מייבשים את המועמדים

לחייב בחוק את המעסיקים לענות בכתב למחפשי עבודה שהתראיינו

עולם התעסוקה והעבודה בכלל השתנה מקצה לקצה בשנים האחרונות במובנים רבים. אחד מהשינויים הבולטים שנרשמו בשוק התעסוקה הוא תחלופת עבודות גבוהה במהלך שנות הקריירה הארוכות. היום כבר די נדיר לראות עובדים במגזר הפרטי המצטרפים למקום עבודתם בגיל צעיר ומועסקים בו עשרות שנים. תחלופת העבודות נובעת בחלק מן המקרים מבחירה של העובד המעוניין לשפר את מצבו התעסוקתי, ובמקרים אחרים מאילוצים הנובעים מתמורות במקום התעסוקה הקיים.

כדי להתקבל למקום עבודה חדש, המועמד נדרש בדרך-כלל לעבור תהליכי מיון המשתנים ממקום עבודה אחד למשנהו. מכיוון שעובד ממוצע מחליף מספר מקומות במהלך שנות עבודתו, הוא מוצא עצמו בתהליך מיון מספר פעמים בחייו המקצועיים.

תהליכי המיון לעובדים השתכללו עם השנים, ורובם מבוססים על תורה מקצועית שלמה. חלק מן המעסיקים מסתפקים בתהליך מיון קצר, הכולל סינון קורות-חיים וראיון אישי; מעסיקים אחרים מכבירים בנוסף לתהליך המיון הבסיסי, שורת מבחנים ייעודיים וראיונות על-ידי פורומים שונים ומשונים.

מי שנמצאים בעיצומו של תהליך מיון לעבודה חדשה, או לקראת סופו, מכירים את תחושת הציפייה לתשובה מסודרת מהמעסיק הפוטנציאלי אשר ביצע את תהליך המיון, באשר לתוצאות ההליך.

עבור מרבית המעסיקים מתן תשובה מסודרת לעובד הוא עניין שגרתי ומובן המובנה בתהליך מיון העובדים ובהשמתם. אולם במציאות, מעסיקים רבים עדיין אינם רואים חובה מוסרית לספק למועמד לעבודה תשובה מסודרת באשר למועמדתו, ומניחים באטימות כי אי-מתן משוב מסודר לעובד שקול לתשובה שלילית; התנהגות הגובלת בגסות-רוח.

וכך קורה שמעסיקים רבים אינם טורחים לעדכן את המועמד לעבודה באשר לתוצאות תהליך המיון שאותו הוא עבר, והם אינם רואים את עצמם כמי שמחויבים למתן לוחות-זמנים לעדכון המועמד לעבודה. זהו יחס מחפיר למועמד לעבודה אשר משקיע מזמנו, מרצו ומממונו כדי להגדיל את סיכויו לזכות בפרנסה משופרת. מועמד כזה, התר אחר תעסוקה, נדרש לא פעם לבקש חופשה מעבודה אחרת, לארגן שמרטף לילדיו, למצוא פתרון תחבורה כדי להגיע להליך המיון, להקדיש שעות מזמנו כדי להשתתף בתהליך המיון לעבודה ועוד.

מועמד כזה, אשר סיים את חלקו בתהליך המיון, ממתין בציפייה ובמתח לשיחת טלפון מן המעסיק הפוטנציאלי כדי לדעת מה מצבו והיכן הוא עומד. כל שיחת טלפון אקראית עשויה להעלות אצלו את מפלס הלחץ, זאת בלי שהמעסיק הפוטנציאלי יחוש חובה מינימלית לעדכן את העובד בתוצאות התהליך בלוח-זמנים סביר.

ג'ונגל בשוק העבודה

בעולם שבו התנהלות עסקית הייתה מתבצעת על ערכי כבוד הדדי בין בני-אדם, הג'ונגל הקיים בשוק העבודה בכל האמור לעדכון עובדים באשר לתוצאות תהליך המיון, לא היה מתקיים. היות שבמבחן המציאות פעמים רבות הכבוד בין המעסיק לעובד הפוטנציאלי הוא בבחינת משאלת-לב, מתבקש שהמחוקקים בכנסת ישראל ייתנו דעתם גם לבצע סדר בעניין זה.

מחוקקי ישראל צריכים לחתור ולבצע סדר בשוק העבודה, ולחייב את המעסיקים בעדכון העובד אשר עבר אצלם תהליך מיון בעדכון-ביניים בכתב, באשר לתוצאות המיון תוך פרק זמן של עד שבועיים ועדכון סופי של עד חודש קלנדרי, למעט מקרים חריגים אשר יוגדרו בחוק.

כדאי למעסיקים להביא בחשבון כי הסיטואציה הלקויה הזו בשוק העבודה, אותם אנשים אשר אינם טורחים לעדכן את המועמד לעבודה במצבו בתהליך הגיוס, היו או יהיו בעתיד בעצמם קורבן להתנהלות לא אנושית ולא מכבדת זו. למרבה הצער, עמדת הכוח הנוכחית שלהם, הלחץ בעבודה ואי-הנעימות לבשר בשורות שליליות למועמד לעבודה, גורמים להם לנהוג באחרים בזלזול, דבר שדורש מענה בחוק.

הכותב הוא האסטרטג הראשי בקבוצת איילון