איתי כוכבי נראה בדיוק כפי שהייתם מצפים שייראה האדם שהמציא לפני עשרים שנה את קומפי, חברת המקלדות לילדים. 43 שנותיו אינן ניכרות בבייבי פייס החייכני שלו, הוא מדבר בהתלהבות של ילד גאה על המיזם הלימודי-עסקי-חברתי החדש שלו, ולראיון איתו, שמתקיים בבית קפה במרכז תל אביב, שבו אפשר לראות אושיות עסקיות-שלטוניות בכל שולחן, הוא מגיע רכוב על החד-אופן שלו.
אף שכוכבי אינו קשור לקומפי מאז 1998, לחברה יש קשר הדוק למה שהוא עושה כיום. הקמת החברה והנפקתה ב-1997 בסכום של 100 מיליון שקלים בבורסה בתל אביב סיפקו לו את ההון הראשוני, את הניסיון ואת תאוות היזמות, שמאז לא פסקה. למרות הזמן הרב שחלף מאז הומצאה, קומפי אינה סתם עוד סטארט-אפ ישראלי. ראשית, מכיוון שהיא הייתה מוצר פיזי שנכנס לבתיהם של מיליוני אנשים בעולם, התחברה למחשביהם של אנשים ושימשה את ילדיהם בשלב קריטי בהתפתחותם. שנית, משום שהיא הייתה מהחברות שעזרו ליצור את תדמיתה של ישראל כסטארט-אפ ניישן - אומה של יזמים יצירתיים.
גם המיזם הנוכחי של כוכבי, טאפאס MBA בשיתוף מייקרוסופט ונצ'רס, שיושק בשבוע הבא באודיטוריום שבמטה מייקרוסופט ישראל בהרצליה, מדגים את היזמות היצירתית הישראלית, אולם הפעם מכיוון שונה. "טאפאס היא ארוחה של טעימות קטנות, וזו תוכנית לימודית של טעימות קטנות", הוא מסביר בראיון ל-G. "במקום לאכול סטייק שלם או מנת חומוס שלמה אתה לוקח טעימות מכל הנושאים שיש בתואר איכותי של מינהל עסקים. אם בעבר רווחה בקרב קרנות הון סיכון התפיסה שעל-פיה היזם טוב לשלב הראשוני של החברה ולאחר מכן צריך להביא את המנכ"ל עם החליפה ועם התואר השני מהרווארד, כיום אנחנו רואים שכמעט כל המנהלים בחברות המובילות בעולם הם היזמים שאין להם תואר שני במינהל עסקים - דל, פייסבוק, טוויטר, גרופון, איביי. הקונספציה השתנתה, והרבה אנשים שואלים את עצמם אם הם צריכים תואר שני במינהל עסקים אם הם רוצים להקים את איביי או את גוגל הבאות. אין לי תשובה, אבל טאפאס MBA נותנת לאנשים את הכלים להעריך אם הם רוצים לעשות תואר שני במינהל עסקים או לא".
איך נולד הרעיון?
"הרעיון עלה לפני די הרבה שנים משאלות של אנשים אם לעשות תואר שני במינהל עסקים או לא, ואם יש בזה צורך, ואם כן אז איפה. הרבה אומרים שהם לא צריכים ידע בנושא מסוים כמו חשבונאות או מימון או שיווק, אלא ידע יותר כללי בכל אחד מהתחומים האלה, וחשבתי שהיה יכול להיות נחמד אם הייתה תוכנית שנותנת את הידע בצורה תמציתית. מעבר לזה - כבר הרבה זמן אני חושב איך אני יכול להחזיר לקהילה ולעשות דבר טוב - וכאן שכר הלימוד הוא בעצם תרומה של עשר שעות לקהילה של כל תלמיד".
לא תחליף לתואר שני
120 יזמים ומנהלים נרשמו לקורס, "זה 1,200 שעות של תרומה לקהילה, וכיוון שהם מעבירים את המידע לבני משפחה ולחברים שנחשפים, זה לא מעט", אומר כוכבי בסיפוק. "עוד לפני שהתחלנו נודע לי בשבוע שעבר שאחד המשתתפים בתוכנית התחיל כבר להתנדב עם הבת שלו בארגון שמסייע לחיות, כך שזה כבר עושה הרגשה טובה".
תוכנית הלימודים התמציתית - שמונה מפגשים בני שלוש שעות כל אחד - תהיה מבוססת על הניסיון המצטבר של כוכבי. "אני אתן את ההרצאות, ומעבר לזה יהיו הרצאות אורח וייכללו שיחות וידיאו-סקייפ עם בכירים בתעשייה - מוואטסאפ ומגוגל, למשל - וככה 'נכניס אותם לתוך הכיתה'.
