נפתח משפטם של אבנר קופל ובכירי הפניקס בגין העלמת מס

יו"ר איגוד הכדורסל לשעבר נאשם כי ביצע מירמה וזיוף מסמכים כדי לשחרר כספים שהיו תפוסים בהפניקס ושאיפשרו התחמקות מניכוי מס במקור

אבנר קופל /  צלם: תמר מצפי
אבנר קופל / צלם: תמר מצפי

בבית משפט השלום בתל-אביב נפתח היום (ה') משפטם של אבנר קופל, יו"ר איגוד הכדורסל לשעבר וכיום מנהל השיווק של קבוצת הכדורגל בית"ר ירושלים, ובכירי חברת הפניקס לשעבר ובהווה, המואשמים במירמה ובהעלמת מס בהיקפים גדולים.

שבעת הנאשמים הנוספים מלבדו של קופל הם: ראובן עופרי והחברות שהיו בבעלות קופל ובבעלותו - "רב-אור" ו"בר-אור" סוכנויות לביטוח, חברת הפניקס הישראלי שבבעלות יצחק תשובה ו-3 בכירים בחברה, היועץ המשפטי, עו"ד אריה אריאלי; החשב לשעבר, רו"ח דוד דוד; ומנהל תחום הביטוח הכללי והתביעות, איל בן-סימון.

בנאום הפתיחה של המשפט אמרה התובעת, עו"ד שרון כהנא מפרקליטות מחוז תל-אביב (מיסוי וכלכלה), כי "אנו בפתחו של משפט שעוסק בפרשה מתוחכמת של מירמה והעלמת מס. האירועים המתוארים בכתב האישום נולדו מתוך מערכת קשרים עסקית, פונקציונלית, אינטרסנטית ארוכת-שנים".

לדבריה, התשתית העובדתית בתיק כמעט ואינה שנויה במחלוקת ומוסכמת ברובה על הצדדים. "מסכת האירועים המתוארת בכתב האישום מגובה בשלל ראיות שרובן הוגשו בהסכמה", אמרה עו"ד כהנא. "המחלוקת העיקרית הניצבת לפתחו של בית המשפט מנקודת מבטנו היא מהי מידת האחריות שיש לייחס לכל אחד מהנאשמים, ולכך גם יכוונו טענות ההגנה. כבר מתשובת הנאשמים לכתב האישום ניתן לראות שכל אחד מהם מנסה לטשטש את חלקו במסכת האירועים שאפשרה את ביצוע העבירות".

לדברי התובעת, הנאשמים ינסו לגלגל את האחריות למעשים אחד על משנהו. "ההגנה של הסוכנים (קופל, עופרי והסוכנויות) תבקש לטעון כי העבריינית העיקרית בתיק היא הפניקס, כי האינטרס במירמה הוא שלה מאחר, והיא זו שהייתה צפויה לשאת בתשלומי ניכוי המס במקור, כי היא רקמה את המהלכים, היא זו שביצעה את הפעולות החשבונאיות והרישומיות שעומדות בבסיס המירמה".

לדבריה, "גם נשמע את הנאשמים קופל ועופרי, שני חברים שותפים לדרך ולעסקים, חולקים תשתית עסקית משותפת, פועלים תחת לוגו אחד 'אור', כאלה שאפילו הקולגות העסקיים שלהם רואים בהם גוף אחד ואינם יודעים לאבחן ביניהם (רב-אור, בר-אור), מנסים פתאום להתנתק האחד מהשני, לייצר הפרדה מאולצת וטכנית ולטעון לאי-ידיעה של הנעשה זה בעסקו של השני".

לגבי ההגנה של הפניקס במשפט ושל אנשי החברה, אמרה התובעת כי "הם יבקשו לשכנע כי אחריות למירמה רובצת דווקא לפתחם של הסוכנים, כי הפניקס לכל היותר כשלה ברמה הטכנית, כי נטל המס הוא של הסוכנים, ולכן האינטרס הוא שלהם, כי לפניקס היו ביטחונות להיפרע מהסוכנים במקרה שהיו נוצרים חובות לחברה, וכי לא הייתה מודעות של החברה למעשי המירמה של הסוכנים".

