ישראל נלחמת בעזה - והיהודים באירופה הפכו למטרה

לפני כמה חודשים הייתה הפגנה בפריז, שבה שמעתי לראשונה את הסיסמה 'יהודים החוצה'. זה הדליק לי נורה אדומה, אבל כמו מרבית חברי הקהילה חשבתי שזה משהו קיצוני ולא התייחסתי. השבוע, בהפגנת תמיכה בפלסטינים בעזה, עברנו בהרבה את הקו הזה. מאות צעירים ממוצא מוסלמי צעדו בהפגנתיות ברחובות, ולאחר לא מעט קריאות אלימות הם פשוט החלו להתפרע, לתקוף עסקים של יהודים ועשו מצור על בתי כנסת. כל מי שהיה עם סממן יהודי הפך למטרה. אין לזה שום קשר לעזה, זה רק תירוץ למשהו שמבעבע כבר הרבה זמן באוויר. הם חצו קו שלא נחצה מאז מלחמת העולם השנייה. בפעם הראשונה בחיי, אני מרגישה שזה לא מקום לי ולילדיי ואני חושבת ברצינות על הגירה".

המונולוג הזה, של עורכת-דין יהודייה מפריז, משקף את השבוע הסוער שעבר על הקהילות היהודיות באירופה. זרמים תת-קרקעיים של אנטישמיות ושנאה ליהודים נסקו, בחסות המבצע בעזה, לגבהים שלא נראו ביבשת במשך שנים. לא מלחמת האזרחים בסוריה או העימותים העקובים מדם בעירק, הצליחו כל-כך להדליק את מיליוני המוסלמים באירופה, כמו המבצע של ישראל בעזה.

בן רגע, בשלל בירות וערים מרכזיות באירופה, אורגנו הפגנות סוערות, מיצגים "מדממים" הממחישים את הקורבנות בעזה, ובעיקר זיהוי מוחלט של היהודים עם ישראל והפיכתם למטרה.

רוז'ה קוקרמן, נשיא הקהילה היהודית של צרפת, טוען ש"תחת התירוץ של עזה חזינו בהתדרדרות אנטישמית קשה. יש 50 קונפליקטים בעולם, אבל שום דבר לא הסעיר את הרוחות כמו הנושא הפלסטיני. שמענו קריאות כמו 'מוות ליהודים' ו'היטלר צדק'. יהודים הותקפו, חנויות הותקפו ומזוזות נתלשו. אני שמח שעל רקע הגל הזה הצלחנו לפחות לשכנע את השלטונות שמדובר באנטישמיות לשמה, וקיבלנו תמיכה מהנשיא ומראש הממשלה".

- איך מגיב העם הצרפתי, הלא מוסלמי, להתפרעויות האלה?

"אנחנו אומרים לצרפתים שזה גל מסוכן עבורם. הפנאטיים האלה הם סכנה לא רק ליהודים, אלא לכל העולם המערבי. לצערי, המסר הזה עדיין לא עבר בקרב העם הצרפתי. הם חושבים שזו רק בעיה בין יהודים לערבים".

- אתם ממשיכים בחיי השגרה?

"היום מסוכן להיות יהודי בפריז, ואי-אפשר להיות אדישים. הגברנו את השמירה, גם בעזרת השלטונות וגם בעזרת מתנדבים מקהילה, ואנחנו מעודדים להמשיך בשגרה אבל עם עין פקוחה".

- יש גם התארגנות פעילה של "הליגה להגנה יהודית" שנוקטת גישות יותר תוקפניות כלפי המוסלמים.

"זאת התארגנות קטנה, עם שיטות שלא מקובלות עלינו. הם לא חלק מאיתנו. הם קשורים לימין הקיצוני היהודי, וזה פתרון אלימות שלא מקובל עלינו".

"אנחנו נשארים מתחת לרדאר"

אם בפריז כבר "התרגלנו" לשמוע על עימותים, נוכח העובדה שמדובר בקהילה המוסלמית ובקהילה היהודית הגדולות באירופה, ההפגנות הפעם הגיעו לקיצוניות גם במקומות שהיו שקטים יותר בעבר.

בגרמניה צעדו אלפי אנשים בהפגנה מאוד סוערת, שלא גלשה לאלימות, אבל חצתה לא מעט קווים אדומים. בין היתר צעקו המפגינים: "יהודים, חזירים פחדנים" וחלקם קראו לפגוע בעסקים יהודיים.