"הפרופיל של הנרשמים הוא של יזמים בתחום ההיי-טק בעיקר, ואנשים שמנהלים חברות סטארט-אפ אבל גם אנשים שנמצאים בתפקידי ניהול בחברות שונות ומגיעים מכל מיני תחומים: היי-טק, הנדסה, משפטים, רפואה. אנשים חכמים שנמצאים בתוך העשייה וזו הזדמנות בשבילם. זה ממש לא תחליף לתואר שני במינהל עסקים, אבל זו ארוחה מאוד טעימה ומעניינת של שילוב של ידע תיאורטי עם הרבה דוגמאות מעשיות. היא נבנתה על-פי תוכנית הלימודים של התוכניות למינהל עסקים באוניברסיטאות סטנפורד, קולומביה ונורת'ווסטרן".
כוכבי עצמו למד מינהל עסקים באוניברסיטת תל אביב עוד ב-1999, שנתיים לאחר ההנפקה של קומפי. על השאלה המתבקשת, מה הופך אותו לסמכות שיש ללמוד ממנה כשהחברה הראשונה שהקים בסופו של דבר לא עמדה ביעדי המכירות שלה לאחר שהונפקה בהצלחה לפי שווי שוק של כ-400 מיליון שקלים, עונה כוכבי כך: "קודם כול לומדים לא פחות מטעויות ולא רק מהצלחות. לרוב המרצים שלומדים מהם אין בדרך כלל הניסיון שהוביל אותם להצלחה או לכישלון.
"דבר שני, אני חושב שקומפי הייתה הצלחה גדולה מאוד. היא חברה שקיימת עשרים שנה אחרי שהקמתי אותה בדירת שני חדרים בתל אביב ושלמעלה ממיליון ילדים בעולם שיחקו בה, שפרנסה עשרות רבות של עובדים במשך הרבה מאוד שנים, שזכתה כמעט בכל פרס אפשרי, ושבסך-הכול עשתה טוב. נוסף על כך, כל המשקיעים הישראלים שהשקיעו בה הרוויחו, והרוויחו הרבה. המשקיעים הזרים שהשקיעו בהנפקה בערך שכנראה היה גבוה מדי - הם הפסידו. אבל זו חברה שבתוך ארבע שנים מהיום שבו היא נוסדה מכרה יותר מ-400 אלף מוצרים ב-14 מדינות בעולם והגיעה לשווי שוק של 400 מיליון שקלים.
"אני עצמי למדתי המון מכל מה שהיה קשור סביב ההנפקה, כלומר השווי שיוצאים איתו, איך מטפלים בהשתלטות עוינת ואחר כך במכירה ידידותית, איך מתמודדים עם משבר עולמי שקרה אחרי המשבר הכלכלי בדרום מזרח אסיה, שהחל ב-1997. למדתי דברים מרתקים ועשיתי את הכול בתור ילד. הקמתי אותה בגיל 23, וכשהייתי בן 27 היא כבר הונפקה. מאז גם למדתי המון".
"משהו מהותי השתנה פה"
שנה לאחר הנפקתה של קומפי בתל אביב, התברר שהחברה לא עמדה ביעדי המכירות שהיא הציבה לעצמה ומחיר מנייתה ירד. השליטה בקומפי נרכשה על ידי חברת מישור החוף שבשליטת הקבלן מרדכי יונה וקבוצת שמרוק. כוכבי פוטר מהחברה שייסד, קיבל 10 מיליון שקלים, וכיום, כ-15 שנה לאחר מכן שייכת קומפי לקבוצה של משקיעים פרטיים, ביניהם היזם דב מורן.
אשר לכוכבי, לאחר הגט מקומפי ולאחר שסיים את התואר שלו במינהל עסקים הוא מספר שהתלבט לגבי המשך דרכו. הוא נרשם אמנם ללימודי דוקטורט, אבל בסופו של דבר החליט לוותר עליהם לטובת חיידק היזמות שהמשיך לקנן בגופו. התוצאה הייתה Neat, שהייתה החברה הראשונה בעולם שאפשרה לרכוש חבילות נסיעה דינמיות - כלומר כרטיס טיסה, חדר במלון ומכונית לשכור - במחיר שמשתנה בזמן אמיתי, ובכך אפשרה לספקים לשחק עם המחיר שהם דורשים על-פי ההיצע והביקוש. כוכבי עבר לכמה שנים לפאלו אלטו שבקליפורניה, כדי לנהל משם את החברה, ומכר אותה ב-2003 בכמה עשרות מיליוני דולרים.
לאחר האקזיט הוא החליט לקחת פסק זמן עסקי, נהנה מגידול ילדיו וכתב שני ספרים - אחד לילדים ("הפילונית שגרה על ענן", הוצאת מודן) והשני למבוגרים ("סודו של נביל", הוצאת גוונים-עלים). ב-2007 הוא הקים חברה חדשה - WeBook, שנועדה לשנות את תעשיית ההוצאה לאור. "החברה קמה מהניסיון שלי כאחד שכתב ספר, ואחרי שהוא סיים אותו חשבתי לעצמי למה לא קיבלתי עליו פידבק לפני שסיימתי, וגם 'איך זה יכול להיות שמעט מאוד אנשים מחליטים מה יצא לאור ומה לא'".