לדבריה, "נשמע איך הפניקס - חברה ציבורית שאמונה על ניהול סכומי-עתק מתוך כספי הציבור, שמבקשת מאיתנו, ממני, מכל אחד פה, שישקיע בה ונבטח בה עם כספנו - מעלה לפתע טענות הגנה על בלבול וחוסר סדר, על כך שדברים נפלו בין הכיסאות, שאין אף אחד אחראי בחברה, שכן לא הייתה בידי אף אחד התמונה המלאה".

באותו אופן "פרדוקסלי", אמרה התובעת, גם נשמע כיצד נושאי המשרה הבכירים בהפניקס בורחים מאחריות.

"נשמע כיצד דוד, סמנכ"ל הכספים של החברה - מי שאמון על תקינות הפעילות החשבונאית של החברה, שתפקידו הוא להבין, לשקף ולהציף את המשמעויות הפיננסיות האמיתיות ואת ההשלכות המיסויות המתחייבות מכל מהלך עסקי - טוען לתום-לב במעשיו, כי לא היה מעורב ביצוע עבירות, מגלגל אחריות לאחרים במחלקתו וטוען כי גיבה את עצמו באישור של היועץ המשפטי, אריאלי".

על אריאלי אמרה התובעת: "נשמע את אריאלי, היועץ המשפטי של החברה, קצין ציות, שומר הסף המופקד על ההתנהלות התקינה של החברה, מסביר את העובדה שדווקא הוא נותן אישור להמחאת זכות שנוצרה לכאורה 4 שנים קודם לכן ושצצה לראשונה בחברה אחרי 4 שנים של מגעים והתדיינויות, בכך שאין לו ראיה רוחבית, בכך שנכנסים אליו עם בעיה נקודתית והוא פותר אותה ולא מעמיק בדברים".

לגבי טענות ההגנה הצפויות של בן-סימון, אמרה התובעת: "נשמע איך אייל בן-סימון - סמנכ"ל בחברה שבמסגרת תפקידו נושא באחריות כוללת, הן להיבטים העסקיים והן לקיומם של מנגנוני פיקוח ובקרה שמטרתם להבטיח את ההתנהלות התקינה של החברה, מי שאחראי על מערך הביקורת, על דרכי התיעוד ועל ניהול התקשורת העסקית מול סוכני החברה - כופר פתאום בהיותו מנהל פעיל בנושאים המפורטים בכתב האישום, מציג את עצמו כצינור ניתוב בחברה, כמעט כאיש טכני שבוודאי אינו בעל סמכויות לקבל החלטות, לשיטתו, בנושאים האלה".

רקע

כתב האישום בתיק הוגש בנובמבר 2013. לפי האישום, לקופל ולחברה בבעלותו, "רב-אור", הצטברו חובות במיליוני שקלים לרשות המסים, שנקטה כנגדם הליכי גבייה החל מ-2005. במסגרת הליכים אלה עוקלו כספים שהגיעו לקופל ול"רב-אור" מחברת הפניקס, וכן בוטל הפטור מניכוי מס במקור שהיה לחברה.

ואולם, לפי האישום, כדי לעקוף הליכי גבייה אלה, ביצע קופל בורה של פעולות בדיה ומירמה, לרבות זיוף מסמכים, על מנת לשחרר כספים שהיו תפוסים אצל הפניקס, ושיאפשרו התחמקות מניכוי מס במקור בגובה של מיליוני שקלים. לפי הנטען, פעולות אלה בוצעו על-ידי קופל ביחד עם עופרי, שותף עסקי שלו, והחברה בבעלותו.

