יותר מתחושת בטן

מי שאמור לייצג את האינטרס הציבורי חדור באובססיה לחסל את ערוץ 10

"המסע המופלא של אהרוני וגידי", יום ב' 21:00 (או לאחר מהדורת החדשות המורחבת), ערוץ 10

בשבוע שעבר המלצתי כאן על התוכנית הראשונה לעונה השנייה של הסדרה הדוקו-גסטרונומית המוצלחת הזאת. את ההמלצה ההיא הרכבתי מכמה קטעים מהפרק הראשון שבהם צפיתי, ביחד עם היכרות עם העונה הקודמת (לא היה בידי פרק מלא לצפייה מוקדמת), תוך שאני מקווה שכל היתר יהיה לפחות באותה הרמה.

האמת? השלם היה גדול אפילו מסך חלקיו, ולפיכך, לכל מי שהחמיץ את הפרק הראשון במסע, יש הזדמנות להצטרף אליו הערב ולראות איך נראית טלוויזיה אינטליגנטית למבוגרים: לא צעקנית, לא מבזה, לא וולגארית. רוב הזמן קלילה, לרגעים עמוקה ובעיקר מבדרת.

למה אני מספר לכם את כל זה? ובכן, לא רק בגלל ש"המסע המופלא של אהרוני וגידי" היא תוכנית טלוויזיה טובה מאוד, אלא גם בגלל שמי שאמור לייצג את האינטרס הציבורי (בהנחה שבכלל צריך פונקציה כזאת בשוק הטלוויזיה המסחרית), כלומר את העניין שלכם בטלוויזיה, חדור באובססיה לחסל את ערוץ 10, להפריד את ערוץ 2 לשתי זכייניותיו ולהראות שבסוף התהליך נותרנו עם שני ערוצים מסחריים.

אני מזכיר לכם שההיצע המשותף של הזכייניות כולל השבוע בעיקר תוכניות ריאליטי ("האח הגדול", שטוב שהעונה הזאת שלה סוף-סוף נגמרת; ו"The Voice" דווקא בעונה נחמדה), "פרלמנט" אחד מוצלח ו"המעגל עם דן שילון" - תוכנית שנראית כאילו צולמה ב-1991 (אז עוד הייתה תופעה מרעננת).

אהרוני? גידי? אלטרנטיבה שפויה? לזה אין מקום בחזון של הרשות השנייה, זאת שאמורה לייצג, לכאורה, גם את האינטרסים שלכם ושלי.

* ציון: 9

פאזל של פציפיזם

"מ.א.ש - הסיפור האמיתי", יום ב' 21:05, ערוץ yes דוקו

פציפיזם מערבי אינו סחורה לוהטת במיוחד כרגע, ודאי שלא בישראל שהייתה מעדיפה לראות מערב לוחמני יותר.

אלא שכדי להבין את שורשי הסרבנות האינטלקטואלית למלחמה, אפשר לחזור לאחת מיצירות המופת הטלוויזיוניות הגדולות של כל הזמנים: סדרה על בית-חולים שדה שפועל כביכול במלחמת קוריאה, אך מכוון כל העת את הביקורת שלו לוייטנאם.

הסרט התיעודי הזה מנסה להתחקות אחר מקורות ההשראה של הסדרה ההיא, מרוח "מלכוד 22" ועד לראיונות עם אנשי צוות בשטח שסיפורי המלחמה שלהם היוו את הבסיס לקומדיה המצליחה.

אגב "מלכוד 22" שנכתב על מלחמת העולם השנייה: מותר להראות את האיוולת במלחמה גם כאשר אין חולק על כך שהיא צודקת. לתשומת-לב יוצרי הסאטירה בישראל.

* ציון: 8