עיר עם הפסקה כפויה

מה אנחנו אמורים לעשות כשאנחנו מגלים מקרר ריק בבוקר שבת?

החלטתו של שר הפנים גדעון סער, על סגירת החנויות בשבתות, הנחיתה על העיר תל-אביב מכה מפתיעה וכואבת. 311 המרכולים בעיר נדרשו לסגור חנויותיהם כבר בשבת שחלפה, וזאת לנגד עיניהם המשתאות של התל-אביבים השאנטיים, המורגלים ל"סיפוקים מיידיים" ולקניות של הרגע האחרון. עיריית תל-אביב לא תישאר אדישה למהלך ובכוונתה לעתור לבג"ץ נגד ההחלטה.

בעיריית תל-אביב נערכו בסוף השבוע האחרון לאכיפה מוגברת של סגירת המרכולים בשבת. בסוף השבוע הסתובבו פקחים בין המרכולים בעיר, רשמו ונתנו דוחות של מאות שקלים לעברייני השבת. גם בשבוע הבא יינתנו דוחות ואף יפנו לבית המשפט להוציא צוי סגירה. אנשי העירייה הסבירו כי אין להם ברירה וכי הם מחויבים לצו בית משפט, והסיבה שהם משתפים פעולה בעניין זה בינתיים, היא כדי למנוע מהם שיואשמו בביזיון בית המשפט.

נוסף להפסדים העצומים שייגרמו לרשתות השיווק, לקיוסקים ולפיצוציות בשל סגירתם כבר מאתמול (שבת) - הפסדים של עשרות מיליונים ממחזור המכירות השנתי הממוצע - לקיצוצים בשכר העובדים ואפילו פיטורים של מאות עובדים שביקשו לעבוד במשמרות סופי השבוע, ישנם גם המפסידים העיקריים במשחק, אלה שאינם בראש מעייניו של שר הפנים, חיילי המשחק הזוטרים, האזרחים עצמם.

השר סער אמר בשבוע שעבר בראיון לגל"צ, לגבי החלטתו לשמירת השבת הגלובלית: "אם הייתי זורם עם ההחלטה, אחרי כל מה שנכתב עליה בבתי המשפט, היא הייתה הופכת את השבת ליום חול, כפי שאף אחד מאיתנו לא רוצה שיקרה".

דואג לכיס שלנו

סער שומר עלינו, שחלילה לא נחלל את השבת. ומה אם אנחנו לא מעוניינים בכנף החוסה שלו? ונוסף לזה שהוא שומר עלינו מפני החילול, רחמנא ליצלן, הוא גם דואג לכיס שלנו, השר המחושב. בנימוקי הפסילה של חוק העזר, כותב סער, כי החוק יוצר לחץ על בעלי העסקים הקטנים לפתוח את חנויותיהם בשבת כדי להשתלב בתחרות עם העסקים הגדולים הפועלים כרגיל. מי שמשלם את המחיר על פתיחת העסקים בשבת הם הלקוחות, המשלמים הרבה יותר לחנויות היקרות המשדרות "עסקים כרגיל" בסופי שבוע. שר הפנים יוזם ניהול תקציב משפחתי עבורנו, ואנחנו מתלוננים.

לטענה כי ההחלטה לסגור מרכולים בשבתות קשורה לעובדה שהוא עצמו התחזק והחל לשמור שבת, ענה סער: "אני שומר את השבת בדרך שלי!" - האומנם?! ברצינות, אין קשר ישיר לעובדת התחזקותו של השר שהתרחשה ממש לאחרונה, להחלטה הגורפת?!

אסור שאינטרס אישי של דמות בעלת השפעה ציבורית ישפיע על נחלת הכלל. מי שרוצה לשמור שבת, שישמור בביתו ובאופן פרטי ושלא ימנף את דתו להחלטות בעלות השפעה כוללת על התושבים. החלטת השר שתל-אביב תשמור שבת היא קפיטליסטית, סוריאליסטית ולא הגיונית.

אנשים רבים מאוד עובדים היום שעות ארוכות ורבות במשך השבוע, לרבות אנשי היי-טק, אנשי כוחות הביטחון, ובעלי עסקים - כך שאלפים נאלצים לערוך את הקניות בשבתות, בעיקר מחוסר זמן בשל עבודה מרובה בשעות לא קונבנציונאליות, ועייפות בשעות הערב. לעתים זה אפילו לא עניין של בחירה. ההסתמכות שלנו על החנויות הפועלות בסופי-השבוע הפכה להיות אורח-חיים קבוע, ללא אלטרנטיבה לקנייה במועד אחר. כך גם לגבי השלמות של קניות בשבת, שרובנו עושים בהתאם לצורך קונקרטי שפתאום מתברר שנגמר או חסר לנו - טיטולים לתינוק, שתייה קלה, ירקות למרק וכל מוצר חיוני אחר, שנגמר במפתיע וכעת דרוש לנו.

אז מה אנחנו אמורים לעשות, כשנפתח את המקרר בשבת ונגלה שאין לנו לחם? להניח תפילין?! אה לא, גם את זה אסור לעשות בשבת.

סגירת הרשתות בשבתות היא מצד אחד פגיעה קשה באזרחים שהורגלו לאפשרות להשתמש בהן, במגוון רחב של שימושים; ומצד שני היא כניעה לתכתיבים מונעים אינטרס אישי ומנוטרלים רציונל ומחשבה על טובת רוב האזרחים עצמם.