שיא: 3,443 תלונות הוגשו נגד רשות השידור ב-2013

נציב קבילות הציבור ברשות, דדי מרקוביץ': "אין הצדקה למדיניות הברוטלית של גביית האגרה" ■"פגיעה תדירה בלוח השידורים; שידורים חוזרים בכמות סיטונאית" ■ "מבקשים אגרה גם מחסרי טלוויזיה, מניצולי שואה ואפילו ממתים"

טלוויזיה, רשות השידור / צלם: Zaptik/Shutterstock.com. א.ס.א.פ קראייטיב
טלוויזיה, רשות השידור / צלם: Zaptik/Shutterstock.com. א.ס.א.פ קראייטיב

מספר שיא של 3,443 תלונות נגד רשות השידור הגיע בשנת 2013 לשולחנו של נציב הקבילות של גוף השידור הציבורי, דדי מרקוביץ'. על-פי הדוח השנתי שמרקוביץ' הפיץ, מדובר במספר שיא הכולל כ-500 תלונות יותר מאשר בשנת 2012. 832 תלונות עסקו בענייני תוכן, ואילו 2,611 תלונות הגיעו בענייני אגרה.

בדוח מותח מרקוביץ' ביקורת חריפה כלפי ההתנהלות ברשות השידור. "עיצומים ושביתות עובדים הם הליכים חשובים, אבל הפגיעה בשידור ובתדמית אנושה ביותר", הוא כותב. "לא ניתן להצדיק שידורים חוזרים בכמות סיטונאית בפריים-טיים. יש תוכניות איכותיות שנעלמות אי-שם בשבתות, בשעות הצהריים המנומנמות - וחבל.

"פגיעה תדירה בלוח השידורים, ללא הצדקה אמיתית וללא פרסום, פוגעת בראש ובראשונה בצופים. 100 אלף שקל הם סכום זניח כדי להנגיש את שידורי החדשות גם למאות אלפי האזרחים בישראל לקויי הראייה.

"אין הצדקה למדיניות הברוטאלית של גביית האגרה. קול ישראל על שלל הגיוון שבתחנותיו עדיין מוביל, אבל הירידה החלה. רשת ב' מאבדת מיוקרתה, ברשת ג' ניכר שאין מנהל לתחנה, צלילים צורמים מגיעים גם מכיוונה של המוזיקה... מדובר בכסף ציבורי, וככה אי-אפשר להמשיך. לא לעולם חוסן".

מרקוביץ' ממשיך וכותב כי אפשרות הגשת קבילות באמצעות הרשתות החברתיות והסלמת העוינות הציבורית נגד גביית אגרת הטלוויזיה גורמות לעליה מתמדת במספר התלונות.

"אזרחים מותשים, מתוסכלים ומרוטי עצבים פנו מחוסרי אונים לנציב. במשך ימים ארוכים ולעיתים אף שבועות אין קול ואין עונה במוקדי הגבייה. אזרחים מצאו את עצמם כבתוך סיפור קפקאי - הם ניסו להסדיר חוב או לשנות סטטוס, וכשזה נבצר מהם בשל חוסר מענה, הופעלו עליהם לחצי קבלנו הגבייה הפרטיים - משרדי עורכי הדין - שאיימו בצווי עיקול, בקנסות ובתשלומי שכר-טרחה מופקעים". מרקוביץ' מכנה זאת "רדיפה" בלתי מצודקת.

תלונות רבות הגיעו לנציב גם בענייני ריבוי פרסומות, והוא קבע כי זמן הפרסום בקול ישראל אכן גבוה מברשתות הפרטיות.

מרקוביץ' מתייחס גם לעשרות תלונות שהגיעו בענייני סופת השלגים שאירעה בסוף חודש דצמבר, ואשר ערוץ 1 כשל בסיקורה. "התלונות נמצאו מוצדקות. צר לי שהמנכ"ל וגורמים בהנהלה סירבו, בניגוד לחוק, לשתף פעולה עם הבדיקה", כותב מרקוביץ'.

43% מהתלונות על האגרה - מוצדקות

באשר לאגרה, כותב מרקוביץ', 43% מהקבילות נמצאו מוצדקות באופן כזה או אחר, ורק 7% נמצאו משוללות יסוד. יתר התלונות הועברו לטיפול אגף הגבייה.

כפי שפורסם ב"גלובס", מבצע "לשנה החדשה" - מבצע הגישוש שערכה רשות השידור במסגרתו שלחה 470 אלף מכתבים דרישת תשלום לחייבים - הביא לתרעומת באוכלוסייה וגרר לא פחות מ-1,075 תלונות מקרב הציבור.

