ה"דיל" של אורי אריאל בקק"ל: כסף וכיבודים או אפליית ערבים?

שר השיכון מצא את הפטנט איך משלבים השתלטות על מיליארדים, עם המשך שיווק קרקעות ליהודים בלבד ■ היועמ"ש, מצדו, פסל את הרעיון

אורי אריאל / צילום: תמר מצפי
אורי אריאל / צילום: תמר מצפי

שר השיכון, אורי אריאל, שרת המשפטים, ציפי לבני, ושר האוצר, יאיר לפיד, ממשיכים במלחמה על הקרן הקיימת לישראל - כל אחד והאג'נדה שלו.

הירייה האחרונה בנושא הייתה של המשנה ליועמ"ש, אבי ליכט, שחוות דעתו אתמול (ג') פסלה את מה שתואר כ"דיל" של אריאל לשים יד על המיליארדים שבקופת קק"ל, וחייבה להשתמש בהם רק לפי קריטריונים ענייניים ושקופים של הממשלה כולה.

זו גם תמצית הוויכוח בין העיתונאי רביב דרוקר לבין הח"מ: האם קק"ל היא מקור לכיבודים של עסקנים פוליטיים החומדים קופת מזומנים של 4 מיליארד שקל, או שמדובר ברצון לשמר את היכולת של קק"ל להפלות את האוכלוסייה הערבית בהקצאת קרקעות, בנימוק שהמנדט ההיסטורי של קק"ל אוסר "מכירת קרקע לזרים".

דרוקר בטוח שמדובר בכסף וכיבודים, וזהו הסבר שאין לבטלו. דירקטוריון קק"ל מונה 32 נציגי מפלגות פוליטיות והשליחים יוצאים לכל העולם. קק"ל מממנת פרויקטים לטובת יישובים ואזורים מסוימים, למשל כבישים עוקפים ביו"ש, מאגרי מים, ועל הדרך זכור גם מימון ביקורו של ביל קלינטון אצל הנשיא היוצא שמעון פרס.

חילופי קרקע בחשאי

קיראו עוד ב"גלובס"


לקק"ל 2.35 מיליון דונם משובחים, בעיקר במרכז הארץ ובעיקר קרקע חקלאית, ו-200 אלף דונם בתוך הערים. מתוך זה, 1.35 מיליון דונם שהופקעו מערבים אחרי הקמת המדינה. קרקעות קק"ל הן 13% מאדמות המדינה, הן מנוהלות ומשווקות על ידי רשות מקרקעי ישראל (רמ"י) ומכניסות לקק"ל מדי שנה כ-800 מיליון שקל.

קחו, למשל, פרויקט בנייה בכרמיאל שבו שני בניינים שבונה אותו קבלן שזכה במכרז הקרקע. בניין אחד על אדמת רמ"י, השני על אדמת קק"ל. אחמד אגבריה רכש דירה בבניין על אדמת קק"ל, ואילו ישראל ישראלי קנה דירה זהה בבניין שהוקם על אדמת רמ"י.

עשרות שנים התנהל תהליך חשאי לפיו את הדירה של אגבריה רושמים בטאבו בדיעבד כאילו הייתה במקור על אדמת רמ"י, ולאחר מכן רושמים גם בדיעבד את הדירה של ישראלי כאילו במקור הייתה על אדמת קק"ל. שני רוכשי הדירות, הערבי והיהודי, כלל לא מודעים לכך שביצעו ביניהם ומאחורי גבם את ההחלפה. זהו הסדר "חילופי קרקע" שמטרתו אחת: למנוע תוצאה לפיה אגבריה יירשם בטאבו כבעלים של דירה שנבנתה על אדמת קק"ל.

המצב המשפטי-תאגידי בעייתי. קק"ל היא גוף דו-מהותי: זו חברה פרטית בשליטת "מוסדות העם היהודי", שהתקנון שלה מדבר על החכרת אדמותיה להתיישבות היהודית בארץ ישראל. אחרי הקמת המדינה, נוספו לקק"ל גם מטרות ציבוריות-לאומיות בתחום פיתוח קרקעות. כמו כן, נחקקו מספר חוקים המעניקים לקק"ל פטור ממסים, פטור מחוק חובת מכרזים והיא פטורה מביקורת מבקר המדינה.

חוות דעת לקק"ל של שופט ביהמ"ש העליון בעבר, יצחק זמיר, קבעה שמכיוון שקרקעותיה משווקות על ידי רמ"י, קק"ל אינה יכולה להפלות ערבים מלרכוש דירות על אדמותיה. זהו שורש ההסדרים החשאיים ל"חילופי בעלות".

לקראת הרפורמה להקמת רמ"י של ראש הממשלה, בנימין נתניהו, נחתם בין קק"ל לבין המדינה הסכם לפיו קק"ל תעביר את קרקעותיה העירוניות לבעלות המדינה, ובמקומן יוקצו לה 80 אלף דונמים פנויים בנגב והיא תקבל עוד פיצוי כספי. ההסכם אמור היה להיחתם עם סיום החקיקה ב-2009, אך החתימה מתעכבת. קק"ל אמורה הייתה לקבל 6 מקומות מתוך 13 חברי מועצת מקרקעי ישראל, ועד החתימה מכהנים במועצה רק 2 נציגי קק"ל.

