אם אתם רוצים לדעת מה אומרים הסקרים לקראת הבחירות לנשיאות ברזיל, הדרך הקלה ביותר היא פשוט להתבונן בגרף של מדד המניות המקומי. בכל פעם שהבורסה עולה - סימן שהנשיאה המכהנת דילמה רוסף שוב נחלשת בסקרים, ולהיפך. העלייה המתמשכת של הבורסה הברזילאית בחצי השנה האחרונה, ובמיוחד בחודש האחרון, היא עדות ישירה לאובדן הפופולריות המתמשך של רוסף ולסיכויים ההולכים וגדלים למהפך פוליטי בבחירות ב-5 באוקטובר.
כך בדיוק קרה גם ביום שישי האחרון, עם פרסום נתוני הצמיחה לרבעון השני, שהצביעו על ירידה של 0.6% בתמ"ג, לאחר שברבעון הראשון הוא ירד ב-0.2%. וכך, לאחר שני רבעונים רצופים של צמיחה שלילית, נכנסה למעשה ברזיל להגדרה הרשמית של "מיתון". אם רוסף עוד האמינה שתצליח לנצח בבחירות, למרות ההפסד הצורב של נבחרת ברזיל במונדיאל האחרון והביקורת העזה שעוררו השקעות העתק באירועי הספורט שלא החזירו עצמן - נתוני הצמיחה היו מכה קשה.
אולם התגובה המפתיעה של שוק המניות המקומי הייתה עלייה של 3%, שאותותיה ניכרו מיד גם בסקרים. הסקר האחרון, שפורסם באותו היום, העיד כי שיעור התמיכה במנהיגת מפלגת הפועלים (PT) צנח ל-34% - זהה לרמת התמיכה של מי שכעת נראית כמועמדת המרכזית לרשת אותה, מרינה סילבה.
סילבה, מועמדת המפלגה הסוציאליסטית (PSB), היא המתמודדת הטרייה ביותר. היא נכנסה למרוץ לנשיאות רק באמצע אוגוסט, בעקבות התרסקות מטוסו של אדוארדו קומפוס, שדשדש בסקרים במקום השלישי עם 9% מהקולות. בסקר הראשון שלה, ימים ספורים לאחר מינויה, זכתה סילבה ל-21% מהקולות ועקפה את המועמד שנחשב עד אז לאיום המרכזי על הנשיאה הנוכחית, אסיו נבס, מנהיג המפלגה הסוציאל-דמוקרטית (PSDB). מהסקרים עולה, כי אם יתקיים סיבוב שני בבחירות בין סילבה לרוסף, צפויה סילבה לזכות ב-50% מהקולות לעומת 40% לרוסף.
מעורבות אגרסיבית במגזר העסקי
בשבועות האחרונים נראה, כי נתונים מקרו-כלכליים מאכזבים - אינפלציה גבוהה (6.5%), צמיחה שלילית וריבית גבוהה במיוחד (11%) - מקבלים חשיבות משנית בשווקים. על רקע הציפיות לשינוי דרמטי במדיניות הכלכלית בעקבות הבחירות, בחודש האחרון הייתה ברזיל שוק המניות המצטיין בעולם. באוגוסט עלתה הבורסה ב-9% והשלימה עלייה של 30% בששת החודשים האחרונים. בשנה האחרונה היא עלתה ב-18% בלבד.
שוקי ההון והמגזר העסקי מעולם לא הסבירו פנים לרוסף. מאז עלייתה לשלטון בינואר 2011, ירדה הבורסה בברזיל ב-30%. חלק מהסיבות חיצוניות - המשבר הפיננסי בארה"ב שזלג לאירופה (שותפות סחר גדולה של ברזיל); הירידות החדות שהחלו בסוף 2012 במחירי הסחורות שברזיל מייצאת; ומאמצע 2013, אי-הוודאות סביב צמצום ההרחבות הכמותיות בארה"ב, שהובילה ליציאת הון ממשקים מתעוררים ולפיחות חד במטבע שהקפיץ בתורו את האינפלציה וחייב העלאות ריבית.
בצד מדיניות הפנים, עם עלייתה החלה רוסף בהשקעות בתשתיות (שהיו נקודת תורפה של ברזיל), ובשנות כהונתה לראשונה בברזיל נשפטו ונשלחו למאסר בכירים בשירות המדינה באשמת שחיתות. היא גם ניצלה את מומנטום הצמיחה של הכלכלה בתחילת כהונתה לתוכניות תמיכה במשפחות עניות, שהצליחו להעלות מעל קו העוני ברזילאים רבים. אך מחיר המדיניות הזו היה מעורבות ממשלתית אגרסיבית במגזר העסקי.
