האוצר ביטל את ההתקשרות עם משרד הייעוץ שרף תקשורת

זאת ‎עקב הלחץ הציבורי בטענה לניגודי עניינים ■ מוטי שרף מגיב לביקורת: "אם אתה רוצה יועץ בעל שם ויכולות, הוא תמיד יהיה מחווט וקשור במגזר העסקי"

מספר ימים לאחר ההודעה של משרד האוצר על כך שהוא חתם על חוזה לייעוץ תקשורתי עם משרד שרף תקשורת, החליט המשרד שלא לממש את ההתקשרות. על-פי הערכות, ההחלטה התקבלה בעקבות הלחץ הציבורי שנבע מניגודי עניינים של משרדו של שרף.

מוטי שרף אמור היה לייעץ לאוצר, וזאת בזמן שהוא מייצג גם גופים פיננסיים אחרים כמו בנק לאומי ופסגות, שעשויים להיות בעלי אינטרסים מנוגדים עם משרד האוצר. סכום ההתקשרות אמור היה להיות 15 אלף שקל בחודש למשך חצי שנה.

למרות הפרסומים השונים, גורמים באוצר אמרו היום (ד') ל"גלובס" כי הביקורת אינה מוצדקת, וכי היו כבר מקרים כאלה בעבר.

לדברי אחד הגורמי, "זמיר דחב"ש לא ייעץ לתנובה ובאותה עת גם לרשות לניירות ערך? עמירם פליישר לא ייעץ לכיל ולנובל אנרג'י ובמקביל לראש הממשלה ולהראל לוקר בכל הקטע הכלכלי? אז מה מתנפלים עכשיו על מוטי?".

בהודעה הרשמית של האוצר נכתב: "הבחירה במשרד נעשתה בתום הליך מכרזי שבו זכה המשרד לציון הגבוה ביותר מבין המשתתפים בשל איכותו המקצועית. בנוסף, סוגיית ניגודי העניינים הייתה אמורה להיות מעוגנת בהסכם מפורט. יחד עם זאת, לאור המהלכים המשמעותיים שמוביל משרד האוצר, ולמען הסר ספק, בשלב זה משרד האוצר לא יתקשר עם משרד ייעוץ תקשורת חיצוני".

באוצר הסבירו היום כי התקשורת עם יועצים חיצונים איננה המצאת של האוצר. "אין פה חידוש. לא המצאנו את זה. תמיד כשאתה מתקשר עם יועץ חיצוני, הוא מייעץ גם לגוף פרטי. שלדור ומקנזי מייעצים לממשלה וגם למגזר העסקי; גם בקרב עורכי דין שמייעצים לממשלה הם מייעצים גם לחברות גדולות", מסביר גורם באוצר.

"אם לקחת מישהו חיצוני", הוא מוסיף, "והוא טוב, ולוקחים אותו הרבה, אז לבטח הוא גם יועץ לגוף עסקי ופרטי. ובכל זאת, למען שלא יהיה אפילו חשד של מראית-עין, הלכנו לחומרה, ואנו מוותרים".

שרף מסר בתגובה: "אין לי אלא לכבד את החלטת האוצר, היא נעשתה כתוצאה ממצב שבו הביקורת הציבורית לא הותירה מקום לייצר התקשרות אפקטיבית שבה אני אוכל לתת את השירותים הנדרשים ממני, וזאת מבלי שמראית-העין תצוץ בכל רגע נתון, ומשום כך בהחלטה משותפת החליטו הצדדים כי אין מקום להמשיך את ההתקשרות".

לדבריו, "הסוגייה של העסקת יועצי תקשורת חייבת להיות מוסדרת. היא נתפסת כמשהו שלא עובר ציבורית לעומת העסקת יועץ משפטי חיצוני או רואי חשבון, למשל. גם אנו אשמים בזה, הסנדלר הולך יחף במובן של תקשור יכולותיו והשירותים שהוא מספק. היו התקשרויות שלא היו על בסיס מקצועי טהור. בעיניי, גוף ממשלתי שמנהל הסברה חיצונית ויש לו רצון לגייס דעת קהל לטובת מדיניותו, זקוק להכוונה חיצונית".

- אך האם מי שנותן את ההכוונה הזו למשרד האוצר יכול להיות מי שגם נותן ייעוץ לבנק לאומי?

"אם אתה רוצה יועץ חיצוני בעל שם ויכולות, הוא תמיד יהיה מחווט וקשור במגזר העסקי".