חוגי הימין הזדעקו. את המערכה הוביל השר אורי אריאל עם הבית היהודי. אריאל התבטא בכנסת בחריפות נגד ההסכם, שאותו כינה "הלאמת קק"ל", ונגד שיווק אדמותיה ללא יהודים. מנכ"ל משרד השיכון, שלמה בן אליהו, מסר להנהלת קק"ל דוח ובו המלצה להפריד לחלוטין את אדמות קק"ל משיווקי רמ"י, ובכך להימנע ממכירת קרקעותיה לערבים.

בן אליהו המליץ לקק"ל להכין תוכנית מגירה ליישום ההמלצה. הנימוק: "קניינה של הקרן הקיימת בקרקע הוא קניינו של העם היהודי אשר מכספי תרומותיו גאלה קק"ל את הקרקע והניחה את הבסיס הקרקעי להתיישבות והקמת הבית הלאומי. על הקרן הקיימת לישראל לעשות ככל שעולה על ידה על מנת לשמור את קניין העם היהודי באדמתו עדי עד".

אריאל ובן אליהו הוסיפו את הטיעון לפיו אם קק"ל תיפרד מרמ"י היא תוכל להקים מערך נפרד לשיווק קרקעותיה, ובכך יוכנס לשוק המקרקעין אלמנט חדש של תחרותיות. הנימוק נשמע מעניין, אבל המציאות היא שקק"ל לא מסוגלת להקים מערך שיווק משלה, גם לא תוך 10 שנים. להפרדת קרקעות קק"ל משיווקי רמ"י יש משמעות אחת: תקיעה רבתי של שיווקי הקרקע בישראל.

אריאל הראה מי הבוס

אחרי הקמת הממשלה החדשה דרש לפיד מאפי שטנצלר, יו"ר קק"ל, להעביר לאוצר 1.5 מיליארד שקל בתוך 3 שנים, לשחרור חסמי תשתיות לקידום פרויקטים של בנייה. לפיד צירף איום: 'אם לא תסכימו נשלול מכם את הטבות המיסוי, נכפיף אתכם למבקר המדינה ולחוק חובת מכרזים'.

שטנצלר הגיב בהקמת צוות חירום, כשברקע קק"ל מנופפת ב"איום" של היפרדות מרצון מרמ"י, למען שמירת עצמאותה.

אריאל, יו"ר מועצת מקרקעי ישראל, היה בעצמו דירקטור בקק"ל במשך שנים רבות. הוא התחיל מהלך משלו. ראשית, הוא הדיח שטנצלר ואת היו"ר העמית אלי אפללו מראשות ועדות המשנה של המועצה, והראה להם מי הבוס האמיתי. שטנצלר ואפללו נעלבו והפסיקו להופיע במועצה. בהמשך, רקם אריאל "דיל" משלו לפיו קק"ל תיתן לו 2.5 מיליארד שקל לחלוקה לפרויקטים שהוא ימליץ עליהם, והוא ישמור עליה מפני "סכנת הלאמה".

שרת המשפטים, ציפי לבני, בהמשך ליוזמה של הח"כ לשעבר, מיקי איתן, פועלת להכפיף את קק"ל לביקורת מבקר המדינה. המבקר יוסף שפירא תומך במגמה.

לפחות, אומרת לבני, יש להפוך את קק"ל ל"חברה לתועלת הציבור", המחויבת בשקיפות יחסית ובמסירת דוחות למשרד המשפטים. בשאלת ההגדרה של "מדינה יהודית ודמוקרטית" - המגמה של לבני בקק"ל מחזקת את ה"דמוקרטית" ומצמצמת את אפליית הערבים בהקצאות קרקע.

ב-4 במאי נערך דיון בממשלה על הצעת לבני להכפפת קק"ל למבקר המדינה. אריאל הוביל את ההתנגדות וטרפד את ההצעה, בסיוע האגף הימני בממשלה.

כמה ימים לאחר מכן, ב-8 במאי, החליט דירקטוריון קק"ל לתת לאריאל במשך 4 שנים 2.5 מיליארד שקלים לפרויקטים אליהם ינותב הכסף.

לבני הזדעקה. היועמ"ש, כאמור, פסל את ה"דיל".

המלחמה עדיין לא הסתיימה, ואין מנצח בוויכוח בין הח"מ לבין רביב דרוקר - כיבודים וכסף או אפליית ערבים. דבר אחד ברור: השר אורי אריאל מצא פטנט משלו לשלב בין השניים.

מקק"ל נמסר בתגובה כי: "קק"ל היא זרוע הגשמה של העם היהודי ומבצעת פרויקטים התיישבותיים חינוכיים וקרקעיים בהתאם למטרותיה.

קק"ל משתפת פעולה עם ממשלת ישראל בתחומים המשותפים. הממשלה זכאית לקבוע את הכללים שלה לשיתוף הפעולה, בדיוק כשם שקק"ל פועלת בהתאם להחלטות מוסדותיה. את השקעות קק"ל ניתן לראות בכל חלקי המדינה ובשנים האחרונות בדגש על הפריפריה".