איך מכריעים ארגון טרור?

אש אווירית לא תכניע את דעא"ש ובעלי הדרכונים הבריטים בקרבה

קשה היה למצוא בראש השנה צימר פנוי לרפואה ברמת הגולן. לאחר שטיל פטריוט צה"לי הפיל מטוס סוחוי-24 סורי, ולאחר שקואליציה בראשות ארצות-הברית ובהשתתפות חמישה חילות אוויר ערביים החלה לתקוף מטרות בסוריה, בעין זיוון ובמרום גולן עסקו בתיירות; כן, גם אם מלווה בדף הסברה של פיקוד העורף.

עבור מפקדי צה"ל שאחראים על גבול סוריה, דאע"ש הוא כרגע לא יותר משמועה מהיו-טיוב. הנוכחות הקרובה ביותר לגבול ישראל של דאע"ש מרוחקת עשרות רבות של קילומטרים. את המבקרים הרבים בגבול הצפוני קידם בראש השנה השקט; שקט שנבע מניצחון המורדים לאורך 90-95 אחוז מרמת הגולן.

הפיצול בארגון אל-קאעידה בשנה שעברה, שהוביל להולדת דאע"ש כפי שהוא מוכר לנו היום, אמור לפעול לטובת ישראל בגבול סוריה: ארגון הטרור האסלאמי-הסוני ג'אבהאת-אל-נוסרה, נציגו ושלוחה של אל-קאעידה בסוריה, חזית הסיוע למורדים, אמור להיות אויב מר לדאע"ש למרות הזהות הרעיונית.

כותרות החג הראשיות דילגו בין הרג רוצחי הנערים בחברון, הפלת המטוס הסורי בגולן, ולמקום השלישי הגיעה הכותרת שפתחה את כל מהדורות החדשות בעולם, בדבר התחלת מתקפת הקואליציה בראשות ארצות-הברית בסוריה.

כאשר דיברו ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר הביטחון משה יעלון, בסיום מבצע צוק איתן, על "הזדמנויות חדשות" ולא יספו, אולי כך נראית הזדמנות: קואליציה של האמריקנים והבריטים עם חמישה חילות אוויר ערביים: ירדן, סעודיה, בחריין והמפרציות, בסיוע לוגיסטי של כוויית וקטאר. כן, אותה קטאר, תחנת טלוויזיה שיש לה מדינה, שמילאה תפקיד שלילי כל-כך בצוק איתן בתמיכתה ביו"ר הלשכה המדינית של חמאס, חאלד משעל. מי ששולח מטוסים להילחם יחד, יכול גם לשלב זרועות לתיאומים מדיניים, חשאיים וגלויים.

כמה ימים לפני התקיפה בסוריה סיפר קצין בכיר באגף המודיעין לכתבים הצבאיים, כי אם תהיה תקיפה אמריקנית בסוריה, המודיעין הישראלי יעמיד את כל בנק המטרות שברשותו למטוסי התקיפה האמריקניים. אפשר להעריך שכך גם קרה.

התקיפה האווירית נגד דאע"ש בוחנת פעם נוספת את הנחת העבודה הצבאית הרווחת במערב, בעיקר בצבאות האמריקני והישראלי, כי מודיעין מקיף ואש מדויקת מן האוויר יכולים להכריע ארגון טרור. כך, באותה קונספציה, החל מבצע צוק איתן. את ההמשך כולנו זוכרים.

לא סיפקו נשק בזמן למורדים ה"טובים"

אנשי דאע"ש שולטים היום, בין היתר, באזור דיר-א-זור במזרח סוריה. אם השם הזה נשמע לכם מוכר, הרי שלפני שלושה שבועות צוין יום השנה השביעי להשמדת הכור הגרעיני שבנה הנשיא אסד בחשאי, על-ידי חיל האוויר הישראלי. אפשר רק לדמיין מה היה קורה אם דיר-א-זור היה נכבש על-ידי דאע"ש לאחר שהכור היה מפיק פצצה גרעינית.

"סוריה", כהגדרת בכירים בצה"ל, היא היום בגדר שמועה בלבד. חדלה להיות מדינה. "מה שפעם קראנו לו סוריה", נהנים מתדרכים להעלות את מפת המדינה שמצפון לנו, ולהראות איך היא נראית כאוסף של כתמים.

בארה"ב יש מי שמצטער היום על כך שלא סיפקו נשק בזמן למורדים ה"טובים", צבא סוריה החופשית, הקבוצה שמעוניינת בסוריה מודרנית וחילונית. אז היה הנימוק, ש"נשק שאתה מספק למלחמת-אזרחים לעולם אינך יודע היכן הוא יסיים את דרכו", וכי אין איך להבטיח שלא יעבור מהמורדים "הטובים" למורדים "הרעים".

מזכיר ההגנה לשעבר של הנשיא ברק אובמה, ליאון פאנטה האשים בימים האחרונים שהנשיא האמריקני תרם להתחזקות דאע"ש בכך שהתעלם מהמלצת ראש הסי-איי-איי, ראש המטות המשולבים ומזכיר המדינה שלו, לחמש את המורדים הסורים לפני שנתיים, ב-2012, מה שהיה מקשה על דאע"ש בימים אלה.

גם מזכירת המדינה לשעבר, שמסתמנת כמועמדת הדמוקרטית לנשיאות הילארי קלינטון, אמרה אמירה דומה. שמאלן מובהק כראש ממשלת בריטניה לשעבר, טוני בלייר אמר שצריך חיילים על הקרקע, "בוטס און גראונד", כדי להילחם בדאע"ש, ובכך הוא מצטרף לרמטכ"ל האמריקני מרטין דמפסי, שמדבר על 15 אלף זוגות מגפיים, אלא שלא על מגפי חיילים אמריקנים, אלא צבאות שהאמריקנים יאמנו ויתמכו בהם.

אם תרצו זה פרדוקס בהתגלמותו: סירוב להעניק נשק למורדים הסורים, בטענה ש"לך תדע לאן הוא ייפול", גרם לכך שהם היו חלשים מדי מול קבוצה נחושה כמו דאע"ש.

מאותו בסיס חיל האוויר המלכותי הבריטי אקרוטירי בקפריסין, שכתבים זרים וישראלים חיכו למטוסים שימריאו ממנו לתקיפה שלא קרתה נגד משטר אסד לאחר המתקפה הכימית לפני כשנה, שידרו ללא הפסקה בחג, המראה של שני מטוסי טורנדו בריטיים.

שבע שעות טס זוג המטוסים המלכותי הבריטי לעיראק ובחזרה, גיחות שבסיומן נאלץ משרד ההגנה הבריטי להודות כי הם לא מצאו שום מטרת דאע"ש לרפואה, ולכן גם לא הפציצו שום דבר בפצצות מונחות הלייזר המתקדמות שהם נושאים.

הרתיעה האמריקנית ברורה. מתנגדי המתקפות מונים יותר מ-20 שנה של מעורבות צבאית כזו או אחרת של ארצות-הברית בעיראק ובשכונה המזרח-תיכונית בלי שהדבר שיפר את הביטחון הלאומי האמריקני, ואולי להיפך.

עם כל הכבוד לכמה סרטוני יו-טיוב אכזריים של עריפות ראשים בשידור חי, הסכנה האמיתית היא אלפי פעילי המדינה האסלאמית המחזיקים בדרכונים אירופיים ואמריקניים, היכולים לחזור לארצות מוצאם בלי ששירותי הביטחון והמודיעין יהיו מודעים היכן בדיוק הם שהו ובעיקר עם מי.

הכותב הוא הכתב הצבאי של חדשות 10