תלונות רבות שעסקו בנושא האגרה התייחסו להיעדר מענה טלפוני באגף הגבייה. "לגוף המחזיק ביותר מ-2 מיליון לקוחות והמקבל כ-3,000 שיחות ביום - יש 15 שעות מוקד שבועיות בלבד העומדות לצורכי הציבור. התוצאה הרת-אסון", כותב הנציב ומציין כי רוב הפניות למוקד עוסקות בזוטות כמו כוונה לעדכן את המוקד בפרטים טכניים. "חוסר מענה טלפוני גורר אחריו קנסות ואיחורים פיקטיביים. לאחר מכן נשלחים משרדי עורכי הדין לבצע משימה ששאלת חוקיותה שנויה במחלוקת".

אחד מהמתלוננים ציין כי הוא מתגורר כבר 23 בקנדה, ועדיין אמו בת היותר מ-80 מקבלת מכתבי התראות מרשות השידור. "אני לא חייב כסף לאף אחד", כתב האזרח הקנדי, "אין לי טלוויזיה, בעצם יש לי אבל אני לא גר בארץ".

במקרים רבים, צעירים שגרים עם הוריהם מקבלים דרישות תשלום אגרה. "השנה נשלחו עשרות פניות להורים שכולים של חיילי צה"ל שנפלו בקרב ובמסגרת מילוי תפקידם... המחשבה הזו היא מקרה בלתי נתפס. מכתב ההתנצלות לא מקהה את תחושת האטימות", נכתב בדוח.

"אתמול התקבלה בתיבת הדואר של אמי אגרת טלוויזיה, על שם אחי", כתב מתלונן. "אמי נפטרה בתחילת השנה, ואחי בשנת 2004. אבקש לא לשלוח לי הודעות כאלה, כי הן גורמות לעוגמת-נפש".

תלונות רבות הגיעו מאזרחים ללא טלוויזיה, ללא ממיר או כאלה שלא קיבלו את דרישות התשלום. גם פטורים מאגרה כמו ניצולי שואה, נכי משרד הביטחון וגמלאים המשיכו לקבל דרישות לתשלום אגרה.

מקרב התלונות שלא עסקו באגרה, מצא מרקוביץ' מוצדקת תלונה נגד האירוח של הפרסומאית יפית גרינברג בתוכנית "הערב" בערוץ 1, אליה הוזמנה בכדי להגן על לבושה של אשת ראש הממשלה. כזכור, מדובר היה בראיון חפוז שנדחס לתוכנית, לאחר שכבר עברה המגישה לתחזית מזג-האוויר. "אין סיבה אמיתית - לא מקצועית ולא אתית - להציף מחדש את הסוגייה. ברשות השידור לא היה צורך באיזון הקדוש, שכן הביקורת על גברת נתניהו, כאמור, כלל לא שודרה בו".

תלונות שנדחו

את עיקר התלונות שעסקו בהבעת דעה אישית, מרקוביץ' דחה על הסף. אחת מהן שבכל זאת קיבל עסקה במגישה ג'ודי שלום-ניר-מוזס, שהשתלחה בשופט דוד רוזן והמשילה את פסיקתו בפרשת הולילנד ל"לכותרת שאומרת 'את זונה'". הנציב כתב: "ביקורת על שופט, היא לגיטימית, אולם ניתן לעשות זאת במקצועיות, בהוגנות ותוך שמירה על שידור מאוזן ובהתאם לכללים העיתונאיים המקובלים. זה לא היה המקרה. שלום-ניר-מוזס נסחפה בדבריה לדברי השמצה אישיים וחסרי רסן - דברים קשים שאינם עולים בקנה אחד עם שידור בכלל ועם שידור ציבורי ואחראי בפרט".

מרקוביץ' קיבל גם תלונה שעסקה בסקר שפורסם ברשת בנובמבר 2013, ולא כלל את עמדותיהם של הערבים בישראל. הנציב דחה על הסף תלונה שתהתה מדוע העיר אריאל אינה נכללת בדיווח מזג-האוויר של רשת ב'. מרקוביץ' הסביר כי העיר מופיע בדיווח בערוץ 1, ואילו ברדיו אין פירוט של הערים השונות.

הנציב גם דחה טענה לפיה אין ייצוג נשי בתוכנית "יומן" בערוץ 1, ולדבריו, "לא ניתן לטעון להדרת נשים כאשר את שתי עמדות המפתח בתוכנית - המגישה והעורכת - מאיישות נשים".

מרשות השידור נמסר בתגובה: "ניסיונות-שווא של גורמים בכירים ברשות לגרור את המנכ"ל לתגובות או בחישות פוליטיות לגבי רעייתו של ראש הממשלה, הגברת שרה נתניהו, ולרעייתו של השר שלום - לא יצלחו. ניסיונות להכפיש את הגברת נתניהו ללא קשר, ללא אבחנה ובכל מחיר אלא בשל היותה רעייתו של ראש הממשלה - ניסיונות עבשים ובזויים מעין אלה נידונו לכישלון".

קבילות הציבור על רשות השידור
 קבילות הציבור על רשות השידור