החורים של מכרז התדרים

המכרז הסלולרי לתדרי הדור הרביעי שפורסם בשבוע שעבר מהווה את תחילתו של מאבק רגולטורי מצד כל החברות הסלולריות לגבי האופן שבו הוא נבנה. כל חברה והאינטרסים שלה, תמצא סיבות מדוע לנסות ולהשפיע על המכרז ולהכניס בו שינויים. אם יש משהו שבאמת מאפיין את המכרז הוא העובדה שנראה שוועדת המכרזים עשתה כל שביכולתה כדי למצוא פתרונות לכל הבעיות שעשויות להתעורר מצד מי מהגורמים.

שוק מפוקח או שוק פתוח?

הסוגיה המרכזית היא כמובן פתיחת המכרז לשחקנים נוספים שירצו להיכנס לשוק הסלולרי, וכאן נשאלת שאלת השאלות - שהיא אגב שאלה אסטרטגית - היכן עובר קו הגבול שבו המדינה צריכה להתערב ולתכנן את השוק ולהפסיק לאפשר לתחרות לעשות את שלה. צריך לשאול בכנות האם נכון להרחיב את התחרות בשוק ולהכניס אליו שחקנים חדשים כמו שרוצה המשרד? האם נכון לאפשר לעוד חברה לקבל לידיה תדרים ולהיכנס לשוק הסלולרי הרווי? הרי איש לא יכול לטעון נגד עוצמת התחרות בשוק או על כשלים ששחקן חדש יתקן.

לפי המכרז, נדמה שהמדינה סבורה שהיא צריכה למשוך את ידה מתכנון השוק ולאפשר לכוחות השוק לעשות את שלהם. אם חברת 018 אקספון, למשל, רוצה להיכנס לשוק ולרכוש תדרים, מדוע למנוע ממנה?

שר התקשורת, גלעד ארדן, שואף בדרך כלל לעצב את השוק על פי השקפתו. כך עשה כאשר קבע כי השוק הסלולרי יופעל על גבי שלוש רשתות סלולריות משותפות ושיהיו בו חמישה מפעילים. המכרז פותח עכשיו פתח לשחקנים נוספים, שיקבלו נכס של המדינה לידיהם במסגרת מכרז לכל המרבה במחיר. בנכס הזה הם יוכלו לסחור וללכת לאחת החברות הוותיקות על מנת להשתתף איתה בתדרים וברשת. הרי לאף שחקן חדש אין כוונה להקים רשת, אלא לרכוש תדרים, שאותם יציע לחברה ותיקה בתמורה לשיתוף רשתות.

המחיר הגבוה ייגבה מהצרכן

נוצר כאן מצב מאוד מוזר ואף בעייתי: המדינה, למעשה, מעודדת מסחר במשאב שלה שנמצא במחסור, ומאפשרת לזוכה למכור את התדרים שלו בתמורה למחיר גבוה יותר. קונה במחיר איקס, ומוכר באיקס פלוס 1. האם זה תפקידה של המדינה, לאפשר ספסרות בתדרים? הטיעון המרכזי נגד מדיניות השוק החופשי והסחר בתדרים באופן שבו המשרד מציע, הוא ההחלטה ללכת על שלוש רשתות סלולריות בישראל. אם ישראל החליטה שהיא רוצה רק שלוש רשתות, מדוע לא להקצות את התדרים לשלוש הרשתות ולגמור עניין? למה צריך לעשות מכרז לכל המרבה במחיר? מי שירצה יוכל לעלות על הרשתות הוותיקות בפיקוח של משרד התקשורת.

בסופו של דבר, מכרז כזה משרת את האינטרסים של משרד האוצר ותו לא. זה בסדר שהאוצר רוצה כסף אחרי שבמכרז לפני שלוש שנים התדרים ניתנו בחינם (תמורת ערבות שהוחזרה לזוכים, למען הדיוק), אבל תמיד צריך לזכור שהמחיר הזה מהווה מס לכל דבר, שיגולגל בסופו של דבר על הצרכנים.

