חמאס, די לסחור בדם ילדיכם

לפי אחת מאגדות העבר התבטאה פעם ראש הממשלה גולדה מאיר שהיא כועסת על הפלסטינים בגלל שהם מאלצים אותה לעשות דברים שהיא שונאת לעשותם. שהם מאלצים אותה לגרום להם סבל, למנוע אוכל, להטיל עליהם מצור, ובעיקר - להרוג אותם. וגם את ילדיהם. כלומר, גולדה האשימה אותם בהרג ובסבל שממשלת ישראל נאלצת לגרם להם בגלל ההתקפות שלהם על ישראל, ובאופן כללי, בגלל רצונם העיקש להמשיך במלחמה נגדנו באמצעים הכי אכזריים.

קיתונות של ביקורת ולעג נשפכו על ראשה של גולדה בגין אמירה זו. "הרצחת וגם האשמת?" זו פחות או יותר הייתה הטענה כלפי ראש הממשלה, בעיקר מצד חוגי השמאל. "האם יש צביעות גדולה מזו?" טענו נגדה. השנים עברו, ועם כל סיבוב הרג והרס נוסף התברר שיש, ועוד איך, צבועים יותר, הרבה יותר. התברר שמנהיגי ההרוגים צבועים וגרועים בהרבה ממנהיגי ההורגים. גם הפעם.

אין דירוג של צער

אין דירוג של צער, שעל פיו ניתן לקבוע מי מתאבל יותר, מי פחות. כל אחד יכול לבדוק את עצמו. אין ספק שאנשי עזה בוכים על מתיהם. אבל אני לא זוכר ששמענו קול קורא מעזה: "אנחנו אחראים ולכן עלינו להפסיק". הדרך שלהם היא לבכות ולהאשים אחרים. גם אני רואה את ילדי עזה הנופלים חללים, והלב נכמר. ואני רוצה, משתוקק לעשות "משהו" כדי למנוע את הפגיעות בהם. אבל מה? לא אומר שאין.

אפשר להפסיק את ההרג במהירות. אבל איך? אני משוכנע שאלפים רבים יושבים היכן שיושבים וחושבים על דרכים להפסקת הקטל. אני בטוח שהצעות מועברות אל העזתים. ואז מסתבר שהאבל והצער מפנים מקומם למען עוד צער ואבל. לפעמים נדמה שלהנהגה הפלסטינית יותר חשוב להציג ניצחון פוליטי מאשר להציל ילדים ממלתעות המוות שהם עצמם הביאו על בני עמם.

רבים מאתנו בוכים

האם גם אני צבוע? תראו לי בבקשה איך ואיפה, כי אני שובר את הראש ולא מצליח לאתר. מה אנחנו אמורים ויכולים לעשות כאשר חוטפים והורגים כמה מבני עמנו. לא לנקוט פעולה? לוותר על מתינו? הרי אתם, המתאבלים הפלסטינים, אתם יכולים לשלוח את מלאך המוות לעזאזל, אבל אתם מסרבים. בשבילכם הפסקת ההרג משמעותה הפסקת חייכם. אתם רוצים עוד הרג ועוד סבל, קיתונות של כסף על כלי זין והרג. יותר חשוב מאשר תרופות עבור הילדים שלכם, שרבים אצלנו (!) בוכים על מר גורלם מידכם.

אתם, מנהיגי החמאס, אתם אשמים במות ילדיכם. אתם ואלה התומכים בכם, כולל מוסלמים, ישראלים חסידי אומות כל העולם חוץ מהאומה הישראלית. אני, ורבים כמותי בישראל, בוכים ומבכים את ילדיכם המתים בגללכם. כפי שגולדה בכתה וביכתה. די כבר, תפסיקו לסחור בדם ילדיכם.