האוצר יבדוק את העלייה בדרגות השכר של זליג רבינוביץ'

עם כניסתה של רשות השידור להליך פירוק והחלפת הנהלתה, מתחילים לצוף סימני שאלה על דרכי ההתנהלות בשנים האחרונות. ל"גלובס" נודע כי אגף השכר באוצר בודק את תהליכי קבלת ההחלטות שהובילו להענקת שתי דרגות לזליג רבינוביץ', מי ששימש כעוזרו של המנכ"ל היוצא יוני בן מנחם, בתוך פרק זמן של כ-4 שנים. בתקופה זו טיפס רבינוביץ' מדרגה 41 לדרגה 43.

רבינוביץ', המועסק ברשות השידור יותר מ-20 שנה, טיפס במהלכן מתפקיד עוזר צלם לתפקידי ניהול בכירים. זאת במיוחד בתקופתו של יוסף בראל, המנכ"ל המודח של רשות השידור. בתקופת ההנהלה הקודמת נחשב רבינוביץ' לאיש החזק בגוף הציבורי ולזרועו המבצעת של בן מנחם. הוא מונה, עוד בתקופת הניהול של מוטי שקלאר, לתפקיד ראש דסק, מה שזיכה אותו בקידום בדרגה כעבור שנה בתפקיד לדרגה 42. בן מנחם קידם אותו בדרגה נוספת בתוך זמן קצר.

באחרונה ביצעו באגף השכר באוצר סידרת בדיקות של הנעשה ברשות השידור, במסגרתם הוחלט לבצע חקירה מקיפה יותר של תנאי העסקתו של רבינוביץ'.

11 משכורות הסתגלות

בתוך כך, מנכ"ל רשות השידור לשעבר, יוני בן מנחם, דורש מהמפרק מאות אלפי שקלים. ל"גלובס" נודע כי בן מנחם, שהועבר מתפקידו עם כניסתו של הכנ"ר לתפקיד מפרק רשות השידור, מבקש הסכם פרישה זהה לזה שיקבלו העובדים הפורשים במסגרת הרפורמה ברשות השידור, ובמסגרת זו גם 11 משכורות הסתגלות ומענק פרישה מורחב. בן מנחם, ניהל מהלכים משפטיים נגד רשות השידור בכל זמן כהונתו כמנהל הכללי ולמעשה מעולם לא חתם על חוזה במנכ"ל - למרות שנהנה מתנאי המשרה.

ממשרד האוצר נמסר, כי "בן מנחם הגיש מספר דרישות למנהל הנוכחי של רשות השידור - אלו יבחנו בכפוף לנהלי הפרישה המקובלים במגזר הציבורי".

באשר לסוגית רבינוביץ' נמסר ממשרד האוצר, כי "אגף שכר והסכמי עבודה במשרד האוצר בוחן בימים אלו מספר סוגיות שעלו במסגרת בדיקה שבוצעה".

רבינוביץ' אמר בתגובה, כי "מעולם לא קיבלתי דרגה שלא כדין ואני אשמח להמתין לסוף בדיקה של האוצר".

את תגובת בן מנחם לא ניתן היה להשיג.