המהפכה בשוק העבודה דורשת מכם להיות גם וגם

זו הייתה עוד משימה שגרתית: לאתר מועמד לתפקיד סמנכ"ל בחברה בינונית. ד"ר דב ינאי, עתידן בעל שם עולמי בתחום המשאב האנושי, עשה איתו את המסלול הרגיל, שכולל ראיונות ומבדקים, והחליט לא להמליץ עליו. אחרי שהעביר את רשימת המועמדים שכן נראו לו מתאימים, התקשר אליו מנכ"ל החברה. "אני מכיר אותו הרבה שנים, הוא חבר, טעיתם פה לגמרי. הוא מוכשר, חרוץ, חכם, יש לו את כל הכישורים", אמר המנכ"ל.

ינאי לא נבהל. "ישבנו יחד והראיתי לו את החומרים: האדם מוכשר, מחזיק בכל היכולות לתפקיד, אבל בפנים המנוע כבוי", הוא מספר. "המנכ"ל היה המום. הוא אמר לי, 'זה לא יכול להיות, האיש הזה מחכה שנים לתפקיד שיתפנה'. החלטנו לקרוא למועמד. בפגישה סיפרתי לו שבחנו אותו ולא המלצנו עליו, ואנחנו רוצים לבדוק מה קרה שם.

"הסברתי לו שמהמבחנים ההשלכתיים, שעוסקים בתת ההכרה של האדם, כמעט נראה שהוא לא רוצה את התפקיד. עברו כמה שניות ואותו אדם התחיל לבכות. הוא אמר לי: 'אתה צודק, אני שחוק, אין לי אנרגיה, אין לי כוח'.

"בנקודה הזו הבנתי דבר חשוב: לא משנה אם לאדם יש את כל התכונות והידע להיות מנהל בכיר, אם אין לו אנרגיה ותשוקה לתפקיד, שום דבר לא שווה. השילוב של כישרון ותשוקה הוא המשמעותי. אם יש לי כישרון לחשיבה יצירתית, אבל אין לי תשוקה, אני לא אדם יצירתי. מקדם האנרגיה הוא כמו הלב, התפקיד שלו לייצר אנרגיה, לשמור עליה ולשלוח אותה לכל הגוף".

התשוקה, האנרגיה וההתלהבות הן המוטיבים המרכזיים בעבודתו של ינאי. לדבריו, אנחנו חיים בעידן שבו יותר ויותר אנשים מפסיקים לחפש עבודה שרק תפרנס אותם, או תגרום להם להחזיק בסטטוס מקצועי גבוה. עולם העבודה הפך למקום שבו האדם רוצה לממש את עצמו, להגשים פוטנציאל ולצמוח.

"התשוקה היא ביטוי של האנרגיה. כשאנחנו בוחנים מועמד לעבודה, אחד הדברים הראשונים שאני בודק הוא מצב האנרגיה שלו. איזה מבחן יש למדידת אנרגיה? אין. זה נושא חדש לגמרי, אין עליו מספיק ידע, אבל הוא כל כך חשוב. הדרך שלי למדוד אנרגיה היא תחושה פנימית. זה כלי אינטואיטיבי שלמדתי להפעיל. אני נפגש עם אנשים ורואה מה קורה אצלי בגוף, איך אני חווה אותם. כשמישהו מדבר על אפשרות תעסוקה ואני כמעט נרדם, זה המדד שלי לאנרגיה שלו.

"באה אליי מישהי להתייעץ, התלבטה בין כמה דברים. סיפרה לי על האפשרויות שעומדות בפניה, על מה שעשתה בעבר. היא דיברה 40 דקות, ואמרה לי, 'נו, מה אתה אומר'. אמרתי לה: 'אני אתאר לך את הגרף שראיתי כשדיברת, אשרטט לך את מד האנרגיה שלך לאורך השיחה. כשדיברת על זה ועל זה, האנרגיה הייתה גבוהה, כשדיברת על הכיוון ההוא, האנרגיה הייתה נמוכה. כשדיברת על משהו בתוך העבודה שם, זה העלה את זה'. היא אמרה לי: 'תודה רבה, נתת לי את כל התשובות'".

