ביהמ"ש: להמשיך הקפאת ההליכים בהדסה חרף הגירעון

שופט בית המשפט המחוזי בירושלים, דוד מינץ, אישר היום (א') את הארכת הקפאת ההליכים לבית החולים הדסה על אף המשך פעילותו הגירעונית, וקבע דיון נוסף בנושא ל-24 באפריל. השופט מינץ קיבל את דרישת ארגון נשות הדסה והורה לצדדים לנהל מו"מ אינטנסיבי בעניין תוכנית ההבראה גם במהלך חול המועד פסח. "יש פה כוח עבודה איכותי שאני רוצה אותם כאן. מי שחשב שייקח חופשה עם המשפחה בחול המועד טועה. זה פיקוח נפש אמיתי", אמר.

בסוף השבוע, ימים ספורים לאחר שוועדה ציבורית שהקימה שרת הבריאות יעל גרמן (ועדת גבאי) המליצה להוציא מידי ארגון נשות הדסה את השליטה במרכז הרפואי תוך הבהרה כי "הארגון ימשיך לתרום לבית החולים בהיקף משמעותי", הסירו נשות הדסה את הכפפות והבהירו כי אין להן שום כוונה לתת לצעד הזה לקרות - לפחות בלי שהן משיבות מלחמה.

בפנייה דחופה שהגישו בסוף השבוע לבית המשפט המחוזי בירושלים, שם מתנהל כאמור הליך הקפאת ההליכים של המרכז הרפואי, איימו נשות הדסה: "אם השליטה במרכז הרפואי תילקח מידי הארגון לא רק שנפסיק לתרום לבית החולים, אלא שמערך איסוף התרומות של כלל הגופים הישראלים שפועלים בארה"ב ייפגע, לרבות "מרקם היחסים העדין עם יהדות התפוצות".

בפנייה לבית המשפט טוענות נשות הדסה בראשות מרסי נתן כי המדינה היא האחראית העיקרית למצבה הפיננסי של ביה"ח הדסה, ומבהירות כי עמדת המדינה, כפי שבאה לידי ביטוי במו"מ להסכם הבראה ובמסקנות ועדת גבאי, היא בגדר עזות מצח: "אם לא די בכך שהמדינה היא זו אשר אחראית לגירעון, הרי שעתה מבקשת המדינה להעביר את השליטה במרכז הרפואי הדסה מידי ארגון נשות הדסה, לקחת מהמבקשת נכסים שבבעלותה, וכל זאת כאשר המבקשת אמורה, לשיטת המדינה, להמשיך ולתרום למרכז הרפואי כבעבר וכאילו הייתה זו התחייבות... המדינה מתייחסת באופן מחפיר לתרומתה האדירה של המבקשת, לוקחת כמובן מאליו הזרמת כספים עתידית על ידה, ונכונה לפגוע בזכויותיה שלא כדין וללא היסוס. למותר לציין, כי מעבר לפגיעה החמורה במבקשת יש בהתנהלות זו בכדי לפגוע במרקם היחסים העדין עם יהדות התפוצות, כאשר המדינה מנסה לגזול נכסים אשר רבים מיהודי התפוצות סייעו ברכישתם".

מוכנות להכניס יד לכיס

באותיות בולטות מבהירות נשות הדסה בבקשה לביהמ"ש: "המבקשת מבקשת להבהיר כי היא בעלת כל השטחים והנכסים והזכויות בבית החולים כמקבל ביטוי בהסכם המימון והבקשה להקפאת הליכים, והיא לא תסכים לכל ניסיון לפגוע בנכסיה על ידי המדינה, לא תסכים לתרום ולא תסכים להמשיך ולאפשר שימוש בנכסיה ללא תשלום דמי שכירות ראויים - אם המדינה לא תתעשת ותמלא את חובותיה בכל הנוגע לבתי החולים".

בארגון נשות הדסה טוענים כאמור, כי המדינה היא שאחראית למצבו הפיננסי של ביה"ח הדסה, זאת משום שהוא חויב כל השנים לספק שירותי רפואה ציבוריים אולם מנגד לא זכה למענקי איזון ותמיכה, כפי שנהוג בבתי החולים הממשלתיים. בארגון דורשים כעת מהמדינה להכריע בשאלת אופיו של בית החולים: אם המדינה מבקשת שימשיך לשמש כבי"ח ציבורי, יהיה עליה להפסיק את אפלייתו ביחס לבתי החולים הממשלתיים בכל הקשור לתקצוב; אם היא מסרבת לעשות זאת, עליה לאפשר להדסה לשמש כבית חולים פרטי לכל דבר, כאשר המשמעות היא בי"ח שיבצע פעולות רווחיות בלבד.

על רקע העובדה כי במרחב ירושלים פועל כיום רק בית חולים אחד בצד הדסה, קרי שערי צדק, דומה שהמדינה לא יכולה להרשות לעצמה את החלופה השנייה - נתון שבארגון נשות הדסה ודאי מודעים לו. בארגון מבהירים כי אם המדינה תיענה למתווה המוצע, שכולל לא רק סיוע שוטף להדסה אלא גם הזרמה משמעותית לכיסוי הגירעון ומתן אפשרות להגדלת היקף הפעילות של הרפואה הפרטית (שר"פ), נשות הדסה יזרימו מצדן 25 מיליון דולר כסיוע חד-פעמי ובנוסף 19 מיליון דולר בשנה לפחות למשך תקופת ההבראה.

הבקשה שהגישו נשות הדסה לבית המשפט הוא מסמך מלא פאתוס, שכולל כאמור האשמות קשות כלפי התנהלות המדינה בעניין הדסה. וכך נכתב בו בין היתר: "המבקשת איננה בעלת שליטה 'רגילה' בחברה חדלת פירעון. המבקשת הנה גוף פילנטרופי, ציוני, ללא כוונת רווח, אשר שם לו למטרה לקדם את מערכת הבריאות בישראל, ובמשך עשרות שנים תרם מיליארדי דולרים לצורך ביסוס מרכז רפואי אקדמי ומחקרי מפואר, מקצועי ואיכותי בירושלים, בירת ישראל... המדינה התעלמה באופן מקומם מכל בקשות הסיוע של המבקשת והמרכז הרפואי ומהתראותיהם כי ללא סיוע כאמור, יגיע המרכז הרפואי לכדי קריסה.

"דומה כי המדינה התנהלה בדרך זו אשר באופן מובהק גורמת לגירעונות עצומים לבית החולים, תוך מחשבה כי כיסה של המבקשת יכסה כל גירעון שהוא ומכאן שניתן להטיל רגולציה מכבידה ביותר על בית החולים הדסה ולהתעלם מהמציאות הכלכלית אותה יוצרת המדינה, שכן ה'דוד מאמריקה' או במקרה זה ה"דודות מאמריקה' יישאו בנטל".