צה"ל חשף אמש (שבת) נתונים ראשונים על הפנסיה התקציבית של גמלאיו, בעקבות פנייה של "גלובס" ועיתונים נוספים בעניין, בהתאם לחוק חופש המידע. כזכור, "גלובס" פנה לשורה של משרדים ממשלתיים ולמערכת הביטחון בדרישה לספק לעיתון שורת נתונים על התפלגות הפנסיה התקציבית. בין היתר, פנה "גלובס" לבנק ישראל, למשרדי האוצר והמשפטים, לאוניברסיטאות וגם לחלק מהעיריות הגדולות. בנק ישראל, אוניברסיטת ת"א, הטכניון והאוניברסיטה העברית העבירו ל"גלובס" את הנתונים, והם פורסמו בחודשים האחרונים. אמש עשה זאת צה"ל.
ההתחייבות הכוללת של המדינה לפנסיות תקציביות עומדת על כ-668 מיליארד שקל והיא נפרסת על פני עשרות השנים הבאות. כיום, מממן תקציב המדינה את הפנסיות התקציביות בכ-20 מיליארד שקל בשנה והסכום יגיע בשיאו לכ-26.2 מיליארד שקל, בשנת 2032.
על פי הדוחות הכספיים של הממשלה, מקור 44% מההתחייבות הוא בגמלאים ובעובדים פעילים של מערכת הביטחון, ואילו הרוב, 56% - במשרדים הממשלתיים, הכוללים את שרי הממשלה, חברי הכנסת, בנק ישראל, משרדי האוצר, המשפטים וכדומה.
מערכת הביטחון כוללת את אנשי הקבע, השב"כ, המוסד ועובדי משרד הביטחון, ובשלב זה רק צה"ל פרסם את נתוניו. "גלובס" דרש את הנתונים גם מהמוסד, מהשב"כ וממשרד הביטחון, אך קיבל תשובה ממשרד ראש הממשלה שחוק חופש המידע אינו חל על המוסד ולכן הוא אינו יכול למסור את הנתונים.
חשוב עוד להזכיר שהעלות התקציבית של הפנסיה התקציבית, המופיעה בדוחות הכספיים של הממשלה, אינה כוללת את האוניברסיטאות, החברות הממשלתיות (כמו הנמלים וחברת החשמל), השלטון המקומי ובנק ישראל, אבל גם הפנסיות בגופים הללו ממומנות מתקציב המדינה, גם אם באופן עקיף, באמצעות תקצוב המוסדות הללו. בפועל, המימון של פנסיות תקציבית עומד על כ-25-30 מיליארד שקל בשנה.
צה"ל, ייאמר לזכותו, העביר אמש נתונים מפורטים מאוד על הפנסיה התקציבית, לצד נתוני השכר בצבא, ומהם עולה באופן כללי תמונה מעורבת: מצד אחד, גיל הפרישה בצה"ל נמוך מאוד יחסית (44-47) ואפשר לאנשי הקבע ליהנות מפנסיה נדיבה מגיל צעיר. לא רק זאת, קבוצה יחסית גדולה של קציני צבא שפרשו מקבלים פנסיה חלומית של 40, 50 ו-60 אלף שקל בחודש. אותה קבוצה ממשיכה, לאחר פרישתם, לתפקידים בכירים במערכת הציבורית ובחברות ממשלתיות ולכן נהנים ממשכורות כפולות ולעתים משולשות.
מצד אחר, רוב מקבלי הפנסיה התקציבית הגבוהה (76%) הגיעו מהמערך הלוחם והמשיכו לשרת בצה"ל הרבה מעבר לגיל הפרישה (כפי שאפשר לראות בטבלת 100 שיאני הפנסיה התקציבית בצבא).
בנוגע למשרתים היום בצבא - שכרם, וזה אולי נתון שלא הובלט מספיק בתקשורת, נמוך בהשוואה למשרדי הממשלה האחרים ובוודאי בהשוואה למשטרה, לשב"ס ולשירות הביטחון האחרים.
