החרפה ביחסים בין ועד עובדי מזרחי-טפחות להנהלה

ועד העובדים במזרחי טפחות, בראשות שרה לזרוביץ, והנהלת הבנק בראשות אלדד פרשר, קיימו חליפת מכתבים טעונה בשבועות האחרונים. תוקף ההסכם הקיבוצי בבנק אמנם יפוג רק בסוף השנה הבאה, ואולם בעבר בבנק ביקשו לגבש הסכם חדש עוד לפני ההגעה למועד האחרון. ואכן, בין הצדדים התקיימו בתקופה האחרונה שיחות בעניין זה.

במגזין האחרון של ועד העובדים, שיצא לאור בתחילת החודש, התייחסה לזרוביץ לנושא ההסכם הקיבוצי וכתבה: "הנהלת הבנק הודיעה לנו כי היא מעוניינת בהסכם חדש שבו ישונה גיל הזכאים בתוכנית הפרישה מרצון מ-55 ל-57".

סמנכ"לית משאבי אנוש של הבנק, ריטה רובינשטיין, הגיבה לדברים שנכתבו במגזין, ופרסמה מייל תגובה לכלל עובדי הבנקים: "הדברים מעלים תמונה מצערת של אי-דיוקים וחצאי אמיתות. הנהלת הבנק הציעה לוועד להאריך את תוקפם של ההסכמים הקיבוציים הקיימים, בדיוק באותם תנאים כמו היום".

רובינשטיין מזכירה במכתבה גם את יחסי העבודה בבנק דיסקונט: "האם התנהלותו חסרת האחריות של ועד העובדים בדיסקונט היא מודל יחסי העבודה הרצוי? אם חפצי חיים אנחנו, עלינו להמשיך קדימה באותה לכידות ומחויבות".

בוועד לא נותרו חייבים, ולאחר המכתב של רובינשטיין הוציאו מכתב תגובה נוסף: "הפוסל במומו פוסל, אנו בוועד העובדים הקפדנו תמיד לעמוד בכל ההסכמים וההתחייבויות שלנו. לא בטוח שאפשר להגיד את אותו הדבר על ההנהלה של הבנק".

נציין כי למרות שנראה כי היחסים בין הצדדים עלו על שרטון, הרי שלא צפוי סכסוך עבודה בבנק לפחות עד סוף השנה הבאה, שכן הוועד התחייב לשמור על שקט תעשייתי עד לסיום ההסכם הקיבוצי בסוף 2015.

"אין פרטנר הגון"

עניין מרכזי שנמצא במחלוקת בין הצדדים בנושא ההסכם הקיבוצי, הוא ההתחייבות לשקט תעשייתי, שאינה מאפשר לוועד להכריז סכסוך עבודה או לנקוט עיצומים, כאשר במקרים של מחלוקת נקבע מנגנון של בוררות בינו לההנהלה. לזרוביץ מתנגדת להמשכו של מנגנון זה בהסכם הבא: "אנו מתנגדים בכל תוקף להמשך התחייבות העובדים לשקט תעשייתי", כתבה במגזין.

בשיחה עם "גלובס" הסבירה לזרוביץ את הסיבה להתנגדות: "השנים האחרונות הוכיחו שאין פרטנר הגון לשקט תעשייתי. בכל פנייה שעשינו להנהלה, אם לא היה לה קייס משפטי, לא זכינו אפילו למענה". מחלוקת נוספת בין הוועד להנהלה נעוצה בהסכם השכר. למעשה, הוועד והנהלת הבנק לא גיבשו הסכם שכר חדש מאז 2005. לדברי גורמים בבנק, הסיבה המרכזית לכך ששנים ארוכות לא גובש הסכם נבעה בעיקר מרצון של הוועד לבחון ולראות הסכמי שכר בבנקים אחרים. לעומת זאת בוועד טוענים כי ההנהלה היא זו שנקטה בסחבת.

נציין כי למרות שזה 9 שנים לא נחתם הסכם שכר חדש, מקבלים העובדים בבנק תוספות שכר על בסיס ההסכם הקודם המגיעות לעד 4% בשנה.

אלא שבוועד דורשים הסכם שכר חדש, שיכלול תוספות משמעותיות בעיקר לעובדים בדרג ובוותק הנמוך. "בציבור חושבים שעובדי הבנקים מרווחים הרבה כסף, אבל יש המון עובדים שמקבלים שכר לא ראוי. יש הרבה עובדים שמרוויחים עד 6,000 שקל ברוטו. חלק משמעותי מתוספות השכר הן סלקטיביות, כך שיש עובדים שלא מקבלים בכלל תוספת מסוג זה. תוספות שכר של 4% בשנה מקבלים רק עובדים עם ותק של יותר מ-20 שנה", אמרה לזרוביץ.

לצורך גיבוש הסכם שכר הוחלט לפנות לבוררות, אלא שבזאת לא מסתיימת הסאגה. ועד העובדים בחר ביעקב דנון לייצג אותו בבוררות. דנון, לשעבר מנכ"ל בנק ישראל, כיהן בעבר כסמנכ"ל משאבי אנוש במזרחי טפחות, מה שגרם לבנק להתנגד לכך שייצג את הוועד בבוררות. הוועד עתר נגד הפסילה של הבנק, וכעת סוגיה זו נדונה בבית המשפט.

מזרחי טפחות הוא הבנק בעל יחס היעילות הטוב ביותר במערכת הבנקאית. כמו כן, מבדיקת "גלובס" שבוצעה בחודש שעבר עלה כי אשתקד עלות השכר בבנק הייתה הנמוכה ביותר ועמדה על 26.5 אלף שקל בחודש (לעומת ממוצע של 30.7 אלף שקל במערכת הבנקאית). בבנק נחושים לשמור על יחס היעילות החזק ואף לשפרו, ומנגד בוועד נחושים לשפר את הסכם השכר, כך שיידרש עוד זמן עד שסוגיית השכר וההסכם הקיבוצי תבוא על פתרונה.