עוד עלה מכתב האישום כי חברת הפניקס, באמצעות שלושת בכיריה המואשמים, פעלה ביחד עם קופל במירמה על מנת למנוע ניכוי מס במקור של מיליוני שקלים, קיבלה במירמה החזרי מס מרשות המסים, וסייעה לקופל לקבל במירמה כספים שעוקלו על-ידי רשות המסים.

בכתב האישום מפורטת השתלשלות האירועים שהובילה לתרמית. מהאישום עולה כי בינואר 2006 הוטל עיקול על כ-1.4 מיליון שקל מהכספים להם היו זכאים קופל ועופרי בחברת הפניקס. קופל ועופרי, באמצעות החברות "רב-אור" ו"בר-אור" היו זכאים לקבל עמלות מהפניקס בגין ביטוחים קולקטיביים, אותם סיפקו לגופים הגדולים במהלך 2005-2009, ובין היתר בגין ביטוח בריאות וביטוח שיניים לעובדי חברת החשמל; ביטוח בריאות וביטוח שיניים לעובדי בזק; וביטוח שינים לעובדי עיריית חיפה.

בהתאם להסכם בין הפניקס לקופל ועופרי, חלק מהתשלומים שהפניקס הייתה חייבת להם ניתנו להם כהלוואות כבר ב-2005, והן היו עתידות להתקזז אל מול העמלות העתידיות; חלק אחר של התשלומים נמסרו מראש לקופל ועופרי באמצעות "רב-אור" ו"בר-אור", באמצעות צ'קים עם תאריך פירעון עתידי - האחד בסך של כ-1.3 מיליון שקל לתאריך פירעון עתידי ב-1.1.2007; והשני בסך של כ-1.45 מיליון שקל לתאריך פירעון עתידי ב-1.1.2009.

במועד חתימת הסכם העמלות, החזיקו "רב-אור" ו"בר-אור" באישור פטור מניכוי מס במקור, שלו היה ממשיך לעמוד בתוקפו, סכום העמלות אותן היו אמורות שתי החברות לקבל, היה חופף לסכום החזרי ההלוואות להפניקס. ואולם, בעקבות העיקול שהטילה רשות המסים, וכן בעקבות ביטול הפטור מניכוי מס במקור לחברת "רב-אור" - אשר חייב את "בר-אור" ו"רב-אור" להעביר לרשות המסים 40% מסכום העמלות שנרשמו לזכותן בהפניקס - השתנתה התמונה.

באישום צוין כי "על מנת למנוע ניכוי מס במקור לחברת רב-אור, בסכום של 5,829,009 שקל, פעלו הנאשמים תוך שימוש במירמה, עורמה ותחבולה", שהתבטאה, בין היתר, באופן הבא: לאחר שהפניקס שילמה מראש, כהלוואות, את העמלות להן הייתה זכאית חברת "רב-אור", במועד בו התגבשה זכותה לעמלה, צריכה הייתה הפניקס לבצע בהנהלת החשבונות רישום של זיכוי העמלה בצירוף המע"מ אל מול חיוב החזר ההלוואה, כך שהסכומים יקזזו האחד את השני.

ואולם, כיוון שבמועד בו התגבשה הזכות לעמלות לא היה בידי הפניקס פטור מניכוי מס במקור של "רב-אור", נדרשה הפניקס לנכות מס בגובה 40% מסכום העמלות, כך שלא ניתן היה לקזז את מלוא החזר ההלוואה. בשל כך נדרשו כל הנאשמים לייצר פתרון, כך שאיש מהם לא ייאלץ לשאת בתשלום המס בגין התקבולים מהעמלות.

לפי כתב האישום, הפתרון אליו הגיעו הנאשמים היה זיוף מסמך המחאת זכויות, שלכאורה קדם בזמן לעיקול שהטילה רשות המסים, כך שהמסמך איפשר את העברת הכספים המגיעים לקופל אל חברה שבבעלות עופרי, תוך עקיפת החוב לרשות.