אז ביד אחת נותנים תדרים לכל המרבה במחיר וביד השנייה יוצרים מס שייגבה מאיתנו. למעשה, מדיניות משרד התקשורת יצרה מצב שבו משתלם יותר להיות מפעיל בלי רשת מאשר מפעיל עם רשת. כלומר, השחקנים הוותיקים, שמשקיעים מיליארדים בפריסה ובהקמה של הרשתות, יידרשו להשקיע עכשיו עוד מאות מיליוני שקלים עבור התדרים, בעוד ששחקנים כמו גולן טלקום והוט מובייל, שלא הקימו רשתות, מקבלים רשתות על מגש של כסף.

ועדיין לא דיברנו על תדרי ה-2,100 מגה הרץ שקיבלו מהמדינה. אם מוותרים להם על הקמת הרשת, והן הולכות לרשת משותפת, למה המדינה לא דורשת את התדרים האלה בחזרה? הרי אין להן מה לעשות איתן ברשתות משותפות. בקיצור, מדינת ישראל היא גן עדן לאנשי עסקים ממולחים.

המלכוד של גולן

מנגד, צריך לומר שהמכרז מסכן מאוד בעיקר את גולן טלקום. החברה נחשבת כמחוללת התחרות בשוק הסלולרי, וצריך לראות איך היא נשארת בשוק, כי בתנאי המכרז הנוכחי היא נתקלת בבעיה. גולן טלקום היא חברה שמפסידה הרבה כסף, וספק אם יש לה את היכולת להתמודד במכרז שהמחירים ירקיעו בו שחקים ויגיעו למאות מיליוני שקלים. תנאי המכרז שמחייב אותה לרכוש 5 מגה בתחום הכי מבוקש, של 1,800 מגה הרץ, הוא בעייתי ביותר משום ששם התדרים נמצאים במחסור וכולם יתמודדו על התדרים הללו.

ניאל גזביה, ששותף בגולן טלקום, הוא טייקון בקנה מידה בינלאומי, ופטריק דרהי, שרכש את החברה הסלולרית מספר 2 בצרפת, הפך להיות טייקון תקשורת אדיר. האם החברות שבבעלותם בישראל, גולן והוט, הן חברות מסכנות, שלא יכולות להתמודד במכרז גם אם המחירים בו ירקיעו שחקים? התמונה מורכבת יותר, וגולן, אחרי הכל, עדיין נחשבת לחברה קטנה. ניתן להגיע לפתרון הבעיה אם יחייבו את גולן והוט לרכוש תדרים בתחום ה-2,600 מגה הרץ ולא בתחום המבוקש של ה-1,800 מגה הרץ. בראשון המחירים יהיו כנראה הרבה יותר נמוכים משום ששם אין מחסור בתדרים.

דור 4.5 כבר מעבר לפינה

נקודה נוספת וראויה להתייחסות היא שאלת פיצול המכרז, כך שכרגע לא יתקיים מכרז על תדרי 2,600 מגה הרץ. יש מי שסבורים שמדובר בהחלטה נכונה, משום שהיא יוצרת מרווח שיאפשר לחברות ללמוד ולהבין מה קורה במכרז הראשון על ה-1,800 מגה הרץ, ולהיערך להשלמת תדרים במכרז הבא ב-2,600 מגה הרץ. אולי זה טוב לשחקנים הוותיקים מבחינה כספית, אבל בסך הכל זו החלטה רעה מאוד לשוק.

השוק חייב תכנון ארוך טווח וודאות. יצאה לנו הנשמה עד שהמכרז הזה יצא, אז עכשיו להסתכן בדחייה נוספת? הקצאה עכשיו תייצר ודאות גדולה מאוד, ותאפשר לשחקנים להיערך לדור הבא בסלולר כבר עכשיו. יש כבר ציוד קצה לדור 4.5, אז למה לא לנסות ולצמצם פערים מול העולם, אחרי הפיגור הגדול שנקלענו אליו?