קק"ל סווגה כחברה לתועלת הציבור ותוכפף לחוק החברות

לאחר יותר מ-100 שנים, שבהן התנהלה ללא פיקוח, תחויב קק"ל בשקיפות ותגיש דוחות שנתיים ■ שרת המשפטים לבני: "קק"ל מעתה תפעל תחת עינה הפקוחה של הביקורת הציבורית ובשקיפות, כפי שהיה ראוי ונכון שיקרה לפני שנים רבות"

"קרן קיימת לישראל(קק"ל) שזה עשרות שנים מחזיקה ומפעילה סמכויות שחלקן סמכויות שלטוניות מובהקות ומקבלת מיליארדים מכספי הציבור לא תוכל להתנהל עוד במחשכים ותחויב במנהל כספים תקין ונקי. קק"ל מעתה תפעל תחת עינה הפקוחה של הביקורת הציבורית ובשקיפות, כפי שהיה ראוי ונכון שיקרה לפני שנים רבות", כך אמרה היום (ד') שרת המשפטים, ציפי לבני, עם השלמת המהלך ההיסטורי של שינוי סיווגה של קק"ל מחברה פרטית לחברת לתועלת הציבור (חל"צ) כמשמעותה בחוק החברות.

רישומה של קק"ל כחל"צ בוצע בעקבות הכרעת היועץ המשפטי לממשלה, יהודה וינשטיין, מחודש מאי ולמרות שקק"ל עצמה מתנגדת בתוקף למהלך. לדברי משרד המשפטים, הרישום נעשה במסגרת המדיניות של שרת המשפטים והיועץ המשפטי לממשלה לקדם שקיפות וביקורת על גופים שלציבור יש אינטרס בהם. שינוי סיווגה של קק"ל נעשה גם לאחר שורה של כתבות ותחקירים טלוויזיוניים (בין היתר, בתוכנית "המקור" בערוץ 10) שחשפו את הבעייתיות הגדולה שבה נוהלה קק"ל עד היום.

קק"ל נוסדה ב-1901 ושימשה כלי מרכזי וחשוב לאיסוף כספים מיהודים לשם רכישת קרקעות בארץ ישראל. ב-1953 חוקק חוק הקק"ל שקבע כי מטרותיה הן לרכוש קרקעות וליישבם ביהודים. החברה פעלה לאורך השנים עם תקציב עתק המבוסס על כספי ציבור - מתרומות ישירות ומכספים שמגיעים מהעברת זכויות בקרקעות שבבעלות קק"ל, והיא מבצעת תפקידים ציבוריים חשובים בהיקף כספי עצום. על אף זאת, כמעט לא הוחל עליה פיקוח חיצוני - לא פיקוח רגולטורי ולא ציבורי, גם בשל היעדר השקיפות של דוחות החברה.

מטעמים אלה, בתקופה האחרונה, פעל היועמ"ש, באמצעות המשנה ליועמ"ש (כלכלי-פיסקאלי) ורשם ההקדשות לרישומה של קק"ל בפנקס החברות לתועלת הציבור.

בזכות רישומה של קק"ל כחברה לתועלת הציבור יחולו עליה, בנוסף להוראות החלות על כל החברות, שורה של הוראות שנקבעו בחוק החברות ונועדו להסדיר את פעילותן של חברות לתועלת הציבור. לדברי משרד המשפטים, מדובר בהוראות מיוחדות הנוגעות להתנהלותה של החברה והתנהלות מוסדותיה. סיווג כחברה לתועלת הציבור מגביר את השקיפות בפעילותה של החברה. מרגע הרישום תהיה קק"ל מחויבת להגיש דוחות שנתיים שיעמדו לעיון הציבור ותהיה כפופה לפיקוח מצד רשם ההקדשות.

הפיקוח לפי התיקון לחוק החברות

הפיקוח על חברות לתועלת הציבור וכעת גם על קק"ל ככזו הוא של רשם ההקדשות, בהתאם לכללים שנקבעו בתיקון 25 לחוק החברות שאושר בסוף המושב האחרון של הכנסת. התיקון חיזק את הבקרה ואת השקיפות ביחס לחברות לתועלת הציבור. הסדרים דומים נקבעו גם לגבי עמותות.