בהתאם לכך ערכו הנאשמים והשתמשו בהמחאת זכות בדויה, והעתיקו בעקבותיה את רישומי העמלות מהכרטסת של "רב-אור" (בספרי הפניקס), שלא החזיקה בפטור מניכוי במקור, לכרטסת של "בר-אור" (בספרי הפניקס), שהחזיקה בפטור מניכוי במקור, וזאת במטרה להימנע מתשלום המס במקור.

בכתב האישום צוין כי קופל זייף את המחאת הזכויות המזויפת, כדי שיוכל להציג מסמך המחאת זכויות, שלכאורה קודם לעיקול שהטילה רשות המסים; רו"ח דוד מואשם כי ידע שהמחאת הזכויות המזויפת לא הייתה ברשות הפניקס קודם לכן, ומשכך ביקש לקבל את אישורו של אריאלי לביצוע המחאת זכויות זו; אריאלי מואשם כי אישר לדוד את קבלת המחאת הזכויות המזויפת; אריאלי, דוד, בן-סימון והפניקס מואשמים כי קיבלו את המחאת הזכויות המזויפת ואיפשרו לקופל, עופרי "רב-אור" ו"בר-אור" להשתמש בה, למרות שידעו כי לא הייתה קיימת בעבר וכי היא מזויפת.

בעקבות אישורו של אריאלי לקבלת המחאת הזכויות המזויפת, שיחררה הפניקס סכום של כ-365 אלף שקל, שהוקפא במשך 4 שנים, בכרטיס הנהלת החשבונות של חברת "רב-אור" בספרי הפניקס, בעקבות העיקול של רשות המסים. יתרה זו הועברה לטובת כרטיס הנהלת החשבונות של חברת "בר-אור" בספרי הפניקס, שהעבירה אותה בהמשך לקופל, תוך התחמקות מהעברת הסכום לרשות המסים, לטובת החוב של קופל.

עוד נכתב באישום כי לאחר פירעון הצ'ק בסך 1.45 מיליון בינואר 2009 לחשבון הבנק של "רב-אור", העבירה מנהלת החשבונות של הפניקס למס הכנסה את המס שניכתה בגינו בשיעור של 40% ובסך של 970 אלף שקל. כתוצאה מניכוי זה, נותר לחברת "רב-אור" חוב בספרי הפניקס.

מהאישום עולה כי קופל, עופרי, דוד ובן-סימון מצאו פתרון לחוב זה על-ידי הענקת הלוואה אישית מהפניקס לקופל, שבאמצעותה נסגר החוב, שנרשם כנפרע בהנהלת החשבונות של הפניקס. באמצעות "תרגיל" זה הזדכתה הפניקס אצל רשות המסים עבור המס בסך של 970 אלף שקל ששולם, תוך יצירת מצג-שווא לפיו בוטל התקבול שניתן ל"רב-אור".

בכך, לפי האישום, נמנעו עופרי וחברת "בר-אור" מלנכות מס במקור ל"רב-אור", וסייעו להפניקס לקבל במירמה בנסיבות מחמירות סך של 970 שקל מרשות המסים. "הנסיבות המחמירות הן תחכומם של המירמה והזיוף ותכנונם המוקפד, היקפה של המירמה, כמות המעורבים והיות המירמה כרוכה בביצועה של עבירה אחרת המכשירה את הקרקע להצלחתה", נכתב באישום.

קופל ועופרי מיוצגים בידי עו"ד מיכה פטמן; דוד בידי עורכות הדין נוית נגב וקרן קורן; אריאלי והפניקס בידי עורכי הדין פיני רובין, ארז הראל, הילה שמעון ונועה לוי ממשרד גורניצקי ושות'; בן-סימון בידי עורכי הדין גיורא אדרת, אורן אדרת ורמי קרן; והסוכנויות בידי עו"ד יונגר.