המדינה לא תוכל להעניק יותר "מלגת לימודים ועידוד השתלבות אברכי כוללים בתעסוקה" כתמיכה תקציבית לאברכים, וזאת החל מסוף שנת 2014 - כך קובע הרכב מורחב של 7 שופטי בג"ץ, בראשות נשיא בית המשפט העליון אשר גרוניס.
השופטים החליטו פה-אחד לקבל את עתירתן של התאחדות הסטודנטים, עמותת חדו"ש, המרכז לפלורליזם יהודי וגופים נוספים, שהוגשה בינואר 2011, לאחר שהממשלה החליטה על התקנה התקציבית החדשה, בעקבות פסק דין קודם שניתן בבג"ץ ב-2010, שביטל את ההעדפה התקציבית הניתנת לאברכי כוללים על פני סטודנטים באוניברסיטאות.
ביוני 2010 ניתן בעליון פסק הדין בפרשת יקותיאלי, 10 שנים לאחר שהוגשה העתירה, ובו נקבע כי ההעדפה התקציבית שמעניקה המדינה לאברכי כוללים בדמות קצבאות הבטחת הכנסה מהווה הפרה של עיקרון השוויון אל מול הסטודנטים באוניברסיטאות, שאינם זכאים לגימלה זו.
התקנה התקציבית החדשה, שבאה בעקבות אותו פסק דין, עוגנה הן בהחלטת ממשלה והן בסעיף תקציבי בחוקי התקציב לשנים 2011-2014. גובה הסכום עמד על 110 מיליון שקל לשנת 2011 ו-109 מיליון שקל לשנת 2012, לשם "הבטחת הכנסת מינימום לאברכי כוללים". משכך, מדובר בפסק הדין ה-13 של בית המשפט העליון המבטל סעיף בחקיקה ראשית של הכנסת.
העותרים, שיוצגו בידי עורכי הדין גלעד ברנע ואורלי ארז-לחובסקי, טענו כי החלטת הממשלה, להעניק "מלגות לימודים ועידוד השתלבות" לאברכים, משמרת את האפליה הפסולה שהתקיימה לפני קבלת פסק הדין בעניין יקותיאלי, מאחר שהיא ממשיכה להעניק לאברכים תשלומי הבטחת הכנסה, "תוך קביעתם כקבוצה מובחנת לעומת קבוצות אחרות, ובכללם נשים, בני דתות אחרות, תלמידים מזרמים אחרים ביהדות וסטודנטים", שבניגוד לאברכים אינם זכאים להבטחת הכנסה.
הפגיעה בעיקרון השוויון מנוגדת, לדבריהם, לא רק לחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, אלא גם לחוק יסודות התקציב.
נכון ליולי 2013, מספר האברכים המקבלים תמיכה תקציבית עומד על 9,400. עוד התברר כי אף שהמדינה הקצתה בשנים 2010-2014 סכום של 109-110 מיליון שקל למלגות לימוד לאברכים, בפועל שולמו בין השנים 2010 עד 2012 סכומים של 127 עד 138 מיליון שקל, וההערכה לגבי שנת 2013 היא שישולמו כ-120 מיליון שקל.
"בארה"ב קיימים מאות אלפי חרדים - ועובדים למחייתם"
את פסק הדין העיקרי כתב השופט אליקים רובינשטיין, ואליו הצטרפו השופטים אשר גרוניס, מרים נאור, עדנה ארבל, סלים ג'ובראן, אסתר חיות וניל הנדל.
השופטים הפרידו בין המסלול הבסיסי של תשלום הגימלה, שבעניינו קבעו כי הוא מפר את ערך השוויון, לבין "מסלול המתמידים", שעשוי להיחשב חוקתי אם יעבור התאמות שונות, וזאת נוכח "חשיבותו ומרכזיותו של ערך לימוד התורה". ועם זאת, ליבת פסק הדין עוסקת בעיקרון השוויון ובשאלה האם מתן המלגות מפר עיקרון זה.