כך או אחרת, הניסיונות של משרד האוצר להסיט את האש בנושא הפנסיה התקציבית רק לעבר הצבא ומערכות הביטחון נראים כעת לא הוגנים במיוחד. ראשית, יותר מ-60% מההתחייבות הכוללת של הפנסיה התקציבית (כולל גופים נתמכים) מקורם לא בשירות הביטחון; שנית, חלק לא קטן מעובדי המדינה אינם פורשים בגיל הנקוב בחוק, אלא מוקדם יותר, ונהנים גם הם מהסדרי פרישה מוקדמת; שלישית, חלק גדול ממקבלי הפנסיה התקציבית בצבא שירתו במערך הלוחם (לפחות חלק מהשירות) וזה יהיה מאוד לא הוגן להשוות אותם לעובדי מדינה אחרים.
הנה עיקרי הנתונים שהעביר אתמול הצבא על הפנסיה והשכר שלו (צה"ל אינו מפרסם את מספר הגמלאים ומספר משרתי הקבע הפעילים, משיקולי ביטחון):
10,774 שקל ברוטו בחודש - זו הפנסיה התקציבית הממוצעת של פורשי הצבא. המספר הזה רחוק מאוד מהמספר שנמסר בזמנו ל"גלובס" מהאוצר ועמד על 16,600 שקל ברוטו בחודש. היום לא הצליחו במשרד האוצר להסביר את הפער המשמעותי (הערה: צה"ל עומד על שלו - אלה המספרים ואין בלתם, ועכשיו נותר רק לבדוק מי בדיוק משחק במספרים). צה"ל מדגיש בנתוניו כי 1.3% בלבד מהגמלאים מקבלים קצבה הגבוהה מ-30 אלף שקל ואילו 2,300 מגמלאיו זכאים לקצבה הנמוכה משכר המינימום, שעומד על 4,300 שקל. עם זאת, חשוב להזכיר: זו עדיין הפנסיה (הממוצעת) שרובנו יכולים לחלום עליה.
לפי נתוני הצבא, 55% מגמלאיו מקבלים קצבה הנמוכה מ-10,000 שקל, 39% מקבלים קצבה שבין 10 ל-20 אלף שקל, 5% מקבלים קצבה שבין 20 ל-30 אלף שקל, 1% בין 30 ל-40 אלף שקל ו-0.3% מגמלאי צה"ל מקבלים קצבה של יותר מ-40 אלף שקל. 9 מהגמלאים של צה"ל מקבלים יותר מ-50 אלף שקל ברוטו.
בנוגע לאנשי קבע פעילים הזכאים לפנסיה תקציבית, צה"ל מספק נתון אחד בלבד: 63% מהמשרתים בצה"ל כיום כבר נמצאים בפנסיה צוברת ואילו 37% מהמשרתים זכאים לפנסיה תקציבית.
12,681 שקל ברוטו - זה השכר הממוצע של אנשי הקבע בצבא. השכר הריאלי הזה נשחק ב-0.6%, כך על פי נתוני הממונה על השכר. חשוב מאוד לציין שהשכר הזה נמוך באופן משמעותי מהשכר במשטרה ובשירות בתי הסוהר. במשטרה הוא עומד על 15 אלף שקל ברוטו בממוצע ואילו בשירות בתי הסוהר הוא עומד על כ-13,200 אלף שקל ברוטו בממוצע.
לפי נתוני צה"ל (שוב, הנתונים מתבססים על דוח הממונה על השכר), 47% ממשרתי צה"ל משתכרים מתחת לשכר הממוצע במשק. יתר על כן, רבע ממשרתי צה"ל נאלצים לקבל השלמה לשכר מינימום ושכרם הממוצע עומד על 6,119 שקל לעומת כ-11,260 שקל במשרדי הממשלה (זו שיטת התוספות הידועה: מקבלים מתחת לשכר המינימום ומקבלים תוספות שונות ומשונות, שלא נכללות בשכר הקובע לפנסיה).
47 שנה - זה גיל הפרישה הממוצע בצה"ל, לעומת גיל פרישה של 44.5 בשנת 2000. וזו ההטבה הבולטת של המשרתים בצבא: קבלת פנסיה מגיל צעיר מאוד (לבד מאלו שממשיכים לשרת), בעוד שבאזרחות גיל הפרישה הרשמי עומד היום על 67 לגברים ו-62 לנשים. גיל הפרישה בצבא עתיד לעלות ל-50 עד שנת 2029. עם זאת, חייבים שוב להדגיש: בחלק ממשרדי הממשלה פורשים עובדי מדינה לפני הגיל הרשמי וממשיכים לזכות בהסדרי פרישה נדיבים, בדיוק כמו בצבא.
