חודש בלי משכנתא או חשבונות - זה לא חלום, זו מציאות

עורכי דין, אמנים, אנשי היי-טק וספורטאים לוקחים את המכוניות שלהם מתל אביב, חיפה, באר שבע וירושלים ונוסעים לכינוס ריינבואו ■ כך זה נראה

שכר דירה. משכנתא. ארנונה. חשבונות. קניות בסופרמרקט. גן ילדים. חוגים לילדים. ובין הוצאה אחת לאחרת, שעות על גבי שעות במשרה, מתגמלת יותר או פחות, מהנה בצורה כזו או אחרת, מכסה יותר או פחות את הוצאות המחיה. זו התוכנית הבסיסית על פיה חי כמעט כל אדם בחברה של ימינו.

ואם היינו יכולים לחיות אחרת, היינו הולכים על זה? אולי אנחנו חולמים על חיים אחרים, על צורה אחרת להעביר את ימינו כאן, אבל לא באמת מאמינים בזה. על אף שאפשר. עובדה. במשך חודש שלם, פעם או פעמיים בשנה, בכל העולם וגם בישראל, מתקבצים מאות ואלפי אנשים ומוכיחים שאפשר אחרת. עורכי דין, אמנים, אנשי היי-טק וספורטאים לוקחים את המכוניות שלהם מתל אביב, חיפה, באר שבע וירושלים ונוסעים לכינוס ריינבואו (Rainbow Gathering).

הריינבואו מתקיים מתחילת שנות השבעים, אז התרחש הכינוס הראשון בארה"ב ומאז התפשט לכל העולם. המטרה: חברה אוטופית שתחיה ללא מנהיגים ובוסים, ללא מבנה חברתי היררכי, ללא ערך מסחרי או כלכלי, ללא דמי חברות וללא תשלומים. כולם נותנים וכולם מקבלים. נשמע כמו חלום, אבל זה עובד במציאות. כולל כל מיני ריינבואיסטים שמעדיפים להסתובב ולהכין ארוחות בעירום חלקי. לאורך זמן זה כמובן לא יכול להתקיים ברציפות, ולכן באים לזמן מוגבל, מקימים "עיר" ארעית ומפרקים אותה לאחר מכן.

בחג הפסח ביקרתי בכינוס הישראלי. לקחתי את האוטו, אספתי חבר ויצאנו מתל אביב לעבר המרחבים הפתוחים של הטבע. כשהגענו למקום (המיקום המדויק שמור במערכת) בירכו אותנו ב"שלום" עם חיוך ו"ברוכים הבאים". התמקמנו ויצאנו לשוטט. משפחות עם ילדים, צעירים, זקנים, יהודים וערבים. אחרי טיול משחרר ביער שאלתי חבר, איש ריינבואו עם נסיון, איפה אוכלים, ואחרי שעברנו ליד סיור טבע לילדים עם הדרכה לליקוט מזון מהאדמה, הגענו ל-Main Fire. עשרות אנשים מנגנים, תיאטרון לילדים והמון אנשים שלא מכירים אחד את השני שוכחים את הציניות של חיי היומיום ומדברים אחד עם השני על הכל. "מאיפה אתה?", שמעתי אישה שואלת בחור שעומד לידה. "מפה", הוא ענה.

וליד כל ההתרחשות המרכזית - המטבח. מדי פעם עולה קריאה: "Help in the kitchen!", ומי שמקשיב הולך ועוזר. אחרי התכנסות המונית ליד האש המרכזית ותפילות מסוגים שונים (למי שרוצה), מתיישבים במעגל ומתנדבים ומתנדבות לוקחים בסדר מופתי את כלי האוכל של הסועדים ומחזירים אותם מלאים בכל טוב.

אלכוהול אין, אלימות אין, מתיחות אין. גם לא חשבונות מים, חשמל, או אלפי שקלים עבור קייטנה או חוגים לילדים. במקום זה יש ערבות הדדית אמיתית, עזרה ואהבה לכל אדם באשר הוא, בלי הבדל דת, גזע ומין - על אמת. בלי אינטרסים, בלי "לחתוך", בלי לגנוב, בלי לתחמן ובלי "לא לצאת פראייר". נסו את זה מתישהו, אולי תגלו שאפשר אחרת, ולו לזמן מוגבל, גם בתוך המציאות המעמד-ביניימית הדורסת שלנו.

אולי אחר כך, כשחוזרים לחיי היומיום, אפשר לחשוב איך לשנות מעט גם את הסביבה הרגילה שלנו, את היחס לשכנים, לנהגים על הכביש ולכמות האוכל והמוצרים שאנחנו קונים וזורקים.