רובינשטיין מציין כי אחת מתכליותיה של ה"מלגה" שעליה הוחלט ב-2010 עוסקת ב"תהליך החברתי של שילוב הציבור החרדי בחברה הישראלית, תהליך שסוגיית התמיכה התקציבית באברכי כוללים היא פן אחד שלו. זהו תהליך המצריך זמן, ואין מדובר במעשה היכול להיעשות באבחת החלטה, ב'הוקוס-פוקוס'; תהליך זה כרוך בשינויים של דפוסי חשיבה והרגלי מעשה, שנהגו למרבה הצער שנים רבות מאוד".
עם זאת, הוא מציין כי בניו-יורק בארה"ב קיימים "מאות אלפי חרדים, רובם הגדול עובדים למחייתם, ומכל מקום באחוז גבוה מאשר בישראל".
בג"ץ קובע כי ההסדר בדבר מילגות לאברכי הכוללים איננו משרת את התכלית המוצהרת של החלטת הממשלה.
"קיים קושי רב בטענה כי תקצובם של אברכי הכוללים במשך תקופה ארוכה - 4 שנים (התקופה הראשונה במסלול הבסיסי) - מבלי שבתקופה זו מחויבים הם לרכוש כל השכלה תעסוקתית או מיומנות תעסוקתית שהיא, מעודד את השתלבותם בשוק העבודה בסיומה של אותה תקופה", כותב רובינשטיין. "קיים קושי רב לראות היאך החלטת הממשלה היא קטר המניע את רכבת שילובם של אברכי הכוללים במעגל העבודה בישראל".
רובינשטיין מציין כי אם התכלית המוצהרת של הממשלה, לשלם את הגימלה כדי לאפשר את השתלבות החרדים בשוק העבודה, היא "מס שפתיים, 'כאילו' תכלית" - הרי ש"אין להלום ניסיון לעקוף את פסק הדין בפרשת יקותיאלי".
השופטים גם דחו את טענת הממשלה כי במקביל למילגה החדשה, הוגדל מאוד וכמעט הוכפל תקציב קרן הסיוע לסטודנטים. "הגדלת הסיוע לסטודנטים נועדה לצמצם את אי-השוויון בינם לבין האברכים", קובע רובינשטיין, "ולא להשוות ביניהם באופן אבסולוטי".
העברה תקציבית למגזר אחד מהווה "הסדר ראשוני", שהיה צריך להיות מוסדר בחוק. אמנם, חוק התקציב הוא דבר חקיקה ראשית, ואולם בג"ץ קובע כי "מי שמצוי בחקיקת חוק התקציב מכיר את התהליך המזורז והלחוץ, שאינו מאפשר, אל מול כרכי התקציב, דיון של ממש בנושאים פרטניים, והוא נערך בהמולת 'תן וקח' של הדיון בממשלה ובכנסת".
הפרת עיקרון השוויון נעשתה במקרה זה באופן שאיננו עומד בתנאי המידתיות, כי "מקום בו תכלית הסיוע היא כלכלית - יש להחיל מבחנים שוויוניים המושתתים על אמות-מידה כלכליות, והמדינה לא הצביעה על טעם לחרוג מעיקרון זה".
"בגדרי הסבירות והמידתיות"
באשר למסלול האברכים המתמידים, החליטו השופטים לאפשר את העברתם של 20 מיליון שקל, על-פי החלטת הממשלה, לקבוצת אברכים זו. עם זאת, רובינשטיין ציין כי "יש להקפיד כמובן, בגדרי הסבירות והמידתיות, כי כותרתו ושמו של ההסדר יהיו תואמים להיקף המסתופפים תחתיו, קרי, שמצומצם לא יהפוך לרחב ללא מצרים, שמעטים לא יהפכו לרבים, ושלא תיהפך הקערה על פיה, ושגבול הסבירות לא ייפרץ".
כמקובל בפסיקת בג"ץ המצריכה היערכות של הממשלה בתחומים המצויים בלב השיח הציבורי, נדחה יישומו של פסק הדין עד לינואר 2015. הסעיף התקציבי הכלול בחוק התקציב לשנת 2014 איננו מתבטל אפוא, ואולם נאסר על הממשלה לחוקקו מחדש במתכונתו במסגרת חוק התקציב ל-2015.