איתי אבלסקי, כתב בכיר של המגזין Jewish voice of Germany, אומר: "אני עוקב אחרי המחאות לאורך השנים, אבל בחיים לא ראיתי דבר כזה. עוצמת הקריאות והשנאה היו מעבר לרמות שהיו בעבר. אם זו הייתה הפגנה של הימין הקיצוני, המשטרה ודאי הייתה מטפלת בזה, אבל כאן, בגלל שאלה היו בעיקר מוסלמים, היא הניחה להם לצעוק מה שהם רצו. קשה למפגינים להבדיל בין ישראל ליהודים. כולם ציונים בעיניהם. גם התקשורת חד-צדדית לטובת הפלסטינים. העם לא חושב כמו מרקל, וזה מאוד ברור. מה שהוא רואה גורם לו לחשוב שישראל היא פושעת מלחמה וזה מלהיט את הרוחות".

- איך מגיבה הקהילה היהודית?

"הציבור היהודי פוחד. מדובר בגרמנים שנמצאים במדינתם, אבל הם חיים תחת איום. אי-אפשר ללכת עם סממן יהודי מבלי לחשוש מפגיעה מסוימת. 70 שנה אחרי השואה, זה נראה עתה מאוד דומה לתקופות מסוימות שהיו אז, באותה מדינה, לפני המלחמה. בא לי להקיא מזה".

המפגינים לא הסתפקו בצעדה הגדולה, ובימים לאחר מכן הם אף התפרעו בתוך סניפים של הרשתות מקדולנד'ס וברגר קינג, בטענה שהבעלים בארה"ב הם יהודים ושהם שולטים בעולם.

באוסטריה, שגם בה יש מיעוט מוסלמי (רובו ממוצא טורקי), השתתפו בווינה אלפי אנשים באירועי במחאה נגד פעילות ישראל. הם קראו לאינתיפאדה שלישית ולהשמדת ישראל. אוסקר דויטש, נשיא הקהילות היהודיות באוסטריה, אומר כי במהלך ההפגנה הופנו לא רק דגלי חמאס, אלא גם של דעא"ש - הארגון המוסלמי הקיצוני ששולט בחלקים מעירק. לדבריו, "העימות במזרח התיכון לא יכול להיפתר באוסטריה ולא צריך לזלוג לכאן. אנחנו מצפים מהשלטונות לפעול נגד קריאות אנטישמיות ומחזות השנאה האלה".

לא הרחק משם, בבלגיה, התמודדה הקהילה עם שני מוקדים סוערים - בריסל ואנטוורפן. בהפגנה הגדולה יותר, בבריסל, צעדו 5,000 איש, והיא החלה במחאה שקטה, אך הסתיימה בהתפרעות עם צעקות שכללו: "לשחוט את היהודים", ושבירה של חלונות ראווה.

"צריך להבין", מסביר רפאל ורנר, נשיא הקהילה היהודית הפלמית, "ש-50% מבני הנוער בבתי-הספר בבריסל הם ממוצא ערבי. זה יוצר אקלים מסוים ומהווה קרקע פורייה להפגנות והתלהמות מהסוג הזה. יש פה אנטישמיות של מאות שנים, שכוללת כעת בתוכה אנטי-ישראליות. גם התקשורת תורמת את חלקה לעניין והיא ברובה פרו-פלסטינית, מה שמלבה את העניינים".

- נקטתם צעדים כלשהם לנוכח המצב?

"בגלל הרצח במוזיאון היהודי בבריסל לפני כמה חודשים, יש גם כך שמירה הדוקה על המוסדות היהודיים, אבל אין ספק שההרגשה נוראית. המורל נמוך, אנחנו נשארים מתחת לרדאר. קשה להגזים בחומרת המצב - זה מאוד קשה", מסביר ורנר.

נשיא הכבוד של הקהילה, אלי רינגר, מתאר את מה שהתרחש באנטוורפן: "היו כמה מאות אנשים בהפגנה, ומלבד קריאות נגד היהודים הם גם הזכירו אירועים היסטוריים שבהם היהודים נשחטו. רק אחרי שהסברנו לשלטונות את פשר הקריאות, הם לקחו את זה ברצינות ושר הפנים הגביר את השמירה על הקהילות היהודיות. אני חושב שאם מסתכלים אחורה, מאז 1948, הפלסטינים עשו עבודה טובה בהסברה ובהשארת הנושא על סדר היום העולמי. אנחנו קצת נרדמנו ולא השקענו מספיק בהסברת העמדה שלנו, ועכשיו הגענו לנקודה הזאת. לגבי האירופאים? עיניים להם ולא יראו".