ממש את עצמך

ינאי למד מתמטיקה ופיזיקה, אך לא סיים את התואר. את התארים בפסיכולוגיה ובפילוסופיה דווקא סיים. את הדוקטורט עשה במשאבי אנוש. לפני האוניברסיטה עשה טיול מסביב לעולם. "הקפתי את כדור הארץ בטרמפים, הייתי בכל העולם. עבדתי באניות כמלח כדי לנסוע ולעבור בין יבשות. זה היה מסע שנמשך שלוש שנים. בזמן הזה גם נחשפתי לתורות המזרח".

ד"ר אורניה ינאי, אשתו, שותפה לדרך ולעסקים, הייתה המרצה שלו בחוג לפסיכולוגיה באוניברסיטת תל אביב. "אנחנו צוחקים שהיום זה היה נחשב להטרדה מינית מצדה". הם הקימו ביחד את קבוצת אדם-מילוא וחברות בת נוספות. לימים מכרו את החברה, וכיום הם מחזיקים בחברות 'לכל אדם יש שביל' ו'עמי' (עסקים משפחתיים ישראל). ינאי גם משמש כיועץ לחברות על בסיס מודל האייס סילבר שפיתח, ושמופיע בספרו 'הקוד האנושי', שיצא לאחרונה.

- אתה מדבר על תשוקה לעבודה. למה הארגון לא יכול להסתפק בזה שיש לי מוטיבציה?

"בתחילת המאה הקודמת הגעתי לעבודה כשאני נמצא במדרגה הראשונה בפירמידה של מאסלו, כלומר המוטיבציה שלי הייתה להתפרנס. אבל עם השנים עלינו למעלה בסולם הצרכים. אני כבר לא עובד רק בשביל הקיום הבסיסי. אני מדבר על אזור שבו העבודה היא דרך להגשמה. אני מתחבר למקום העבודה, כי זה מקום שטוב לי להגשים את עצמי בו.

"אני אומר למעסיק: אתה רוצה להעסיק עובד טוב לאורך זמן? לא מספיק שתבדוק אם הוא מתאים ומוכשר לתפקיד. אחרי שעשית את כל זה, תשב בצד השני של השולחן, במקומו של אותו אדם שראיינת, ותשאל את עצמך האם התפקיד הזה מתאים לו, לקריירה שלו, להגשמה שלו. אם אתה מגיע למסקנה שהתפקיד שהצעת לו לא טוב בשבילו, אל תיקח אותו, כי הוא יעזוב אותך מהר מאוד.

"כשאני מייעץ לאנשים שנמצאים בצומתי קריירה ולא יודעים במה לבחור, אני אומר להם שהחובה שלהם כלפי עצמם היא להגשים את הפוטנציאל. אם מקום העבודה שלך משלם לך המון כסף, אבל לא מאפשר לך להגשים את הפוטנציאל שלך, ואתה הולך לשם ללא תשוקה - תעזוב".

- לא לכל אחד יש פריבילגיה לוותר על פרנסה.

"אם אתה ממשיך ללכת לעבודה בלי שהתשוקה שלך נמצאת שם, אתה מבזבז את החיים שלך. וורן באפט אמר: 'כשמישהו הולך לעבודה בלי תשוקה, מתוך מחשבה שבעתיד זה יאפשר לו משהו, אבל ביומיום לא, זה כמו מישהו ששומר את הסקס לאחר כך, לזקנה'. קופת חיסכון זה הדבר הכי גרוע שאדם יכול לעשות לעצמו. החיים קורים עכשיו, אתה צריך עכשיו להסתכל ולבדוק אם העבודה מתאימה לך.

"לדעתי, כל שוק העבודה בנוי על תפיסה מוטעית, שהחברות והמפעלים שמחפשים עובדים הם הקונים בשוק. אני כעובד מבקש מחברות השמה שישימו אותי שם, וחברות ההשמה מלמדות אותי איך לנסח קורות חיים אטרקטיביים על מנת שיבחרו בי. אני אומר שהגיע הזמן להפוך את הפירמידה: אני כאדם במרכז, ואני זה שבודק את האפשרויות השונות. אני בוחן אם הארגון מתאים לי, האם הוא המקום הנכון ביותר בשבילי על מנת להתפתח".

*** הכתבה המלאה - במגזין "ליידי גלובס" הנמכר בסטימצקי