רצון: כך נלחמתי בבזבוזים ובשלטון הפקידים - והפסדתי

היו"ר הקודם של חברת ההקמה הממשלתית נת"ע מגיב לביקורת נגדו: מודה שטעה עם המשרדים היקרים בעזריאלי וחפצי המותרות במשרדו, אך טוען כי נלחם בבזבוזים ובשלטון הפקידים ■ מבטיח: "אני חוזר לפוליטיקה"

לפני חצי שנה פרסם "גלובס" כתבה נרחבת על התופעות הפסולות בנת"ע, חברת ההקמה של הרכבת הקלה בגוש דן. יותר מ-15 שנה לאחר שהוקמה ולאחר שהוציאה 3 מיליארד שקל מכספי משלם המסים, מציגה נת"ע תוצאות דלות בשטח. מיכאל רצון, ששימש יו"ר החברה בשנים 2009-2012, הוזכר בכתבה בין היתר כמי שהחליט על העברת משרדי נת"ע למגדלי עזריאלי היוקרתיים וכמי שלשכתו הייתה מצוידת במתקן מיוחדת לעישון סיגרים.

רצון חש שנעשה לו עוול. בראיון ל"גלובס" הוא מודה ששגה תדמיתית בבחירת המשרדים בעזריאלי ובאבזור לשכתו בחפצי מותרות, אך טוען כי הצליח לחסוך למשלם המסים מאות מיליוני שקלים ולקדם את הפרויקט למרות תנאי פתיחה גרועים ומאבקים בלתי פוסקים שניהלו נגדו הפקידים באוצר ברשות החברות בסיוע בכירים בתוך החברה עצמה. רצון משוכנע שהתנפחות האומדנים התקציביים של הפרויקט אינה מוצדקת ומזהיר מפני הכוונה ההנהלה הנוכחית של החברה לשכור את שירותיה של חברת ניהול זרה בעלות שעשויה להגיע להערכתו למעל מיליארד שקל.

רצון, בעברו ח"כ בתנועת הליכוד (ראה מסגרת) ואיש עסקים פרטי, מונה לדירקטור בנת"ע באוקטובר 2009 ביוזמת שר התחבורה ישראל כ"ץ. בשנתיים הראשונות לכהונתו שימש רצון יו"ר דירקטוריון בפועל - משום שאישור מינויו ליו"ר קבוע עוכב. הסיבה: תיק חקירה שהתנהל נגדו ברשות המסים במשך כמעט 12 שנה. רק בקיץ 2011 הורתה פרקליטות המדינה לסגור את התיק ומינויו של רצון אושר סופית. מתוך קדנציה בת שלוש שנים קיבל רצון שכר רק בשנה השלישית והאחרונה. "עבדתי לא 100% משרה אלא 120%", אומר רצון, "השקעתי בפרויקט הזה את הנשמה גם בשנתיים שלא קיבלתי שכר".

בעת כניסתו לתפקיד יו"ר נת"ע קיבל רצון שלל פניות למנות אנשים בחברה לתפקידים בכירים. חלק מהפניות הגיעו מצד גורמים ברשות החברות הממשלתיות, הגוף המפקח על פעילות נת"ע. "בכיר ברשות החברות ביקש ממני למנות רפרנט ברשות לתפקיד של מנהל אגף בנת"ע - אך האיש נפסל משום שלא עמד בתנאי הסף", אומר רצון.

פנייה נוספת הגיעה מעובד אחר ברשות, אסף יחזקאל, שביקש מרצון להתמנות לראש אגף כלכלה ותקציב בנת"ע. "גם את יחזקאל הפניתי לגשת למכרז. הוא ניגש אך נפסל משום שלא עמד בתנאי הסף", אומר רצון. אלא ששנתיים לאחר אותה פגישה התמנה יחזקאל למשקיף מטעם רשות החברות הממשלתיות בנת"ע. רצון משוכנע שיש קשר בין המשקעים האישיים שנוצרו אצל יחזקאל לבין החלטת רשות החברות למנות ועדת בדיקה לנת"ע. בממצאי הוועדה נעשה שימוש בניסיון למנוע את הארכת כהונתו של רצון בתפקיד היו"ר. הוועדה, בראשות רו"ח אילן שגב, מונתה זמן קצר לאחר הגשת הבקשה להארכת כהונתו של רצון בקדנציה נוספת. ממצאי הוועדה הוגשו לוועדת ברנר בעת שזו דנה באישור המשך כהונתו של רצון. השופט שלום ברנר לא התרשם מהממצאים וקבע דיון לאישור מינויו של רצון. אלא שזמן קצר לפני הדיון הוגשה נגד רצון תלונה במשטרה מצד ע ובדים בנת"ע בטענה ל"הטרדות מילוליות" מצד רצון. המשטרה פתחה בחקירה והדיון בוועדה נדחה עד לאחר הבחירות. התיק נגד רצון נסגר בסופו של דבר אך המטרה הושגה: שר האוצר החדש יאיר לפיד סירב לחתום על הבקשה המחודשת להארכת המינוי. רצון משוכנע שהיו אלה פקידי האוצר ורשות החברות שדאגו ללחוש על אוזנו של לפיד שלא ימנה את רצון לתפקיד.