1,200 משרתי צה"ל (קצינים ונגדים) פוטרו מתחילת 2013 כך על-פי נתוני הצבא. צה"ל מדגיש כי הפיטורים הללו, שעברו די בשקט מבחינה תקשורתית, כוללים עשרות אנשי קבע שפוטרו בגילאי 34-39 וצה"ל הוא הארגון היחיד במגזר הציבורי שמפטר משרתים בגיל כזה.
מנתוני צה"ל עולה כי 55% ממשרתיו נמצאים בקבע ראשוני, כלומר אחרי 7 שנים אפשר למעשה לפטרם.
1.4% מהמשרתים הם בדרגת אל"מ ומעלה ואילו 6% מכלל המשרתים הם בדרגת סא"ל ומעלה.
הפליה מובנית במימון הציבור
הפנסיה התקציבית של עובדי המדינה, מערכת הביטחון והגופים הנתמכים בידי המדינה עברו מן העולם באופן סופי במהלך 2002. אז עברה המדינה לפנסיה צוברת, אבל מי שנכנס לשירות המדינה לפני 2002 זכה להגנה יוצאת דופן. בניגוד לפנסיה צוברת, העובדים אינם מפרישים דבר לחיסכון, והחיסכון הפנסיוני כל כולו נופל על המעביד, כלומר מדינת ישראל, ובפועל - משלם המסים הישראלי.
בעוד הפנסיה של עובד-חוסך "רגיל" מורכבת ממוצע השכר שלו לאורך שנים וכוללת כמובן גם דמי ניהול נדיבים למנהלי החיסכון הפנסיוני, הפנסיה התקציבית (צבירה של 2% מהמשכורת לכל שנת עבודה) נקבעת על בסיס השכר האחרון של העובד טרם פרישתו (בין אם הגיע לגיל פרישה רשמי ובין אם יצא לפרישה מוקדמת), ללא דמי ניהול כלל. האופן הזה של חישוב הפנסיה מסביר תופעה נפוצה מאוד במשרדים הממשלתיים ובמוסדות הנתמכים על ידי המדינה - הוספת דרגה או שתיים, המקפיצה את השכר, לפני גיל פרישה וכמובן מקפיצה בהתאם את הגמלה לקראת פרישת העובדים לפנסיה.
עובדי המגזר הציבורי שנכנסו אליו לפני שנת 2002, אלו שעבדו 35 שנה בשירות המדינה (לא כולל צבא, משטרה ויחידות מיוחדות שעובדיהם יכולים לצאת לפנסיה בגיל צעיר יותר), משיגים פנסיה השווה ל-70% מהשכר האחרון ("יחס התחלופה") בעוד שרוב השכירים במשק משיגים יחס תחלופה של 50% במקרה הטוב, ו-40% או 30% ואף פחות במקרים הנפוצים יותר.
יתר על כן, מקבלי הפנסיה התקציבית אינם תלויים כלל בעדכונים בפנסיה הצוברת המפחיתים את הגמלה החודשית בגלל התארכות תוחלת החיים. זה אולי נושא שנדחק לפינה וחשוב להסבירו: חישוב הגמלה החודשית בפנסיה צוברת מתבצע בעזרת לוחות תמותה המעריכים את מספר החודשים הצפויים לחייו של החוסך מהגיעו לגיל הפרישה (בעגה הפנסיונית מכנים זאת "מקדם המרה"). באופן גס, החיסכון שנצבר לאורך שנות העבודה מחולק למקדם ההמרה, ועל בסיס החישוב הזה משולמת הקצבה הפנסיונית החודשית.
כמובן, ככל שתוחלת החיים הממוצעת עולה, כך גם מקדם ההמרה קופץ והקצבה החודשית, בהתאם, קטנה. מדובר בנתון משמעותי מאוד: אם בשנות ה-80-90 עמד מקדם ההמרה על כ-140-150, היום עומד מקדם ההמרה על יותר מ-200-210, כך שהפנסיה החודשית של רוב החוסכים הולכת ומצטמצמת עם השנים (למעט בחלק מהפוליסות הישנות שקיבעו את מקדם ההמרה). הבעיה הזאת אינה קיימת כלל בפנסיה התקציבית, כיוון שהגמלה החודשית מבוססת על השכר האחרון ואינה תלויה כלל במקדמי המרה - דבר הממחיש עוד יותר את ההפליה בין מעושרי הפנסיה התקציבית לשאר החוסכים בפנסיה.
