שילם מזונות 12 שנים וגילה - הילד בכלל של המאהב

גבר גילה כי הוא אינו אביו של ילד שסבר כי הוא בנו הביולוגי ■ הוא תבע מגרושתו מאות אלפי שקלים וטען כי ידעה וגרמה לו נכות נפשית ■ השופט השתכנע חלקית

גבר מצפון הארץ יפוצה ב-44 אלף שקל לאחר שהתגלה כי שילם לגרושתו דמי מזונות על ילד שלאחר מכן הסתבר כי הוא אינו בנו הביולוגי.

כשבנם הקטן היה בן שנתיים החליטו יוסי ואלינה (שמות בדויים) להתגרש. מאז עברו 12 שנים, שבמהלכן שילם יוסי דמי מזונות מלאים. אולם רק אחרי שדרש לערוך בדיקה גנטית לפני כשנתיים, הוא גילה לתדהמתו כי הוא אינו אביו הביולוגי של הילד.

יוסי החליט להגיש תביעת נזיקין בסך 440 אלף שקל נגד גרושתו בגין הנכות הנפשית שנגרמה לו לטענתו כתוצאה מהבשורה הקשה. לדבריו, הנכות הנפשית ממנה הוא סובל גורמת לו לנדודי שינה. כמו כן, לדבריו, נגרם לו צער רב, בושת-פנים ונזק בריאותי, אותם העריך בכ-300 אלף שקל.

אף שלכאורה יוסי זכה בעתירה שהגיש לבית המשפט לענייני משפחה בנצרת, בית המשפט פסק כי הוא יקבל רק 10% מהסכום אותו תבע. זאת, בין היתר, מאחר שלא המציא מסמכים רפואיים שהוכיחו כי אכן לקה בנכות נפשית.

"התובע הודיע בכתב התביעה כי ישקול להגיש חוות-דעת מומחה לעניין נכותו או לעתור לכך, אך לא הוגשה חוות-דעת או בקשת מינוי מומחה", קבע השופט אסף זגורי, סגן נשיא בית המשפט לענייני משפחה בנצרת.

בנוסף, טען השופט, היו ליוסי דרכים לדעת כי הילד המדובר אינו בנו הביולוגי, והוא ציין כי הוא תפס בעבר את אלינה "על חם" עם מאהב. כמו כן, הוא הוסיף כי יוסי לא היה מופתע מתוצאות הבדיקות הגנטיות. "גם הראיות הנסיבתיות שנחשפו בבית המשפט תמכו דווקא בעובדה שלא היה מופתע כפי שטען מתוצאות הבדיקה הגנטית.

"כן יש לזכור כי בעת שהנתבעת הרתה עם הקטין, א' גר באותה דירה עם הצדדים וקיים קשרים אינטימיים עם הנתבעת. ועוד נוסיף כי התובע לא הכחיש את דברי הנתבעת בעדותה, כי מי שהלך עמה לבדיקות בהריון היה א' ולא הוא. מי שהלך לטיפת חלב כאשר הקטין נולד היה זה א' ולא הוא. הדבר בהחלט מלמד על כך שלתובע חייבת הייתה להידלק 'נורה אדומה' והיא אכן בהקה וגרמה לו לספקות שקיננו בו, אך פחתו כאשר הנתבעת וא' הביאו לעולם ילד משותף".

כאמור, אחרי גירושיהם של יוסי ואלינה, התחתנה אלינה עם המאהב שלה, והשניים הביאו לעולם ילד נוסף. לאור נישואיה השניים של גרושתו והשתלשלות הנסיבות שקדמו לה, הביע השופט את תמיהתו על ההמתנה "התמוהה" של יוסי עד ליום שבו החליט לדרוש לערוך בדיקת אבהות, המתנה שנמשכה 12 שנים תמימות.

"בית המשפט סבור כי אדם שיודע או חושש שהקטין אינו בנו, 'לא יירה לעצמו ברגל' ויציין בהסכם גירושים שהוא אבי הקטין והוא חב במזונותיו, אלא יעלה זאת בפני בית המשפט או במסגרת הסכם הגירושים", קבע השופט.

גם דרישתו של התובע כי גרושתו תחזיר לו רטרואקטיבית את דמי המזונות ששילם לחינם, נדחתה ברובה. זאת מאחר שהוא לא המציא מסמכים שהוכיחו כי אכן שילם דמי מזונות, למעט מסמך אחד שהצביע כי הוא שילם דמי מזונות בסך 6,000 שקל בלבד במהלך 12 השנים שחלפו מאז התגרש.

"התובע טוען כי שילם דמי מזונות, ברם אין בידיו אישורים ואסמכתאות לביצוע מלוא התשלומים", פסק השופט. "אפתח ואומר כי נכון הייתי להסתפק אף באישורים נסיבתיים מצד התובע המעידים על התשלום כמו העברה בנקאית או משיכת כספים מחשבון הבנק, אך התובע לא המציא ולו דף חשבון אחד לרפואה שיכול לתמוך בטענותיו כי שילם מדי חודש בחודשו במזומן את דמי המזונות".

עם זאת, השופט קבע כי על הנתבעת להחזיר לתובע 6,500 שקל עבור דמי המזונות ששילם, כולל הפרשי ריבית והצמדה. "ברור שמרגע שניתן פסק הדין לאבהות, ושוב אין מדובר בספקות של התובע לעניין אבהותו ביחס לקטין אלא בעובדה קיימת, יש לכך השפעה רגשית לא מבוטלת עליו ועל תחושותיו, כמו גם על הקשר שלו עם הקטין - קשר שעודנו קיים, לדבריו".

לפיכך, השופט קבע כי גרושתו של התובע תפצה אותו ב-37,500 שקל נוספים בגין עוגמת-הנפש שנגרמה לו.