לצד ההתעסקות בבדיקות ובתלונות נדרש רצון לפנות זמן גם להקמת פרויקט הרכבת הקלה בגוש דן. באוגוסט 2010 החליטה המדינה לבטל את הסכם הזיכיון להקמת הרכבת הקלה באמצעות חברה פרטית (MTS). בדצמבר אותה שנה החליטה הממשלה להלאים את פרויקט הקו האדום של הרכבת הקלה. ניהול הפרויקט האדיר הועבר לידי נת"ע, שעד אז שימשה רק גוף מלווה של הפרויקט מטעם המדינה. אחת מפעולותיו הראשונות הייתה לנתק את הקשר בין נת"ע למסילות, חברה פרטית ששאבה את אנשי המקצוע של נת"ע וגבתה ממנה במצטבר 300 מיליון שקל על עבודה שהתגלתה בדיעבד כחסרת ערך.

החלטה אחרת, פחות מוצלחת, הייתה לשכור עבור נת"ע שטח של כמעט שלוש קומות במגדלי עזריאלי. "אני עדיין חושב שקיבלנו החלטה נכונה עניינית", אומר רצון, "אבל אני מבין את הביקורת הציבורית. אני מודה ששגיתי כשהחלטתי לא להוציא אביזרי מותרות מהלשכה שלי. ועדיין מדובר בסכומים אפסיים לעומת הנזק שנגרם למשק בגלל העיכובים בפרויקט. כל חודש של עיכוב גורם נזק של 400 מיליון שקל. מי ששולט בפרויקט הרכבת הקלה אלה אנשי אגף תקציבים והחשב הכללי. מישהו בחשב הכללי נתן את הדין על כך שהפרויקט מתעכב כבר שנים? מישהו נתן את הדין על כך שפרויקט המטרונית בחיפה חרג במיליארד שקל? תמיד באים בטענות לחברות המנהלות אבל הכוח האמיתי נמצא באוצר. יש להם רק סמכות ואין להם אחריות לכלום. זה הכשל הבסיסי בניהול פרויקטים על ידי המדינה. בכל שנה עולים על הכבישים עוד 200 אלף כלי רכב, רובם על כבישי גוש דן, ובקרוב אי אפשר יהיה לנסוע יותר במרכזי הערים. הטעות הכי גדולה שעשיתי היה מינוי של אדם חסר ניסיון ניהולי (יצחק זוכמן, ע"ב) למנכ"ל. אני יכול לגלות שהצעתי את התפקיד לאישים כמו תמיר פרדו, לפני שמונה לראש המוסד, ולדן הראל לפני שהתמנה למנכ"ל משרד התחבורה, אך לצערי הם סירבו" .

מאמציו של רצון זוכים לפרגון מפתיע דווקא מצד גורם באוצר שפיקח על עבודת נת"ע: "צריך לראות את מה שרצון עשה בפרופורציה", אומר אותו גורם, "לקחו חברה של 30 מזכירות והפילו עליה בנו-טיים את פרויקט התשתיות הכי גדול, הכי יקר והכי מורכב שנעשה עד היום במדינה. אפשר לבוא בטענות לרצון על מינוי אנשים לא ראויים לתפקיד, על אי סדרים ועל חריגות בתקציב ובלוחות הזמנים, אבל מצד שני צריך לזקוף לזכותו את העובדה שהעגלה לא שקעה בבוץ ושהפרויקט ממשיך להתקדם".

"לייצר חגורות שומן"

רצון הכתיב לוח זמנים אגרסיבי בניסיון להביא להשלמת הפרויקט עד 2017. ב-2011 פורסמו מכרזי התכנון של הפרויקט ונבחרו זוכים. מכרזי הביצוע היו אמורים להתפרסם ב-2012 והעבודה בשטח הייתה אמורה להתחיל שנה אחר כך. אלא שכהונת רצון לא הוארכה, התהליך נתקע ומכרזי הביצוע העיקריים טרם פורסמו. מה שכן השתנה הוא האומדן התקציבי של עלות הקמת הקו. האומדן שהציג רצון לממשלה, כשזו קיבלה את ההחלטה על הלאמת הפרויקט, עמד על 10.7 מיליארד שקל. האומדן המעודכן מגיע ל-14.5 מיליארד, ולפי חברת הבקרה הוא עומד על 17 מיליארד.

- איך אתה מסביר את הגידול העצום בעלות הפרויקט?