השופטת חיות ציינה כי "אף אם קצבאות הבטחת ההכנסה, המיועדות באופן ייחודי לקבוצת האברכים, היו מותנות בהכשרה מקצועית בהיקף כזה או אחר - לא היה בכך לגישתי כדי להתיר באופן גורף את הענקתן תוך פגיעה בזכות לשוויון. ניהול תקציב המדינה בדרך של העברות 'ייחודיות' כאלה אינו חוקתי, וניתן להתירו רק במקרים שבהם פגיעה חמורה כזו בזכות לשוויון היא לתכלית ראויה ואינה עולה על הנדרש". (בג"ץ 616/11).
"בית המשפט ימנע כל ניסיון לפגוע בשוויון"
עו"ד גלעד ברנע, שייצג את העותרים, מסר בתגובה כי "בית המשפט העליון שב והבהיר, פה-אחד, כי ימנע ויפסול כל ניסיון לפגוע בשוויון. פסק הדין שב ומדגיש את מעמדו החוקתי של ערך השוויון".
עו"ד אורלי ארז-לחובסקי מהמרכז הרפורמי לדת ומדינה, שייצגה גם היא את העותרים, מסרה בתגובה: "בית משפט העליון קבע כי לא ניתן להשלים עם אפלייתן לטובה של אברכי כוללים, ויש לנקוט יחס שיויוני כלפי כל אוכלוסיות הלומדים. יש לברך על פסיקה זו, המהווה נדבך חשוב לשילוב המגזר החרדי בשילוב בתעסוקה, שכן המדינה איננה יכולה להמשיך ולהעביר להם תקציבים".
עמותת חדו"ש לחופש דת ושוויון, אחת העותרות לבג"ץ בנושא קצבת הבטחת ההכנסה, מסרה כי "החלטת בג"ץ והביקורת החריפה שהוא מותח על הממשלה היא אות קלון לממשלה הקודמת".
סמנכ"ל עמותת חדו"ש, שחר אילן, מסר בתגובה כי "בג"ץ מאשר למעשה את טענתנו שהרפורמה כביכול שערכה הממשלה הקודמת בקצבת הבטחת הכנסה לאברכים לא הייתה רפורמה כלל אלא עבודה בעיניים, ומטרתה הייתה להמשיך לשלם את הקצבה השערורייתית והמפלה. אוי למדינה שהממשלה שלה מרמה את אזרחיה ומנסה לשטות בהם.
"יש לקוות שהפעם באמת הסתיים המצב הבלתי נסבל בו יש רק ציבור תלמידים אחד שמופלה לטובה ומקבל הבטחת הכנסה - האברכים. על יש עתיד, הבית היהודי ושאר מפלגות הקואליציה מוטלת האחריות לוודא כי לא יועבר שוב חוק עוקף בג"ץ, ושקצבת הבטחת ההכנסה לאברכים, שלא הייתה צריכה לבוא לעולם, תושלך לפח האשפה של ההיסטוריה".
ח"כ איציק שמולי, שיזם את העתירה בהיותו יו"ר התאחדות הסטודנטים, מסר: "זוהי החלטה חשובה שמבצרת שוב את עיקרון היסוד של השוויון בישראל. שילוב אוכלוסיות מסוימות באקדמיה ובתעסוקה הוא צורך ממשי, אבל אסור שהדבר ייעשה תוך פגיעה כה בוטה בסטודנטים 'הרגילים' שגם תורמים ומשרתים, קל וחומר כאשר התמיכות נעשות שלא במסגרת הסדרים ראשוניים בתקציב ובחקיקה אלא במדיניות של קריצת עין".
יו"ר התאחדות הסטודנטים, אורי רשטיק, מסר: "אחרי 3 שנים ארוכות בהן נאבקנו על שוויון, בג"ץ קיבל את כל עתירותינו. אפליה היא תופעה פסולה, ואין זה רלוונטי באיזו קבוצת אוכלוסיה מדובר. התאחדות הסטודנטים שומרת על ציביון של שוויון וצדק חברתי ונכונה תמיד להשקיע במהלכים ארוכי-טווח למען מדינת ישראל כולה".
ח"כ יעקב אשר מסר בתגובה: "בג"ץ, בפסיקה שרירותית על ביטול הבטחת הכנסה לאברכים, מוכיח כי כל רצונו בניגוח ציבור לומדי התורה וניסיון לשנות את אורח חייו על-ידי ענישה כלכלית ברוח אג'נדת ממשלת נתניהו-לפיד".
כתבות
ני"ע