התיקון גובש על מנת לענות על צרכים שהתעוררו במסגרת העבודה השוטפת של רשם הקדשות ורשם העמותות לאחר דיונים מעמיקים שנערכו בוועדת חוקה בכנסת בהשתתפות נציגים רבים של המגזר השלישי וגורמים נוספים המעורים בפעילות מגזר זה.

לדברי משרד המשפטים היום, "במסגרת התיקון, חודדו הכללים החלים על חברות לתועלת הציבור ועל עמותות, הובהר תפקידה של ועדת הביקורת ומערך היחסים בינה לבין המבקר הפנימי, וחודדו הסדרי העיון והפרסום בחומרים שמצויים בידי רשם ההקדשות או רשם העמותות. כן עוגן תפקידה של רשות התאגידים במתן מידע והנחיות לעמותות וחברות לתועלת הציבור, כדי לסייע להן בניהול ענייניהן".

בנוסף, התיקון הסדיר את הליך הפיקוח והבקרה של חברות לתועלת הציבור ועל עמותות, לרבות בהיבטים של כשירות המפקחים מקרב עובדי הרשם ושל בודקים חיצוניים ואת סמכויותיהם. בעקבות התיקון, שיכנס לתוקף החל מ-6 בפברואר 2015 ניתן יהיה להסמיך מפקחים מקרב עובדי רשות התאגידים לשם פיקוח על ביצוע הוראות החוק החלות על חברות לתועלת הציבור ועל עמותות. על המפקחים יחולו תנאי כשירות ואיסור ניגוד עניינים, והם יידרשו לעבור הכשרה מתאימה.

סמכויות הפיקוח מאפשרות לעובדי רשות התאגידים להגיע פיסית למשרדי החברה לתועלת הציבור או העמותה ולהתרשם מפעילותה. זאת בנוסף לבדיקה מרחוק שמבוצעת אף כיום בנוגע לדיווחים שנמסרים לרשמים.

החוק קבע איזונים ביחס להפעלת סמכויות הפיקוח. אלה נקבעו מתוך הבנה שמדובר בגופי המגזר השלישי שתחומי פעילותם מגוונים ורגישים וכך גם קהל המתנדבים ומקבלי השירותים מהם. לכן, לדוגמא, החוק הגביל פעילות המפקחים שתעשה רק ולפי תכנית פיקוח שאישר הרשם.

בנוסף, החוק קבע הוראות לשם הסדרת פעילות הבודקים החיצוניים, בד"כ עו"ד ורואי חשבון הפועלים אף כיום מטעם רשות התאגידים, לרבות הגבלת סמכויותיהם ושיקול דעתם. כך, לדוגמא, רשימת העניינים שהם יוסמכו לבדוק תיקבע ברשימה שתפורסם לציבור מראש, הוטלה עליהם חובה בדין לשמור כל מידע בסוד ולהבטיח שלא יזלוג החוצה שום פרט מהביקורת שלהם והוחלו עליהם הוראות חוק העונשין החלות על עובדי ציבור.

כדי להגביר את השקיפות והפיקוח הציבורי עוגנו וחוזקו ההסדרים הנוהגים לעניין עיון בתיקי עמותות וחברות לתועלת הציבור. ההסדרים החדשים אשר נקבעו בתיקון 25 יחולו, כאמור, גם הם על קק"ל ויספקו כלים נוספים להבטחת התנהלותה התקינה לקידום מיטבי של מטרותיה החשובות לטובת כלל הציבור.

מקק"ל נמסר בתגובה: "קק"ל מקבלת בסיפוק את הודעת היועץ המשפטי לממשלה שהתקבלה בתום היוועצות ממושכת בין משרד המשפטים לבין קק"ל".

לדברי יו"ר עמותת שקיפות בינ"ל ישראל מיכה לינדנשטראוס: "אנחנו מברכים על ההחלטה החשובה. לא ייתכן שגוף גדול כמו קק"ל הפועל עבור הציבור יתנהל במשך שנים במחשכים ללא פיקוח ושקיפות ציבורית. מדובר בצעד גדול נוסף למען השקיפות ואנחנו מקווים שגופים ממשלתיים נוספים יצטרפו לקק"ל ויחשפו לעין הציבורית".