"האומדן שהגשתי היה מבוסס על האומדן של הזכיין הפרטי, שנבדק על ידי חברת ייעוץ בריטית ששכרה נת"ע. את האומדן הזה העלינו ב-10% והגשנו לממשלה - הוא היה מקובל לחלוטין על החשב הכללי. אומדן הוא כלי מאוד לא מדויק. אתה יודע כמה הפרויקט יעלה רק אחרי שאתה מקבל הצעות במכרזים. ההצעות שזכו במכרזים שהספקנו לפרסם היו נמוכות בעשרות אחוזים, עד 30% מהסכומים שהופיעו באומדן. משום כך אני משוכנע שהאומדן המקורי של הפרויקט עדיין ריאלי ולא הייתה סיבה להעלות אותו".

- אז למה העלו אותו בכל זאת?

"כדי לייצר חגורות שומן - כשאתה מעלה את האומדן אז אפשר לשחרר את החגורה. זה נוח לכולם להעלות את המחיר וזה מקבל מיד ביטוי בשטח".

- אתה יכול להצביע על דוגמה?

"קח את תכנון תחנות הרכבת התת-קרקעיות. ההצעה שזכתה במכרז בתקופתי עמדה על 165 מיליון עבור תכנון של 90% מהתחנות. אח"כ העלו את התכנון ל-100%, הוסיפו מתן שירותי פיקוח עליון והסכום זינק ל-560 מיליון שקל - זה בלתי סביר בעליל. גם אם תיקח פקח לכל תחנה ותשלם לו 40 אלף יורו לחודש במשך חמש שנים זה לא יעלה לך יותר מ-150 מיליון שקל".

את ההחלטה להגדיל את היקף עבודות התכנון של התחנות התת-קרקעיות קיבל יצחק זוכמן, שהיה מנכ"ל נת"ע ופרש לפני חצי שנה. בשנה האחרונה נכנס אלכס ויז'ניצר לתפקיד היו"ר ולמנכ"ל נת"ע התמנה לפני חודש יהודה בראון. רצון מפרגן לשניים אך מותח ביקורת על ההחלטה לשכור את חברת הייעוץ האמריקאית PB כחברה מנהלת לפרויקט, בסכום שעשוי להגיע ל-1.1 מיליארד שקל.

"בעיני זו שערורייה", אומר רצון, "נכון שמדובר בפרויקט מסובך ביותר ושרוב העבודה המקצועית תתבצע על ידי חברות זרות, אבל השאלה הגדולה היא למי תהיה האחריות ואני חושב שזה בזבזני לתת את האחריות הניהולית לחברה זרה ולא לנת"ע".

מנ.ת.ע נמסר כי "החברה בוחנת כעת חלופות שונות לקידום פרויקט הקו האדום של הרכבת הקלה במטרופולין ת"א וזאת במטרה לעמוד ביעדי החברה. כרגע אין כל החלטה חדשה לגבי ניהול הפרויקט ומטבע הדברים, גם לא דובר על תקציב לנושא".

מהאוצר נמסר כי "הטענות בנוגע לרפרנט הועלו זה מכבר על ידי בא כוחו של מיכאל רצון. הטענות נבדקו על ידי רשות החברות ומשרד המשפטים ונדחו על הסף. מדובר בניסיון להסיט את הדיון בממצאים חמורים שנמצאו בפעילות החברה לפסים אישיים שמשמעותם היחידה הינה פגיעה לא עניינית בעובד מדינה".

חוזר לפוליטיקה להילחם באי שוויון

לאחר סיום תפקידו בנת"ע חזר רצון עסוק בתחום יזמות הנדל"ן ולדבריו הוא עוסק בקידום פרויקטים לבניית מעל 400 יחידות דיור במגרשים בראשל"צ, רעננה, תל-מונד, פ"ת וכפר סבא. אבל התשוקה האמיתית שלו נותרה הפוליטיקה. רצון, שכיהן כחבר כנסת וסגן שר בכנסת ה-16, התפטר מהממשלה בשל חברותו בקבוצת "המורדים" שהתנגדה לתוכנית ההתנתקות שהוביל אריאל שרון. "אני הולך לחזור לפוליטיקה", הוא מגלה בראיון ל"גלובס", "כי אני חושב שצריך לעשות שינוי דרמטי במה שקורה במדינה. אני חושש שאנחנו חיים בחברה שלא תוכל לשרוד לאורך זמן כשיש אנשים שמרוויחים מיליון שקל בחודש ועשירון עליון שמחזיק את רוב העושר במדינה".

- מה צריך לעשות?

"צריך לקבוע תקרת הכנסה של נניח 200 אלף בחודש ומעליה להעלות את המס השולי ל-90%. כולל על דיבידנדים".

- גם אתה הפכת לסוציאל-דמוקרט?

"אני מסכים שחלוקת העושר צריכה להשתנות, אבל אני לא רוצה כאן חברה שוויונית כמו שרוצים הסוציאליסטים. אני רוצה לצמצם את האי שוויון ושתהיה יותר דאגה לנזקקים ולחלשים. לא סביר בעיני ולא יהודי שאנשים יעמדו בתור לקבל אוכל".

- היית רוצה להצטרף לכחלון?

"אני נשאר בליכוד".