זוכי פרס ישראל ממליצים על חופשות שהותירו בהם חותם

אניטה שפירא אוהבת את הלינקולן סנטר, נילי מירסקי לא מוותרת על מוזיאון הפינקותיקה הישנה במינכן

ניו יורק, ארה"ב

אניטה שפירא, פרס ישראל בהיסטוריה

"אני אוהבת את ניו יורק, כי כמו תל אביב זאת עיר ללא הפסקה. היא מסבירה פנים לאנשים מסוגים וצבעים שונים, את הולכת ברחוב וכל העולם צועד איתך. את שומעת עברית, ערבית, אמהרית, אנגלית, שפות אירופאיות, והכול בניחותא. זאת עיר של תרבות, קניות וחוויות אנתרופולוגיות.

"אני אוהבת במיוחד את הלינקולן סנטר, מרכז תרבות מדהים הכולל גם אולם קונצרטים ואופרה. ליד יש תיאטרון, ואני תמיד זוכרת את המקום שבו השלג יורד והוא מואר משלושה כיוונים. זו חוויה אסתטית ותרבותית ממדרגה ראשונה. שם אפשר לפגוש את מיטב תרבות המערב.

"אני ממליצה על מסעדת בלתזאר - מקום לא נפוח, אך הכי תוסס בניו יורק. המסעדה מעוצבת כמו ביסטרו צרפתי, היא תמיד מפוצצת, האוכל מדהים והשירות נפלא. אני מתאכסנת במלון קטן, צנוע יחסית, הנקרא סאן קרלוס. זה מלון כמעט משפחתי, ונעים מאוד, במידטאון איסט - מרחק 10 דקות הליכה מבניין האו"ם".

אניטה שפירא, ניו יורק / צילום: תמר מצפי, שאטרסטוק
 אניטה שפירא, ניו יורק / צילום: תמר מצפי, שאטרסטוק

מינכן, גרמניה

נילי מירסקי, פרס ישראל לתרגום

"בחרתי במינכן קודם כל משום שעל ספסלי האוניברסיטה שלה ביליתי כמה מהשנים היפות והמעשירות בחיי. חוץ מזה היה לי יחס מיוחד אליה מיום שנודע לי כי למדו ולימדו בה בשעתם ראשי קבוצת הקושרים האנטי-נאצית 'הוורד הלבן' (שהוצאו כולם להורג); שתי הכיכרות הזעירות שבחזיתה, עם המזרקות המקסימות, מנציחות את זכרם.

"המקום האהוב עליי במינכן הוא מוזיאון הפינקותיקה הישנה, שבו יש שלל אוצרות אמנות מן המאות ה-13 עד ה-18. מלבד זאת חביבים עליי גני הבירה העליזים שהעיר מלאה בהם. הבירה המפורסמת של מינכן היא כמובן חוויה בפני עצמה, וחלק בלתי מבוטל מן העונג הוא לראות על בקבוקים תווית המכריזה 'המבשלה פועלת משנת 1397'.

"יש לי המון זיכרונות נוסטלגיים מבית הקפה הפלינגר. המקום משרה אווירה שיש בה גם נוחות, גם נועם, גם חמימות וגם תחושה של ביתיות. אך העיקר בהפלינגר הוא דברי המאפה המופלאים, המתלווים שם אל קנקני הקפה".

*** הכתבה המלאה - במגזין "ליידי גלובס" הנמכר ברשת סטימצקי