למי צלצל פעמון האזהרה?

נתון כל כך נורא עובר מתחת לראדר של תקשורת הכלכלה

הידיעה עברה כל כך בשקט שזה כבר מעורר שאלות נוגות על המדיה הכלכלית. התמ"ג האמריקאי השנתי, המחושב על פי תוצאות הרביע הראשון, ירד, כן ירד, ב-2.9%.

הוא לא עלה ב-2.6%, כפי שרוב האנליסטים ציפו בסוף השנה שעברה. הוא גם לא עמד על שלו, ונעצר במינוס 1.8%, כפי שהיה הצפי האחרון, ממש לפני הפרסום. אלא פשוט קרס לקרוב לשלושה אחוז.

דרך אגב, דרך גיבוש המציאות, מול ההערכות השונות, מעניינת גם היא. כאמור, התחזית התחלתית הייתה של גידול יפה סביב פלוס 2.6%, ואז הופתעו כולם לראות תוצאה ראשונית של מינוס 1%. בתחזית למספר הסופי תיקנו קצת מעבר ונתנו לנו הערכה למינוס 1.8%, אך המציאות סטרה חזק, עם מינוס 2.9%. זה באמת נראה כסיבוב חד במיוחד של רכבת הרים אמריקאית.

ומה אומרים מי שטעו בקנה מידה (מן הממשל, ומהאצולה הניתוחית של וול-סטריט)? שהכול, או כמעט הכול, נגרם מההשפעות הרעות של מזג האוויר הגרוע של חורף 2013.

על פי דעתם, היה כל כך קר, שכל הכלכלה כמעט נעצרה מלכת, ו"נכנסה להקפאה עמוקה", מבלי לשחק משחק מילים סר טעם. לדעתי, מי שמאמין שמזג האוויר יכול לגרום לתוצאה כה קשה, טועה במקרה הטוב, ובמקרה הגרוע יותר מטעה. היסטורית, זו התוצאה מס 17, מבין כל התוצאות הקשות בהיסטוריה הנמדדת:

משה שלום תוצאות-01-07
 משה שלום תוצאות-01-07

נכון שמזג האוויר היה קשה במיוחד, אבל אי אפשר לתלות עליו את האשמה בעיקרית. כלכלת ארה"ב פשוט נסוגה לאחור, לאיטה. קשה לקבל רושם כזה ממספרי ה-PMI (סקר מנהלי הרכש) השונים, במיוחד כאשר משווים אותם לאלו של סין, או של אירופה.

קשה גם להאמין בכך אם מסתכלים על שוק המניות על פי מדדיו, התנודתיות שבו, ועלות ההגנה על נכסיו השונים (VIX). כמו כן, קשה להאמין בכך כאשר רואים, וקוראים, את מה שמופיע בכל המדיה הכלכלית. למרות כל אלו, כלכלת ארה"ב אכן נחלשת, ולא מהיום.

הגרף הבא המראה את התוצאות הרבעוניות, מאז הרבעון השני של שנת 2012, מראה זאת היטב:

משה שלום רבעונים-01-07
 משה שלום רבעונים-01-07

שימו לב שהעקומה השחורה, המציינת את התוצר עצמו נמצא בירידה מאז הרבעון השלישי של שנת 2013. רגע, זה מזכיר משהו? כן, זה הזמן שבו החלו צעדי ההרחבה הגדולים מכולם, מצד הפדרל רזרב. בשיאם הם הסתכמו ב-85 מיליארד דולר של הזרמה לחודש (!!).

עד אותו רבעון, העקומה הייתה בעלייה, והמעשים של פד היו אמורים להאיץ את תהליך השיקום בצריכה, ובנדל"ן. כנראה שלא תמיד מה שרוצים, ומתכוונים, קורה. בכל אופן, הגרף מראה לנו גם חלוקה פנימית של התוצר הרבעוני. שימו לב שהחלקים שנפגעים אנושות בתוצאות של הרבעון האחרון היו זה של המלאים הפרטיים (ירוק), והמציין את הייצוא. בנוסף, שימו לב להקטנה המשמעותית בצריכה הפרטית (בכחול כהה), המהווה עדיין כ-70 אחוז מכל הכלכלה בארה"ב.

לגבי המלאים, ניתן בהחלט לשייך חלק מן העניין למזג האוויר, אבל הייתי מסתכל גם לכיוון העובדה שהמלאים מולאו לקראת החגים של סוף השנה, וכתוצאה ישירה מן הקטסטרופה בתוצאות עסקיות של אותה עונה. תוצאות שהביאו רבים למצב של חוסר בצורך בחידוש המלאי.

לגבי הייצוא, העניין פשוט עוד יותר: הדולר פשוט מסרב לרדת מסביבות ה-80 באינדקס שלו. זאת עקב הדרישה לאותם דולרים, בצד הפיננסי של הדברים, דהיינו מעבר של חלק נכבד מן המשקיעים הבינלאומיים, והאמריקאיים, חזרה לוול-סטריט מן ההשקעות בעולם המתפתח.

התנועה הזו נראתה היטב במניות אך במיוחד באג"ח. למרות שהפד מצמצם כל הזמן את רכישותיו, ראינו דווקא עלייה באותן אגרות ממשלתיות וכאן הרמז המובהק למה שאני מציין. צריך לזכור גם שהפד עדיין מגבה את המערכת כולה, בכמויות עצומות של כסף (היום: 35 מליארד לחודש).

אוקי, אז מזג האוויר לא האשם העיקרי במספרים הקשים. אבל מה זה אומר לגבי המצב הנוכחי של הכלכלה, המערכת הפיננסית, והדיווח על שניהם? את מה שידענו תמיד: רק כאשר אנו נראה את המשבר בעיצומו, כולם יתעוררו לומר איך לא ראינו את הכתובת על הקיר? בינתיים, משחק הכיסאות המוזיקליים ממשיך לאיטו, ולאף אחד, אבל ממש אף אחד, אין סיבה לצלצל בפעמון האזהרה.

משה שלום הינו ראש מחלקת המחקר ב FXCM ישראל (חברה למסחר במטבע חוץ, מדדים וסחורות).

ניתן לפנות אליו, ולהצטרף לרשימת התפוצה שלו, דרך פניה ישירה לאימייל: Moshe.Shalom@gmail.com.

מובהר ומודגש כי האמור בסקירה זו אינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. בפרסום המידע בסקירה זו אין משום המלצה או חוות דעת בקשר לביצוע כל עסקה או השקעה בניירות ערך, לרבות רכישה ו/או מכירה של ניירות ערך. יודגש כי לגבי כל מידע מכל סוג המופיע בסקירה - על כל אדם לבצע בדיקה ואימות נוספים, תוך התחשבות בנתונים ובצרכים המיוחדים שלו. יצוין כי במידע עלולות ליפול טעויות וכן עשויים לחול לגביו שינויי שוק ו/או שינויים אחרים, וכי אף עלולות להתגלות סטיות משמעותיות בין התחזיות והניתוחים המופיעים למצב בפועל. אשר על כן, קבלת החלטה כלשהי על סמך נתון, דעה, חוות דעת, תחזית או ניתוח המופיע במסגרת הסקירה - הינו על אחריות הקורא בלבד.