אני יודע מי הפיל את פואד

האדם שיש להוקיע הוא החשוד, לא מי שאולי חשף את מעשיו

בנימין בן אליעזר / צלם: תמר מצפי
בנימין בן אליעזר / צלם: תמר מצפי

‏‎‎מי הפיל את בנימין (פואד) בן-אליעזר? אלה היו הכותרות אתמול (א'). אין כמעט חבר כנסת שאינו מציג שאלה זו. אין חבר כנסת שכן מציג את השאלה. למה זה חשוב?

החל מיו"ר הכנסת, וכלה בכל מיני פוליטיקאים מהשוליים, כולם דורשים לחקור, לבדוק, למצוא את ה"אשם". אבל הרי כבר מצאו אותו, והוא בא ויוצא עכשיו בחקירת משטרה, מה עוד יש לחפש? אנחנו זקוקים לזמן ולאנרגיות כדי למצוא חשודים ואשמים, לא את האנשים שהביאו אותם לידיעת המשטרה.

הייתי רוצה מאוד לדעת מי ה"מלשין", אבל לא מהסיבות של חברי הכנסת וכל השאר, אלא כדי לברך אותו על אזרחות טובה. גם אם המניע שלו הוא להפיל את פואד - מה רע בזה? אנחנו רוצים כנשיא אדם ששרציו מסתתרים במחלצותיו העיתונאיות?

‏‎‎לא בר-שליטה

‏‎‎אתם כבר מבינים מי לדעתי הפיל את פואד. שמו המלא הוא בנימין בן-אליעזר. אדם פשוט שהחליט שגם הוא זקוק לדירה של אוליגרכים וטייקונים. כל חייו התנהל פואד ביושר, ופתאום דירה רגילה צרה למידותיו. הוא חייב פנטהאוז המשקיף אל הים. אין לו כסף לקנות צעצוע כזה, אז הוא מתחיל לשאול פה ושם. ומכאן קצרה הדרך אל בעלי ממון המחפשים קשרים אל פוליטיקאים.

אדם בר-דעת יודע לברוח מכאלה, אלא אם רצונו בפנטהאוז ימי - ואז הוא כבר לא בר-שליטה.

‎‎העיקר הוא המידע

‏אז למה מחפשים מי הפיל את פואד? האם לא ברור שהוא זה שגרם למפלתו? למה חברי הכנסת כל-כך רוצים לדעת מי מסר את המידע?

יכולים להיות לכך סיבות שונות, אותי מבאסת במיוחד אחת מהן - הרצון להעלות את מוסר המידע על המוקד, למען יראו וייראו.

יש להניח כי בכנסת יושבים עוד כמה חבר'ה הנושאים על גבם קופות של דולרים הקרויים שרצים. הם רוצים להמחיש למי שחושב להסגירם מה צפוי לו מידיהם.

לכן אנחנו, הציבור והמשטרה, חייבים להגן על אדם כזה. הוא לא עבר שום עבירה. הוא עשה מעשה של אזרחות טובה. מי שמפיל אדם החשוד בעבירה הוא החשוד עצמו - לא מי שחשף את מעשיו.

‏‎‎דורנר כבר נשיאה (כושלת)

רציתי להימנע מלכתוב על דליה דורנר, שהרי היא אישה מכובדת. אבל יציאתו של פואד מהמרוץ לנשיאות המדינה מעלה את סיכוייה, וזה כבר מחייב התייחסות.

דורנר הייתה בשנים האחרונות נשיאת מועצת העיתונות. היא סירבה להתפטר כאשר הגישה את מועמדותה לנשיאות המדינה. למרות שיש כאן ניגוד אינטרסים ציבורי ברור; למרות שנשיאותה העיתונאית הייתה לפי התרשמותי כישלון מוחלט.

מי ששוקל את מועמדות דורנר לנשיאות המדינה, צריך לשקול גם את תקופת נשיאותה האחרת. ‏‎‎‏