המחשבה הזו הובילה את כוכבי ליצור פלטפורמה שמאפשרת לסופרים לשלוח את כתבי היד שלהם לדירוג אצל קהילת קוראים גלובלית - בהתחלה של הדף הראשון, ולאחר מכן, אם הם עוברים את הסינון, פרק ראשון וכן הלאה. "היו לנו עשרות אלפי פרויקטים וסדר גודל של מאתיים אלף קוראים שדירגו מיליוני עמודים", הוא מספר. "10% מהעמודים הכי טובים עלו לשלב הבא, ואז נשלחת לסופר הודעה שהוא מוזמן לשלוח את הפרק הראשון, למשל. בשלב מסוים, אחרי חמישים עמודים שאנשים שלחו, עירבנו סוכנים ספרותיים מובילים בארצות הברית, שקראו גם הם את כתבי היד המובילים, ומי שעלה לשלב קריאת הספר כולו היה שילוב של הקהילה ושל סוכנים ספרותיים - ואלה שהגיעו לקצה הפירמידה יצאו לאור בשיתוף פעולה של הוצאות לאור גדולות, כשאנחנו לוקחים אחוזים מהחוזה מול ההוצאה".
אבל WeBook לא הצליחה להתרומם, וב-2012 נמכרה החברה למוציא לאור בינוני בגודלו בארצות הברית תמורת סכום ששיקף הפסד גדול למשקיעים. במבט לאחור כוכבי סבור שהחברה הקדימה את זמנה. "בזמנו המודל של השקעת הרבה כספים החברה לאורך זמן בלי לראות הכנסות גדולות היה פחות מקובל. היום ישנה ווייז למשל", הוא מחייך. "אני מניח שהיום קרנות הון סיכון שהשקיעו בחברה היו חושבות אחרת ומסכימות להשקיע בצמיחה לטווח ארוך במקום לנסות להרוויח מהשלב הראשון. משהו מהותי השתנה פה בכלכלה החדשה".
סיליקון ואלי פינת תל אביב
בשנה האחרונה עסק כוכבי, נשוי 3 המתגורר בהוד השרון, בעיקר בבניית תוכנית הלימודים, כאשר במקביל הקים מעין חממה טכנולוגית למימוש רעיונות טכנולוגיים עסקיים. "אני עובד במודל שבו אני מוצא אנשים טובים מאוד שמתאימים להוביל את הרעיונות האלה, נותן להם אחוזים מאוד גדולים בחברה כדי שהם ירגישו שהחברה היא שלהם לא פחות מאשר שלי, מימון התחלתי ועזרה בקידום החברה, ואני שומר לעצמי את תפקיד היושב ראש, בעוד שמי שמוביל את החברה הוא מנכ"ל לכל דבר", הוא מסביר את המודל העסקי. "כעת יש שלוש חברות - אחת בתחום האינטרנט ושתיים שפועלות בתחומי הילדים. חברה נוספת, שנמצאת בשלב של בדיקה מתקדמת, עוסקת במימון מקוון".
בדרך כלל יזמים אוהבים לרוץ בעצמם עם הרעיונות שלהם.
"נכון, אבל הגיע הזמן לנסות משהו חדש, ואני מקווה ששתיים מהחברות יצאו עוד מעט עם מוצרים. מבחינתי טאפאס MBA זה סוג של יזמות, אבל אני מרגיש שכבר עשיתי את זה - החלקים הכייפיים של הסטארט-אפ הם הרעיון, הבנייה של האסטרטגיה והליווי. אין דבר יותר כייפי מאשר לשבת בחומוסייה עם בירה ולתכנן איך כובשים את העולם. כעת אני נמצא עם עצמי בניסיון של להמעיט ברעיונות, אבל רעיונות עולים, וכשזה קורה אז אני בודק אותם".
אף שכוכבי הוא אדם צעיר, ההיסטוריה האישית שלו חופפת לגמרי להיסטוריה של תעשיית ההיי-טק הישראלית. בניגוד לקולות שנשמעים לאחרונה, הטוענים שהתדמית של ישראל כאומת סטארט-אפ נופחה יתר על המידה, כוכבי דווקא מאוד אופטימי. בעיניו, "היום, יותר מאי-פעם, ישראל היא סטארט-אפ ניישן, כי היא הוכיחה בשנים האחרונות שהיא יודעת להוציא ממנה חברות שמגיעות לצרכן. ישראל יודעת לעשות ממשק משתמש טוב, לגעת בלקוחות. פעם חשבו שישראל יודעת להוציא רק חברות שיוצאות מהצבא ומשרתות חברות גדולות".
והוא מסכם: "אין בעיניי הבדל בין יזם שמקים חברה בסיליקון ואלי לבין יזם שמקים אותה בתל אביב. בעיניי לא רק שמבחינה יצירתית ישראל נמצאת היום במצב טוב מאי-פעם, אלא שגם בשכבה הניהולית אנשים יודעים היום הרבה יותר. אנשים עובדים בחו"ל ואז חוזרים לישראל. גם היכולת ללמוד היום באמצעות האינטרנט הרבה יותר גדולה. נכון שהודו וסין מייצרות מהנדסים, אבל הן לא מייצרות חדשנות, וזה טוב וכיף. לפחות זה מייצר שם טוב לישראל".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