נתוני הפנסיה והשכר בישראל
פורשי צה
קצבאות
ברק נהנה מפנסיה תקציבית של 56,926 ש' בחודש
טרם כהונתו כרה"מ, שר ביטחון וראש מפלגת העבודה, והרבה לפני ששמו כיכב ברשימת אישי הציבור העשירים וחיבתו לדירות מנקרות עיניים נודעה ברבים - אהוד ברק היה ראש המטה הכללי של צה"ל. רבות סופר על אומץ לבו של הלוחם שהתחפש לאשה ברונטית במבצע "אביב נעורים", על כישוריו בפירוק מנעולים ועל תרומתו ארוכת השנים לביצור ביטחונה של ישראל.
הוא השתחרר מהצבא ב-1995, בגיל 53. כיום, ברק בן 71, איש עסקים פרטי. לפי הצלבה שעשה "גלובס" שכוללת את גילו בעת שפרש מצה"ל וגילו הנוכחי בטבלת 100 מקבלי הפנסיות הגבוהות שפרסם צה"ל בסוף השבוע, מקבל ברק בכל חודש 56,926 שקל ותופס את המקום הרביעי ברשימה זו.
כשכיהן בתפקיד שר הביטחון, שירת אז בתפקיד הרמטכ"ל יריבו המושבע, גבי אשכנזי - יריבות שעלתה שוב לכותרות בימים האחרונים כשהמשטרה עברה לחלק הגלוי של חקירת פרשת מסמך הרפז. אשכנזי השתחרר ב-2011 בדרגת רב-אלוף, כשהוא בן 59. בדיקת פרטיו ברשימת 100 מקבלי הפנסיות הגבוהות, מעלה כי אשכנזי מופיע במקום ה-17 עם פנסיה חודשית של 48,651 שקל.
מי שהחליף את ברק בקומה ה-14 של משרד הביטחון הוא הרמטכ"ל לשעבר משה (בוגי) יעלון (63), שהשתחרר מצה"ל ב-2005 כשהיה בן 55. לצה"ל התגייס ב-1968, וההצלבות שעשה היום "גלובס" מלמדות כי הוא נהנה מפנסיה חודשית של 44,555 שקל.
עוד עולה מהטבלה, כי שיאן מקבלי הפנסיות הוא בן 82 שפרש משורות הצבא בגיל 54 ומסווג כ"לוחם". הפנסיה החודשית החלומית שלו היא 63,686 שקל. לא רחוק ממנו, למעשה במקום השני של מקבלי הפנסיות הגבוהות של צה"ל, אפשר למצוא לוחם אחר שנהנה מפנסיה חודשית נאה של 61,306 שקל. הצלבת גילו של מקבל הפנסיה ביחד עם גילו בעת שהשתחרר משורות הצבא, מובילה לרמטכ"ל לשעבר, רב-אלוף (במיל') שאול מופז, שהשתחרר מצה"ל ב-2002. בסביבתו של ח"כ מופז הבהירו כי הסיבה לכך שהקצבה שלו גבוהה יחסית מזו של רמטכ"לים אחרים היא שהוא שירת במשך תקופה ארוכה יותר בשטח, ובכל מקרה הוא משלם עליה כ-50% מס בשל השכר שהוא מקבל מהכנסת. בנוסף הבהירו בסביבתו של מופז כי על פי החוק שכרם של מפקדי צבא בישראל הוצמד לשכרם של שופטים בבית המשפט העליון.
עוד עולה, כי שגריר ישראל בסין ולשעבר חבר כנסת, סגן שר הביטחון והשר להגנת העורף והאלוף (במיל'), מתן וילנאי, מקבל פנסיה חודשית של 45,879 שקל. וילנאי (69), פרש מצה"ל בקיץ 1998 בגיל 54.
100 קצבאות הפנסיה הגבוהות
אלופי צה
כתבות
ני"ע
