למערב אכפת רק מהנפט

סנקציות על רוסיה יוטלו רק אם יהיה מקור אחר לדלק ולגז: איראן

איראן נמנעה עד כה מלהביע תמיכה בסיפוח הרוסי של חצי-האי קרים, ולא במקרה. העימות בין הרוסים לבין מדינות המערב סביב הסוגיה האוקראינית משפר מאוד את יכולת המיקוח של האיראנים. ככל שהעימות הזה יתמשך, יגדל הרצון של מדינות אירופיות למצוא תחליפים לגז ולדלק הרוסיים, והמקור הזמין ביותר מבחינתם הוא איראן.

על אף שאירופה עושה מאמצים גדולים לצמצם את תלותה באספקת אנרגיה ממדינות זרות באמצעות פיתוח ושימוש באנרגיות חלופיות, המדינות עדיין תלויות מאוד ביבוא אנרגיה מרוסיה. כ-70% מצריכת האנרגיה באירופה מקורם מדלקים ומגז, והספקית הגדולה ביותר של שניהם לאירופה היא רוסיה. כ-40% מהגז הטבעי וכ-25% מהנפט לאירופה מגיעים מרוסיה. לכן, הקנצלרית הגרמנייה, אנגלה מרקל, לקחה על עצמה להיות אחת המתווכות הראשיות בסכסוך בין רוסיה למערב.

גם האמריקאים מבינים את הבעיה ומודעים לעובדה שבתנאים הנוכחיים, האירופים לא יוכלו להטיל סנקציות חריפות על רוסיה, כי כל מהלך שיצמצם את אספקת הנפט והגז מרוסיה, יגרום נזקים גדולים לתעשיות שלהם. כלומר, ראשי אירופה ואמריקה מבינים שהאירופים יוכלו להטיל סנקציות על רוסיה, רק אם יהיה להם מקור אחר לדלקים ולגז.

הבעיה היא, שכיום אין מקורות זמינים כאלה. בגלל המחסור בהשקעות ובשל המצב הביטחוני הרעוע ברוב המדינות שמייצאות נפט, המדינה היחידה שיכולה להגדיל את התפוקה שלה, היא ערב-הסעודית. אבל לסעודים יש את השיקולים שלהם. המדינה היחידה שיכולה לספק אנרגיה לאירופים, כתחליף לנפט ולגז הרוסי, היא איראן. עד שהוטל עליה חרם, איראן סיפקה כ-10% מהנפט שצורכת אירופה. כאשר יחודשו ההשקעות באיראן, היא תוכל לספק עוד יותר. בנוסף, רק לרוסים יש מאגרי גז טבעי גדולים יותר מאשר לאיראנים, אבל המאגרים האיראניים זמינים יותר לשימוש מאשר חלק גדול מהמאגרים הרוסיים. ואכן, לפני שהוטל עליה חרם, איראן בנתה מתקן להפיכת הגז לנוזל, כדי לייצא אותו בספינות. כך שהגז מאיראן יוכל להיות זמין עבור האירופים במחירים סבירים בתוך פרק זמן קצר יחסית.

בשל המצב הזה, גם האמריקאים וגם האירופים יודעים שלחץ אמיתי על רוסיה יוכל להתקיים רק אם תהיה התקדמות משמעותית בשיחות על הסכם קבע עם איראן. ככל שהאירופים יחששו יותר שמהלכים עתידיים עשויים לסכן עוד יותר את אספקת הדלק והגז מרוסיה, כך הם יהיו מעוניינים יותר בהסכם עם איראן.

האיראנים, שמודעים לחיזור האירופי אחרי הנפט שלהם, מרחיקים את עצמם מרוסיה כדי לאותת למערב, שהם מעוניינים לעשות איתו עסקים. לכן ייתכן כי בקיץ הזה יקרו כמה דברים מעניינים: גל כפור יעבור בין רוסיה לאיראן; גל חום יחמם את היחסים בין איראן לגרמניה; והפשרה נוספת תחול ביחסים של איראן עם ארה"ב.

הכותב הוא כלכלן בכיר בקבוצת ההשקעות אינפיניטי ומרצה במכללת נתניה