כחלק ממדיניותה לתמוך בצמיחה דרך הגדלת הביקוש המקומי, בתעשיית הפיננסים, למשל, אילצה רוסף את הבנקים להעניק הלוואות מסובסדות ללקוחות, שהתקשו בהמשך לפרוע את החובות; הרווחיות של חברת הנפט הלאומית פטרוברס נפגעה קשות, כשרוסף אילצה אותה למכור לצרכנים דלק במחירים נמוכים. אין פלא כי בציפייה לשינוי הפוליטי, מניות החברות האלה רושמות כעת את העליות החדות ביותר.
מניות פטרובראס עלו בחודש האחרון ב-30% ומניות הפיננסים זינקו ב-16%. אגב, גם אחרי העליות האלה התמחור שלהן לא גבוה. מגזר הפיננסים נסחר במכפיל 11.4 לשנה הקרובה ומגזר האנרגיה במכפיל דומה. מגזר התשתיות, שעלה ב-11% בחודש האחרון, נסחר במכפיל 9.4.
העליות המגזריות האלה מעידות כי חלק גדול מהכסף שנכנס לשוק המניות הברזילאי הוא בהשקעה ישירה, אך גם בתעשיית קרנות הסל (ETFs) מורגשת התעוררות. EWZ, קרן הסל הפופולרית ביותר לחשיפה על ברזיל (MSCI ברזיל), גייסה בחודשיים האחרונים 500 מיליון דולר. משקיעים רבים נחשפים לשוק הברזילאי דרך קרנות סל כלליות של שווקים מתעוררים כמו EEM (MSCI שווקים מתעוררים) או VWO (FTSE שווקים מתעוררים), שברזיל מהווה 11%-14% מהן. בחודשיים האחרונים הן גייסו מעל 5.5 מיליארד דולר.
כל הצדדים מבטיחים שינוי
אך בעוד הכסף זורם, הכלכלה לא צומחת. ברבעון השני צנחו ההשקעות ב-5.3% - הירידה החדה ביותר מ-2009; פעילות הייצור ירדה זה הרבעון הרביעי ברציפות; והפעילות העסקית נחלשה כמעט בכל האזורים.
במידה מסוימת אפשר לתלות את האשם בחולשה הכלכלית במשחקי גביע העולם בכדורגל: ממשלת ברזיל העניקה לעובדים חצי יום חופש בכל יום שבו נערך משחק של ברזיל, ובערים שאירחו את המשחקים הוכרז יום חג (שלא עובדים בו), כדי למנוע פקקי תנועה וקשיים לוגיסטיים אחרים. אולם ניתן היה לצפות, כי המדינה תגזור לפחות קופון כלשהו בדמות הכנסות גדולות מתיירים, בתי מלון ושירותים נלווים שונים, שיחפו על כך. בינתיים זה לא נראה כך.
על רקע זה אין פלא, כי כל הצדדים מבטיחים כעת שינוי. סילבה נהנית מתדמית של מי שמסוגלת לחולל מהפכים, כפי שעשתה בחייה שלה. היא נולדה למעמד הפועלים, לאב שעבד במכרות הגומי באמזונס, למדה לקרוא ולכתוב רק בגיל 16, והגיעה למעמד של שרת איכות הסביבה בממשלת לולה דה סילבה, קודמה של רוסף. בבחירות לנשיאות ב-2010 היא התמודדה והגיעה שלישית.
בשבוע שעבר סילבה הציגה חוברת בת 250 עמודים של המדיניות שהיא מתכננת. בצד הכלכלי, היא דומה לגישה הפרו-עסקית שמציג יריבה הימני נבס. לצד מתן דגש על נושא איכות הסביבה, היא כוללת הצעות לרפורמה במבנה המס, משמעת פיסקלית, קביעת יעדי גירעון ואינפלציה, והבטחת עצמאות הבנק המרכזי.

הנשיאה נחלשת בסקרים, המדד המקומי נוסק
החגיגה בבורסה בברזיל מזכירה במידה רבה את העליות בבורסה בהודו לקראת הבחירות במאי השנה. כמו בברזיל, גם בהודו הכלכלה הייתה חלק מרכזי בבחירות, והמנצח, נרנדרה מודי, היה מי שהציג תוכנית לרפורמות גדולות וגישה פרו-עסקית. מתחילת השנה ועד הבחירות בהודו עלתה הבורסה ב-16%. מאז היא עלתה בעוד 12% - מה שאולי עשוי לרמז על הצפוי גם בבורסה בברזיל אם יתרחש המהפך הפוליטי.
***הכותב הוא מנהל מחקר יועצים בהראל פיננסים. אין לראות בכתוב שיווק השקעות או תחליף לייעוץ מס עצמאי. הכותב, החברה, חברות קשורות ובעלי עניין בהן עשויים להחזיק או לסחור בניירות הערך המצוינים בכתוב.