקרקע בעכו

חודש נובמבר האחרון הותירה המועצה הארצית לתכנון ובנייה את קבוצת דלק שבשליטת יצחק תשובה עם קרקע בעכו - שעד כה השקיעה בה החברה למעלה מ-100 מיליון שקל - מבלי שתוכל לממש אותה לייעודה: מתקן לקליטת גז טבעי ממאגרי "תמר" ו"לוויתן".

זה קרה לאחר שהמועצה החליטה לאשר הקמה של שני אתרים לקליטת גז מהים דווקא בעמק חפר וברמות מנשה, ולא בעכו כפי שקיווה תשובה - שהוא כידוע מבעלי תגליות הגז הימיות - כשרכש את הקרקע בסוף 2010. הסיבה העיקרית להתנפצות התקוות של קבוצת דלק לגבי הקרקע הייתה התנגדות משרד הביטחון לחלופה בעכו, בשל סמיכות הקרקע לאחד ממפעלי יצור אמצעי הלחימה המרכזיים של רפאל, מכון דוד, הממוקם דרומית לה.

קבוצת דלק העמידה לאחרונה את הקרקע למכירה, כך נודע ל"גלובס", והיא מעניינת בה כעת חברות שעוסקות בנדל"ן יזמי. במקביל, מבצעת הקבוצה פעולות לטיהור הקרקע, בתיאום עם המשרד להגנת הסביבה, במטרה להשביחה. את המגעים למכירת הקרקע מנהל מטעם הקבוצה מפכ"ל המשטרה לשעבר, רב ניצב בדימוס דודי כהן, המשמש כיו"ר דירקטוריון חברת כהן פיתוח המשתייכת לקבוצה. על פי גורמים בענף הנדל"ן, המחיר אותו דורשת דלק עבור הקרקע עומד על כ-180 מיליון שקל.

כהן, אגב, הוא אינו בכיר המשטרה היחיד שמועסק בקבוצה. בנוסף לו מועסקים אצל תשובה גם קודמו בתפקיד המפכ"ל, רב ניצב בדימוס משה קראדי (מנכ"ל חברת פי גלילות), ומפקד מחוז ת"א וסגן המפכ"ל לשעבר, ניצב בדימוס גבי לסט (יו"ר קבוצת דלק).

הקרקע עליה מדובר, בשטח של יותר מ-400 דונם, זקוקה לטיהור משום שבעבר פעל בה מפעל תעשיות אלקטרוכימיות. המפעל שפעל במקום במשך 50 שנה נקלע לקשיים כלכליים, ובשנת 2003 נכנס להליך הקפאת הליכים. ב-2004 הוא נסגר בצו מיוחד של המשרד להגנת הסביבה, בשל התנהלות רשלנית וזיהום חמור בשטחו. זאת, לאחר שבעבר נעשה שם שימוש בחומרים רעילים ובחומרים מסרטנים, ובסקר סביבתי שבוצע בקרקע זוהו אזורים נרחבים החשודים בזיהום הקרקע ומי התהום, עקב טיפול לקוי בחומרים מסוכנים.

קבוצת דלק רכשה את הקרקע הזאת דרך מתווכת בשם נחמה סנה, יו"ר נתג"ז לשעבר, תמורת 43 מיליון שקל, כשבנוסף היא התחייבה לקחת על עצמה תשלום חובות עבר - שבמסגרת פשרה נקבע שהוא יעמוד על 18 מיליון שקל (במקום 58 מיליון שקל) - וכן לשיקום וניקוי הקרקע, בהיקף של עשרות מיליוני שקלים נוספים. הרכישה לוותה בניסיון להסוות את זהות הרוכשת, ובוצעה באמצעות חברת "קונטק מדיקל ויז'ן" שבראשה עמדה כאמור נחמה סנה. לימים הודיע המשרד להגנת הסביבה כי מי שעומד מאחורי הרכישה היא קבוצת דלק של תשובה.

