בית המשפט העליון נאלץ לבטל פסק דין שניתן בעתירה, שבועיים לאחר שניתן וזאת מאחר שהוא נחתם בידי שני שופטים בלבד ולא שלושה כנדרש בחוק. השופטים יורם דנציגר ויצחק עמית, שחתמו על פסק הדין, "שכחו" את חברם השלישי להרכב, נעם סולברג. למרבה המבוכה, בשבועיים שחלפו בין מתן פסק הדין לבין ביטולו, הוא כבר צוטט כמה פעמים בפסקי דין אחרים של בית המשפט העליון, אלא שכעת לא זו בלבד שאין לו כל תוקף, אלא שהוא אף נמחק ממאגר פסקי הדין של ביהמ"ש העליון וכן ממאגרי פסקי דין אחרים.
לפני כשלושה שבועות ניתן פסק דין בעתירה לבג"ץ של אזרח בשם מנחם סורפין, שעתר כנגד הנהלת בתי המשפט, בית המשפט העליון, בית המשפט המחוזי נצרת, נציבות תלונות הציבור על שופטים וגורמים נוספים. העתירה הוגשה בעקבות החלטה שניתנה נגדו בביהמ"ש העליון בהליך ערעור. העתירה הייתה אמורה להיות מטופלת על ידי הרכב בראשות השופט דנציגר, ושהיה אמור לכלול גם את עמית וסולברג. בפסק הדין הקצרצר, שניתן ללא דיון באולם יומיים לאחר הגשת העתירה, נדחתה העתירה על הסף.
"העתירה איננה אלא ניסיון לערער על פסקי דין חלוטים שניתנו על ידי בית המשפט המחוזי בנצרת וכן בית משפט זה", נכתב בפסק הדין, "כידוע, בית משפט זה בשבתו כבית משפט גבוה לצדק, אינו יושב כערכאת ערעור על פסקי דין של בית משפט זה שניתנו בשבתו כבית משפט לערעורים". אלא שבמקום ששלושת השופטים יחתמו על פסק הדין, הוא נחתם רק על ידי שניים מתוך השלושה כשסולברג כלל לא טיפל בנושא, ולא הוסיף את חתימתו.
שבועיים לאחר מכן, כשהתבררה הטעות, מיהר הרכב אחר, בראשות נשיא בית המשפט העליון אשר גרוניס, לבטל את פסק הדין שניתן שלא-כדין. "עקב תקלה", כתבו השופטים גרוניס, דנציגר ועמית, "שוחרר פסק הדין בשתי חתימות בלבד, מבלי שהשופט השלישי נתן דעתו לעניין. אי לכך, מבוטל בזאת פסק הדין, והתיק יועבר לטיפולו של השופט התורן". כך שהטיפול בתיק שגרם מבוכה לשופטי העליון טרם הסתיים.
יצוין כי חוק בתי המשפט קובע כי "בית המשפט העליון ידון בשלושה, ואולם הנשיא או המשנה לנשיא רשאים להורות, לפני תחילת הדיון בעניין מסוים, שהדיון בו יהיה לפני מספר בלתי זוגי גדול יותר של שופטים". בתקופתו של פרופ' דניאל פרידמן כשר המשפטים ניסה משרד המשפטים לקדם חקיקה שתאפשר לבתי משפט בערכאות הדיוניות לשבת במספר זוגי של שופטים, בהרכבים של שניים, בנימוק שהדבר יוביל ליעילות רבה יותר של העבודה השיפוטית, ואולם הצעת החוק הזו לא הבשילה לחקיקה.
מהנהלת בתי המשפט נמסר בתגובה, כי "עקב טעות אנוש מזכירותית, הועלה לאתר הרשות השופטת פסק דין בתיק המדובר, בחתימת שני שופטים בלבד. מיד כאשר התברר הדבר לנשיא בית המשפט העליון, כשבועיים בלבד לאחר שניתן פסק הדין האמור, בוטל פסק הדין עלי ידי מותב בראשות הנשיא (ולא ההרכב השופטים המקורי), על מנת לבטלו ללא דיחוי. מדובר בפסק דין קצר מאוד, ולאור הזמן המועט שחלף עד לביטולו, ספק אם אוזכר בפסקי דין שניתנו אחריו".
על אף דברים אלה שנמסרו באמצעות דוברות בתי המשפט, יופתעו אולי בעליון לגלות שבשבועיים שבהם פסק הדין היה "בתוקף", הספיק הרכב אחר בעליון, בראשות השופט סלים ג'ובראן, להפנות אל פסק הדין הבעייתי בשני פסקי דין נפרדים. מדובר בפסקי דין שניתנו 3 ימים לאחר פסק הדין הבעייתי, ובשניהם אוזכר פסק הדין בצמוד לקביעה כי "בית משפט זה, בשבתו כבית משפט גבוה לצדק, איננו מהווה ערכאת ערעור על החלטות שניתנו על ידי בית משפט זה, בשבתו כבית משפט לערעורים".
גורם משפטי המכיר מקרוב את עבודת בית המשפט העליון, מציין כי "התופעה של פסקי דין הניתנים או משוחררים באמצעות מערכת המחשב גורמת תקלות חמורות מסוג זה ומחייבת בקרה פנימית ואנושית של מערכת השפיטה. העובדה שפסק הדין זכה מיד לאישור בפסיקה עוקבת תוך ימים מסוכנת עוד יותר ומצריכה בדק בית יסודי במערכת המשפט". (בג"ץ 1958/14)
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
