גמילה איטית וכואבת

אהבת הסיכון שלטה עד לא מזמן בכל המערכת הפיננסית. פשוט לא הייתה ברירה. לאור התשואות הנמוכות להחריד, מנהלי הכספים, והרבה מאוד אנשים פרטיים, נטו להסתכן יותר כדי לקבל קצת יותר על כספם.

הסיכון לבש צורות רבות. מן המועט יחסית, ועד הקיצוני למדיי. בסקאלה של לקיחת הסיכון הקטנה הייתי מקטלג את חלוקת התיק לפי אחוזים שונים של סוגי נכסים, כאשר חלק ממנו נמצא במניות, ובאגרות חוב של חברות טובות, ומבוססות.

לקראת סוף סקאלת הסיכון ניתן למצוא את כל עולם הנגזרים, והעולם האקזוטי של הדברים הממשיים יותר כמו תכשיטים, אומנות, ונדל"ן. יש לציין שהסיכון בנכסים האחרונים אינו כל כך בצפי לירידת ערך בהם, אלא ביכולת המימוש שלהם, כאשר יגיע הרגע שיהיה בכך צורך, או במילים אחרות, בנזילות שלהם.

מבין נכסי הסיכון היותר פופולאריים נמצאות אגרות החוב המכונות אג"ח הזבל. אלו אגרות חוב של חברות מסחריות, ולעיתים של מוסדות ממשל מקומי, כמו עיריות או חברות תשתית סמי-ממשלתיות. אגרות הנותנות תשואה גבוהה יותר מן התשואה המקובלת בסקטור שלהן, בגלל המצב הבעייתי המיוחד (הפוטנציאלי ברוב המקרים) של המנפיק.

התיאוריה הולכת כך:

אם רוכשים אג"ח זבל מהרבה מקורות, ומפזרים ההשקעה במספר גדול יחסית של מנפיקים, אירועי פשיטות הרגל של אחדים מהם יפוצו בתשואת היתר של כל אלו שעדיין ישלמו את הקופונים עד סיום המח"מ (משך חיים ממוצע) של כל הנותרות.

וכך, שוק זה הפך, לאורך השנים מאז מרץ 2009, לאחד האפיקים היותר אהודים על המשקיעים. זאת בעולם, וגם בארץ. עד תחילת יולי. לפניכם גרף יומי של השנה האחרונה עבור תעודת הסל העולמית החשובה בתחום (JNK):

 משה שלום תעודת סל

כאמור, וכפי שניתן לראות בבירור בגרף, מאז תחילת חודש יולי המצב השתנה, אבל רק מאמצע החודש קרה דבר ממשי. אז, נחצה מטה קו המגמה, אשר תמך בכל השפלים הקודמים. אירוע טכני, אשר לא נעלם מעיני רבים, ואשר לדעתי גם האיץ את מה שראינו בשוק המניות הכללי.

נתנו למה שקרה שם את הסיבות הרגילות של הבעיות הגיאו-פוליטיות (בעיקר מול רוסיה), ותקלות במקרו, ובעונת הדוחות האחרונה, אבל כפי שהראיתי בדעה קודמת בפורום זה, אני חושב שרוב הסיבתיות נובעת בעיקר מן הצמצום בהרחבה הכמותית הממשיך לנוע כרכבת בלי ברקסים, והגורם להקטנה חמורה של נזילות דולרית בשווקים.

הירידה של אג"ח הזבל הוא עוד השתקפות של תהליך חשוב, ומכריע זה. ואיך ניתן לקבל חיזוק לתיאוריה הזו? נכון, אפשר שוב להציג את הדולר העולמי מול המטבעות החשובים בעולם, אבל החלטתי להציג בפניכם משהו קצת יותר מכוון לתחום הספציפי הנידון כאן, וזאת על ידי גרף של זרימת ההון לתוך קרנות הנאמנות, ותעודות הסל, שעוסקות בסוג זה של נכסים:

 משה שלום זרימת הון

שימו לב שמה שקרס הוא הקו הכחול, דהיינו זרימת ההון לאג"ח האמריקאי, הנקנה והנמכר בדולרים כמובן. כמעט ואין שינוי בקו האפור או החום המייצגים את הקרנות של כל העולם, ושל אירופה, בהתאמה. לדעתי זו הוכחה נוספת לכך שמה שראינו בשווקים הפיננסיים היא פשוט תופעה אמריקאית-דולרית בעיקרה, אך משפיעה ללא ספק על כל העולם בגלל הקורלציה הישרה ההדוקה הקיימת בין כל רכיבי המערכת הפיננסית העולמית.

מה כל זה אומר? כאשר קרסו שתי קרנות גידור של בר-סטרנס, אשר סחרו בעיקר במשכנתאות סאב-פריים, קשה היה לדמיין את שיקרה במשבר 2008. אחזור ואומר שטריגר למשבר אינו חייב להיות אירוע נקודתי, אלא תהליך מתמשך, אשר בנקודה מסוימת הופך להיות אקוטי.

מדיניות ריבית ה-0, וכל קונספט ההרחבה הכמותית יושם כניסיון לצאת מאותו משבר היסטורי. עכשיו, אחרי הרבה שנים של הצלחה חלקית בלבד (למעשה רק ההרחבה הכמותית הראשונה הצליחה), הדרך של עצירת אותו ניסוי גרנדיוזי מלאה במוקשים. הקטנת הנזילות של המטבעות למצב "נורמאלי" הוא תהליך דפלאציוני, אך באמריקה החליטו לעשותו בקצב מהיר יחסית, ויהי מה.

היו מוכנים לעוד תופעות לוואי של הגמילה האיטית, והכואבת הזו.

• משה שלום הינו ראש מחלקת המחקר ב FXCM ישראל (חברה למסחר במטבע חוץ, מדדים וסחורות).
• ניתן לפנות אליו, ולהצטרף לרשימת התפוצה שלו, דרך פניה ישירה לאימייל: Moshe.Shalom@gmail.com.
• מובהר ומודגש כי האמור בסקירה זו אינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. בפרסום המידע בסקירה זו אין משום המלצה או חוות דעת בקשר לביצוע כל עסקה או השקעה בניירות ערך, לרבות רכישה ו/או מכירה של ניירות ערך. יודגש כי לגבי כל מידע מכל סוג המופיע בסקירה - על כל אדם לבצע בדיקה ואימות נוספים, תוך התחשבות בנתונים ובצרכים המיוחדים שלו. יצוין כי במידע עלולות ליפול טעויות וכן עשויים לחול לגביו שינויי שוק ו/או שינויים אחרים, וכי אף עלולות להתגלות סטיות משמעותיות בין התחזיות והניתוחים המופיעים למצב בפועל. אשר על כן, קבלת החלטה כלשהי על סמך נתון, דעה, חוות דעת, תחזית או ניתוח המופיע במסגרת הסקירה - הינו על אחריות הקורא בלבד.