"אם פתאום היינו צומחים ל-30 אלף שיווקים זה לא היה בריא"

מנהל החטיבה העסקית ברשות מקרקעי ישראל: "עד 2008 כל המערכת תפקדה כאילו הכול על מי מנוחות. המחירים היו יחסית סבירים, יכולת לקנות דירת 6 חדרים במודיעין סביב 1.2 מיליון שקל"

שי יפתח מסיים כעת שנה ראשונה כמנהל החטיבה העסקית - המחלקה הכי משמעותית ברשות מקרקעי ישראל (לשעבר המינהל). "אנחנו עסוקים מאוד בשיווקים. התפקיד שלי כולל לא מעט תחומים, גם את המגזר החקלאי, שירות לחוכרים, פיתוח ועוד, אבל 95% מזמני מוקדש לשיווק קרקע למגורים. קשה להדביק את הפער שנוצר בשנים קודמות עם חוסר בכוח אדם, ולמרות זאת ב-2013 הצלחנו לשווק קרקע 37.8 אלפי יחידות דיור, במכרז ובפטור ממכרז. זה לא מובן מאליו. גם מספר העסקאות שנחתמו גדל לכ-30 אלף עסקאות.

"זה לא מספיק והיעד שלנו ל-2014 הוא להגדיל את המספר בלפחות 10%, ולהגיע ליותר מ-40 אלף שיווקים".

- למה זה לא קרה עד עכשיו?

"עד 2008 כל המערכת תפקדה כאילו הכול על מי מנוחות. המחירים היו יחסית סבירים, יכולת לקנות דירת 6 חדרים במודיעין סביב 1.2 מיליון שקל. גם הממשלה החליטה להפסיק תכנון במרכז או לתכנן בכלל. ואז הגיע המשבר הפיננסי והמערכת לא הייתה מוכנה לקראת זה. המשבר בשוק ההון והריבית הנמוכה הובילו להגדלת ביקושים וזינוק מחירים, ולא נעשתה התאמה לשינויים בשטח מצד גופי השיווק והתכנון. מאז התחילו שינויים שאת התוצאות שלהם מתחילים לראות עכשיו. הגישה של מינהל התכנון בראשות בינת שוורץ השתנה, הייתה רפורמה ברמ"י, ריענון שורות ודם חדש. אבל שינוי בהיקף השיווקים לא יכול לקרות ביום אחד. יותר מזה, אם פתאום תוך שנה היינו צומחים מ-15 אלף שיווקים ללמעלה מ-30 אלף שיווקים זה לא היה בריא, והאיזונים והבלמים לא היו עובדים כמו שצריך".

- האם כל התוכניות החדשות, במיוחד מכרזי "מחיר מטרה", לא יעכבו כעת שיווקים מתוכננים?

"אנחנו יושבים עם משרד השיכון ומשקיעים מחשבה רבה איך לעשות את המכרזים, איפה וכמה. צריכים גם להחליט על הקריטריונים. בכל מקרה, עד ההחלטות בנושא מחיר המטרה לא יתעכב אף מכרז. אנחנו לא מעכבים שיווקים ואין כוונה להמתין. מה שמוכן, יותר לשיווק מיד".

- איך הסכמי הגג מול הרשויות משפיעים על מצב השוק?

"במכרזים בקרית גת יש התעניינות מצד חברות גדולות כמו שיכון ובינוי ואפריקה מגורים למשל, חברות שאף פעם לא התעניינו באזור הזה לפני כן. בעבר יצאו מכרזים בעיר ונסגרו ללא מציעים, והסכמי הגג שינו את זה. אנחנו הופכים את קרית גת לאלטרנטיבה אמיתית, לעיר שתגיע ל-130 אלף תושבים ותתפתח. ראשי הרשויות תמיד היו מתלוננים שאנחנו משווקים ליזמים אבל עד שהפיתוח מתחיל לוקח זמן. הסכמי הגג משנים את זה: המכרזים עוד לא נסגרו והליכי הפיתוח כבר החלו".

- מה דעתך על קבוצות הרכישה שניגשות שם למכרז?

"אלה מכרזים פומביים שכל מי שעומד בתנאים יכול לגשת אליהם. יש היום יותר רגולציה על הקבוצות בהשוואה לעבר. מכרזים כמו אלה בקרית גת מחייבים השקעה ראשונית של עשרות מיליוני שקלים ואני מאמין שמי שיכול לעמוד בזה יכול גם לעמוד במכרז. אין ספק שצריך לשמור על כספו של האזרח הקטן, ומשרד האוצר ומשרד המשפטים בוחנים את הדברים הללו, והם אלו שצריכים להחליט האם משהו צריך להשתנות".