בשל כמות החומרים המזהמים הגדולה בקרקע, כל בנייה עליה שאינה בנייה לתעשייה מחייבת טיהור שעלויותיו גבוהות. בקבוצת דלק הבינו כי הסיכוי למכור את הקרקע לפני טיהורה הוא נמוך, למרות מיקומה בסמוך לחוף הים של עכו, ועל כן במקביל לניסיונות למכור את הקרקע כפי שהיא, בחברה פועלים גם להשביח אותה באמצעות טיהור וקידום תוכנית לשינוי יעוד.

המכשול העיקרי: משרד הביטחון

בעיריית עכו הסבירו היום בתשובה לפניית "גלובס", כי במסגרת תוכנית מתאר לעיר שמקדמת הוועדה המקומית לתכנון ובנייה, על הקרקע שרכשה קבוצת דלק מקודמת תוכנית לשינוי יעוד מתעשייה למגורים, תיירות ותעסוקה, כאשר מספר יחידות הדיור שצפויות להיכלל בתוכנית עומד על למעלה מ-1,200.

תכנית המתאר תועבר לבחינתה של הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה שתחליט אם להפקיד את התוכנית להתנגדויות הציבור. בשל מגבלות בנייה למגורים בסמוך לים (תמ"א 13), אם תאושר התוכנית היא צפויה לכלול יעוד תיירותי בסמוך לקו הים, ובנייה למגורים מאחוריה. יש לציין כי אם כמות יחידות הדיור אכן תאושר, או אף תעלה, ערכה של הקרקע צפוי לגדול, בכפוף להשלמת טיהורה. לעומת זאת, אם הוועדה המחוזית לא תאשר את שינוי יעוד הקרקע, צפוי תשובה להישאר עם קרקע שלא ניתן לבנות עליה ועם בור של 100 מיליון שקל.

על פי הערכות, המכשול העיקרי שעומד כרגע בפני אישור התוכנית והשבחת הקרקע הוא משרד הביטחון, שלדברי גורמים בענף הנדל"ן מתנגד לבניית שכונת מגורים על הקרקע, בשל העובדה שהיא סמוכה כאמור למתקן מרכזי של רפאל. בחברות שהתעניינו בקרקע טוענים כי ההתנגדות מתייחסת הן לבנייה למגורים והן ליעודים אחרים שאינם תעשייה. על פי הערכות, כאשר תאושר תוכנית המתאר לעיר על ידי הוועדה המקומית, ולאחר שתופקד על ידי הוועדה המחוזית להתנגדויות הציבור, צפוי משרד הביטחון להיות אחד המתנגדים העיקריים לתוכנית. ממשרד הביטחון נמסר היום בתגובה ל"גלובס" כי "התוכנית אינה מוכרת למשרד, ולכשהיא תוצג לפנינו נעביר את עמדתנו כמקובל".

לדברי ישי רוט, מנהל חטיבת היזמות בחברת הבנייה "שובל הנדסה" הפעילה בין היתר בעכו, ההיסטוריה הוכיחה כי למרות התנגדויות של משרד הביטחון לבנייה ליד מפעל רפאל בעכו, לבסוף הוקמו שכונות בסמוך לו. "מדובר בקרקע במיקום מעולה בגלל סמיכותה לים, והכל תלוי בהבנה של רשויות התכנון המקומית והמחוזית, כי פיתוח הקרקע ישמש מנוע לצמיחה של עכו", אומר רוט.

"משרד הביטחון התנגד גם בעבר לבנייה בסמוך למפעל, אבל בסוף קמה שכונת מגורים במתחם כורדני בקרית מוצקין, וגם שכונת סביוני ים של אפריקה ישראל, וזאת למרות שהמרחק בין שכונות אלה למפעל הוא קטן יותר ממרחק הקרקע של תשובה מהמפעל", הוא מוסיף. "עם כל הכבוד למשרד הביטחון, בסוף הצורך בפתרון למצוקת הקרקעות גובר על המגבלות שמטיל המשרד".