תחליטו: בעד או נגד הכלכלה?

את הזעזוע שגרמו חברי הפד בשבוע שעבר ניתן לתמצת בפסקה הבאה: "תשכחו מכל מה שהבטחנו, אין לנו מושג איך הכול ייגמר ועל כן אנו מוותרים על כל התנאים וממשיכים לעשות את מה שאנחנו יודעים לעשות הכי טוב היות ולכלכלה שלנו זה עוזר - לשפוך כסף לשווקים, לסמם אתכם בהרגשה טובה שערך הנכסים שלכם עולה, לעודד את הייצור המקומי בכל דרך שנראה לנכון וחברינו/שותפינו בבנקים להשקעות ימשיכו לדאוג לכך שהדולר יהיה חלש כלפי כל מטבע של מדינה פראיירית שתסכים לכך. גוש האירו, בריטניה, ניו זילנד וכמובן - ישראל.

אפשר לומר שהשווקים הופתעו. לפני ההודעה קרטעו במקצת השווקים והדולר התחיל להתחזק מול רוב המטבעות בצפייה להמשך חיסול תכנית ההקלה הכמותית, זאת עקב המשך התאוששות הכלכלה האמריקאית והתקרבות ליעד אבטלה 6.5%.

פרוטוקולי הפד מוכיחים שהאמריקאים מזלזלים בשאר העולם ונשאלת השאלה עד מתי ימשיכו מדינות שאר העולם להתנהג כפראייריות ויתכופפו לנוכח המדיניות האגרסיבית והדורסנית שפוגעת בהן.

יותר ויותר מדינות החליטו להתנגד ולא משנה מה יהיה המחיר, כל אחת בדרכה שלה. זה התחיל בברזיל, המשיך בצ'ילה ומקסיקו וחצה יבשות לשוויץ, יפן, אוסטרליה ,צ'כיה ואחרות. התנגדותן לניסיונות ארה"ב להחליש את הדולר על חשבונן יצרה מצב מעניין. במדינות אלה הפסיקו להשקיע הקרנות הגדולות הפועלות בשרות הדוד סם ובעקבות כך פסק הלחץ על המטבע המקומי.

לעומתן מדינות שלא התנגדו סובלות היום יותר שכן משקלן בסל ה"השקעות" של הקרנות גדל משמעותית ועמו גם הלחץ על המטבע המקומי. השקעות במרכאות כפולות היות ולטעמי השקעה במטבע אינה השקעה במדינה ובכלכלתה, נהפוך הוא.

בנאומו האחרון העלה נגיד הבנק המרכזי של גוש האירו מריו דראגי את האפשרות שגם גוש האירו יחל בהקלה כמותית. לגוש בעיות רבות משלו ועוצמת המטבע לא מוסיפה בריאות לכלכלת הגוש ולקברניטיו. בדומה לקודמו בתפקיד ז'אן קלוד טרישה שנזכר להפחית ריבית שנתיים אחרי כל העולם, נזכר דראגי באיחור אופנתי בתרופת הפלא שרקחה ארה"ב. אני מניח שפרוטוקולי הפד יסייעו לדראגי ולחבריו להזדרז בתהליך קבלת ההחלטות שלהם.

אני סבור שהגיע הזמן שגם ישראל תצטרף לרשימת המדינות הנאורות שהפסיקו לשים את המשאב הכי יקר בכלכלה המקומית שלהן על מזבח הדוד סם וגחמותיו. חג הפסח לפנינו ואף אחד אינו מעוניין לספק חדשות רעות ובשורות מכאיבות אולם רשימת המפעלים והחברות שיחלו בתהליכי פיטורים כואבים לאחר החג הולכת ומתארכת. מן הראוי ששר האוצר יאיר לפיד ישים לב היטב לכך.

אין מה לעשות. המשק הישראלי לא הסתגל ולא יסתגל לעבוד בשערים נמוכים מ-3.50 שקל לדולר. ישראל זקוקה ליצוא ותעשיה מקומית, עם כל הכבוד לכסף של גולדמאן סאקס, מורגן סטנלי וחבריהם הטובים. הממשלה לא תוכל להמשיך להסתתר מאחורי נתונים טובים של אבטלה וצמיחה שכל מי שמבין קצת בכלכלה יודע שאין מאחוריהם דבר. כל אחד מבין שעובד היי או לואו טק שפוטר זהה לחלוטין מבחינת נתוני הלמ"ס היבשים לעובד מרכול שגויס במשרה חלקית. מה שחשוב הוא שהתפוקה שלהם שונה לחלוטין ותרומתם לצמיחת המשק שונה לגמרי אבל את זה לא תראו בכותרות העיתונים כשמפרסמים נתוני תעסוקה.

גם הנתונים היבשים של היצוא לא מצביעים על דרמות. נכון שבמונחים דולריים הירידה ביצוא קטנה אולם את מי מעניינים הנתונים הדולריים ? הוצאות היצואנים הן בשקלים ובמונחים שקליים הירידה מדאיגה ביותר במיוחד כשהיא מתרחשת במחצית השנייה של השנה. שער הדולר שממשיך להיות בשפל מבטיח שגם המחצית הראשונה של 2014 לא תהיה שונה ואת זה חברות רבות כבר לא יכולות לסבול.

גם שיעור הצמיחה מתפוצץ לממשלה בפרצוף. אם חלק גדול מהצמיחה בא מטבע, כיל ואינטל, שהן הנהנות הגדולות מהטבות המס ומצד שני כפי שראינו בפרסומים האחרונים בעניין טבע , המדינה לא ממש נהנית מגידול במצבת העובדים אז מה זה שווה לנו ? אנחנו פשוט עובדים על עצמנו בעיניים. צמיחה אמתית ופריון אמתי יבואו ממאות ואלפי חברות בינוניות וקטנות שאינן נהנות מהטבות אולם מעסיקות את מרבית כוח העבודה היצרני שמשלם מסים ותורם לצמיחת המשק. חברות אלו יוותרו על הטבות רבות אילו רק יקבלו תמורה הולמת בגין הדולרים שהרוויחו.

בשורה התחתונה חייב שר האוצר לחבור לבנק ישראל ולהעביר את מדינת ישראל מרשימת המדינות המרכינות ראש למול תעלולי הדוד סם וחבר מרעיו, לרשימת המדינות שהתנגדו והצילו את הכלכלה שלהן.

חג פסח כשר ושמח לכל עם ישראל