השיטה שנמאסה

כמה עולה למדינה הטיפול בהתקפים של שרה נתניהו?

כמה עולה צלחת מרק, למשל. במלים אחרות: כמה עולים למדינה ההתקפים של שרה? כמה עולה הטיפול היח"צני האינטנסיבי שהיא מקבלת, למרות ששום יחסי ציבור לא יכולים לכסות על מעשיה ומחדליה? בוודאי שאופי רב-שנים, שכנראה הולך ומחמיר עם הגיל ועם הצטברות השנים בשלטון - קשה לשנות. אדרבא, היח"צנים המקצועיים מקבלים את כספם (כספנו) לא כדי לשנות, אלא כדי להסתיר.

אבל העיקר שביבי "מבסוט", והוא הרי דאגתנו העיקרית. לא מה עושה שרה לנו באופן ישיר, אלא הנזק שאופייה הבלתי יציב גורם לנו. כשהיא מחייבת את ראש הממשלה להיות מעורב בנושאים העומדים ברום עולמה, היא מזיקה לעבודתו כראש הממשלה והנזק פוגע גם בנו. נראה שביבי מצליח למצוא לעצמו נחמה בקריאת "ישראל היום", לעולם לא יתאכזב או ייפגע מהכתוב בו. כאילו שיש לעורכי ועיתונאי החינמון אפשרות לכתוב אחרת.

איזו שיטה נמאסה?

אתמול (ג') פורסמה ב"ישראל היום" הכותרת הבאה: "אותה שיטה, ונמאס". כמעט נפלתי מהכיסא, חשבתי שהכוונה היא שנמאס משיטות שרה. אבל לא, מה שנמאס לכותב הביטאון אלה מתלונני שרה, כלומר אנשים המעידים על אישיותה וגחמותיה. אלה האנשים שלשרה נמאס מהם, ולכן גם ל"ישראל היום".

אין אחד בעיתון זה שלא יודע כי יש בעיה עם שרה. ואין אחד מכל העיתונאים שם המעיז אפילו לרמוז על זה. אפילו לא רמז. מי שמדאיג את היומון המשפחתי הוא נוני, לו הם מקדישים כתבות "תחקיר" לרוב.

אף לא תחקיר על שרה עצמה, על יחסיה עם עובדיה ועם בעלה. שום דבר. העיתונאים נותנים יד להגנה על הרעיה, ובכך לנזק הנגרם על ידי אזרחי מדינתו. את היד השנייה מושיטים "עיתונאים" אלה אל קופתו השופעת של שלדון אדלסון.

ה"פוף" של שרה

תגובת "מקורבי ראש הממשלה", מופעלת עם מנטרה קבועה מראש: "עוד ניסיון של מתנגדי ראש הממשלה להכפיש אותו באמצעות אשתו". זו המנטרה החוזרת על עצמה. לא נמאסה עליכם, ה"עיתונאים", המנטרה הזאת? לא חסרה לכם התייחסות לגופן של טענות, חוץ מהתגובה הקבועה ומאירת העיניים ש"כל הדברים אינם נכונים"? כמה פעמים יכולים הדברים להיות בלתי נכונים? כולם? כמה עוד אנשים צריכים לתבוע ולהתלונן כדי להוציא את הרוח מהתגובות הילדותיות הללו?

לעבוד ולבעוט

קרובת המשפחה של "מועדון מקורבי ראש הממשלה" היא התקשורת. זו המתנכלת לביבי ולאשתו שכידוע עושה אחלה סנדוויצ'ים. אבל התקשורת עושה את עבודתה, בצורה שלאנשי "ישראל היום" לא ידועה. בעוד שביבי, באמצעות עובדי "ישראל היום", מנסה לסתום את פיה. אני מקווה שלא יצליח, מכיוון שכאשר יש פרסומים כמו "ישראל היום", חיוני שעיתונים שאינם כאלה ימשיכו לעבוד ולבעוט. עד שניפטר מהנגע הזה.