ישראל וגרמניה מגבירות את השת"פ במלחמה נגד מעלימי המס

על-פי ההסכם שנחתם בין שתי המדינות, הרשויות התחייבו להשיג מידע רלוונטי על האזרחים מבנקים ומגופים פיננסיים אחרים

יאיר לפיד / צילום: תמר מצפי
יאיר לפיד / צילום: תמר מצפי

ישראל וגרמניה מגבירות את שיתוף-הפעולה במלחמה בהעלמות המס. בשבוע שעבר נפגש שר האוצר יאיר לפיד עם עמיתו הגרמני וולפגנג שוויבלה וחתם על אמנת מס בין ישראל לגרמניה. ההסכם כולל גם התייחסות להחלפת מידע בין שתי המדינות באשר לנכסים של אזרחים ישראלים המתגוררים בגרמניה, ושל גרמנים המתגוררים בישראל.

"יש בהסכם זה סעיפים חסרי תקדים, שטרם נכללו בהסכמים קודמים עם גרמניה", אומרת עו"ד הנרייט פוקס, ראש מחלקת מיסוי בינלאומי במשרד ברנע ושות' וחברה בהנהלת ועדת המסים (BIAC) של ארגון ה-OECD.

לדברי פוקס, החידוש המרכזי בהסכם הוא שרשות המסים בישראל מתחייבת לדרוש מהבנקים או מכל גוף פיננסי אחר לקבל לידיה מידע על האזרחים הגרמנים, ולהעביר אותו לרשויות הגרמניות, כשמנגנון זה יעבוד גם הפוך, כמובן.

"כיום מעבירות המדינות בדרך-כלל מידע הקיים במאגרי הרשויות הממשלתיות. כעת הן מתחייבות להשיג בעבור המדינה השנייה את המידע גם מגופים פיננסיים או גופים אחרים המנהלים את הנכסים של אותם האזרחים", אומרת פוקס.

מדובר כמובן לרוב בתהליך משפטי שאינו נעשה באופן אוטומטי, ועדיין - הנכונות של כל מדינה להתאמץ בכדי לסייע למדינה השנייה אינו טריוויאלי.

ההסכם צפוי להיכנס לתוקפו בתחילת 2015. פוקס ממליצה להיערך בהקדם, ובעיקר לשתף פעולה עם התוכנית לגילוי מרצון של רשות המסים. לפי הערכות, בשבועות הקרובים אמורה הרשות לפרסם תוכנית חדשה, שלדברי פוקס אמורה להיות משתלמת יותר מזו הקיימת עכשיו.

כאמור, הסכם זה נחתם במסגרת אמנת המס החדשה בין המדינות, שאמורה למנוע כפל מס ולעודד מסחר בין המדינות. לישראל וגרמניה הייתה אמנת מס שנחתמה כבר ב-1962, אך בעקבות שינויים כלכליים הוחלט לחתום על הסכם חדש המתאים למצב הנוכחי בשווקים.

ההתחייבות של ישראל וגרמניה לסייע האחת לשנייה במלחמה בהון השחור היא חלק ממגמה עולמית בנושא שמובילה ארה"ב. ארה"ב מטפלת בנושא המלחמה במעלימי המס בצורה אגרסיבית, ומחייבת גופים פיננסיים בעולם להחתים את לקוחותיהם שהנכסים שלהם הוצהרו לרשויות המס כחוק.

בימים אלה גם ארגון ה-OECD מנסה לגבש הסכם דומה בין המדינות החברות בארגון. בינתיים, בין מדינות נעשים גם הסכמי שיתוף-פעולה ספציפיים כמו זה של ישראל וגרמניה, אך בהסכם זה המידע לא מועבר אוטומטית, אלא לפי דרישה פרטנית של הרשויות.

עם זאת, המשותף לכל הוא המגמה שהסודיות הבנקאית אינה מה שהייתה בעבר, ולקוחות יתקשו להעלים נכסים מרשויות המס, גם אם יפנו למדינה אחרת.