"נפרץ הסכר"

מישל גורארי, מנכ"ל הקונגרס היהודי הישראלי, ארגון העוסק בין היתר בחיזוק הקשר בין ישראל לתפוצות, אומר: "מה שראיתי בבירות אירופה השבוע היה דבר שלא נראה בעבר - זה לא היה נגד ישראל אלא נגד יהודים. יהודים הפכו לשעיר לעזאזל של כל הבעיות. זו הייתה ממש הסתה לרצח עם אווירה של פוגרום. עזה היא רק תירוץ. נפרץ הסכר ויש אפקט דומינו. להערכתי עברנו את נקודת האל-חזור ביחס ליהודים. יש עננים שחורים מעל אירופה".

בשבוע הבא תכונס בכנסת ישיבה מיוחדת על מנת לעדכן את נבחרי הציבור עד כמה המצב באירופה חמור. לדברי גורארי, "יש לנו סולידריות יהודית וזה צריך להיות דו-כיווני. אנחנו צריכים להביע דאגה ולתמוך ולהראות שאנחנו עם אחד. יש כרגע שתי חזיתות - גם בעזה וגם באירופה".

מאבק הסברתי ברומא

אחד ההפגנות הגדולות ביותר הייתה בלונדון. עיר שמתודלקת לא רק בעיתונות ערבית ענפה ובקהילה מוסלמית גדולה, אלא גם בעיתונות מקומית, דוגמת "האינדיפנדט", שמחזיקה בקו פרו-פלסטיני מובהק.

קב"ט הביטחון של הקהילה פרסם דוח מפורט לגבי השבוע האחרון, וציין כי במהלך ההפגנות הקיפו הצועדים שתי נשים יהודיות. אחת מהן הותקפה באלימות מילולית חמורה, ולשנייה, שהייתה עם ילדיה הקטנים, איחלו "להישרף בגיהינום".

בתקריות נוספות הותקף רב של אחת הקהילות, אבן נזרקה על בית כנסת בבלפסט, צעקות אנטי-ישראליות נשמעו מחוץ למרכז יהודי וילד יהודי שרכב על אופניו נפגע בראשו מאבן שזרקה עליו אישה ערביה. מאז תחילת יולי נרשמו 70 תקריות על רקע אנטישמי - כפול מהמספר "הרגיל" בדרך-כלל.

מנגד, ערכה הקהילה המקומית אירוע תמיכה בישראל בהשתתפות אלפי מפגינים ונשיא הקהילה, ויויאן ויינמן, אמר כי "אנחנו כאן לא רק כדי לתמוך בישראל, אלא גם בפלסטינים - שניהם מאוימים על-ידי אותו גורם - החמאס. כאן, בבריטניה, אנחנו צריכים להושיט יד לקהילות השונות, כדי להבטיח שאנחנו מייצאים מסר של שלום ולא מייבאים לכאן קונפליקט".

אי של שפיות באירופה, אפשר היה למצוא השבוע ברומא. הפגנת תמיכה בישראל משכה לכיכר מרכזית כ-2,000 איש, בעוד שהפגנה נגדית הצליחה לאגד רק מעטים ביותר. לדברי ריקרדו פציפיצי, נשיא הקהילה היהודית ברומא, יש התגייסות בקרב הקהילה לטובת ישראל, מכיוון ש"כולם מבינים שצה"ל לא מגן רק על ישראל אלא גם על הגולה. המצב שלנו הוא לא כמו בפריז או במקומות אחרים ויחסית שקט פה. הצלחנו גם להביא להפגנה שלנו כמה פוליטיקאים מקומיים, וזה עזר לנו להפיץ את המסרים הישראליים גם לקהלים רחבים יותר. אנחנו גם מארחים קבוצות של ילדים מדרום ישראל ומנסים להעניק להם חופשת קיץ אמיתית. הבעיה העיקרית שלנו היא לא ברחוב, אלא בהסברה. יש הרבה פעילות, בעיקר ברשתות החברתיות, שהיא אנטי-ישראלית וחייבים להילחם גם במגרש הזה. בימים אלה, אנחנו מקימים פורום מיוחד, יחד עם אנשי השגרירות, כדי להיאבק בהסתה הזו".

 מפת אירופה