רשות המסים תרחיב את חובת הדיווח וחבות המס של הציבור

בלי דרמות ובשקט יחסי מכניסה הצעת התקציב תיקונים שימנעו מנישומים את היכולת לטעון כי הם אינם חייבים בדיווח או בתשלום מס ■ ד"ר אבי נוב, מומחה למיסוי: "רשות המסים מנסה לתפוס את כולם בלי הבחנה"

רשות המסים בישראל לוגו / צילום: יחצ

בהצעת התקציב שעליה שוקדים בימים אלה השרים אין אמנם בשורות מס דרמטיות, בדומה לתקציב הקודם, ולכל הפחות אין העלאת מדרגות מס הכנסה - אבל ישנם כל מיני תיקונים "קטנים" לכאורה בסעיפי פקודת מס הכנסה, אשר בשקט-בשקט, כמעט מבלי שנשים אליהם לב, עומדים לחולל דרמה בחבויות המס ובחובת הדיווח של הציבור בישראל, וגם של חלק מהטייקונים שעזבו לכאורה את ישראל.

קיראו עוד ב"גלובס"


כך, תחת פרק המיסוי "צעדים למלחמה בהון השחור, להעמקת הגבייה ולסגירת פרצות מס", נכנסו מספר הוראות לתיקון החוק, אשר לטענת מומחי מס נועדו בעיקר לחסוך לרשות המסים עבודה, לחסום בפני נישומים את היכולת לטעון כי הם אינם חייבים בדיווח או בתשלום מס, ולאלץ אותם לחשוף בפני רשות המסים את נכסיהם והכנסותיהם - גם במקרים שבהם הם לא בהכרח חייבים "להתפשט כלכלית" מול הרשות.

על-פי האוצר ורשות המסים, התיקונים נועדו לסתום פרצות מס שגורמות לאובדן להכנסות המדינה, להגדלת אי-השוויון ולהמשך המאבק בתופעת ההון השחור הפוגעת בגביית המסים, בצדק החלוקתי ובשלטון החוק.

אחד התיקונים הללו הוא זה שקובע כי מרגע שיעבור החוק החדש יחויבו לדווח למס הכנסה על הכנסותיהם גם "ישראלים בפוטנציה" - אותם אנשים שטוענים כי הם גרים בחו"ל ושבינם לבין הרשות יש מחלוקת אם הם תושבי ישראל או תושבי חוץ. זאת, אם הם נכנסים לחזקה הקבועה בחוק, שרואה אדם כתושב ישראל אם הוא שהה 183 ימים או יותר בארץ בשנה.

סביב החזקה הזאת מתנהלים דיונים משפטיים רבים, ובין היתר נתקלו גם אנשי העסקים בני שטיינמץ ולב לבייב, שהחליטו לעזוב את ישראל לשוויץ ולאנגליה, בגישת רשות המסים שלא קיבלה את הגירתם לצרכי מס.

לדברי עו"ד משה מזרחי, לשעבר היועץ המשפטי ברשות המסים, "עד כה, החזקה של 183 הימים הייתה ניתנת לסתירה. אתה יכול להיות מעל ל-183 ימים בארץ ועדיין לטעון שאתה תושב חוץ. יש ויכוחים גדולים בעניין הזה גם בבתי המשפט, כי תושב חוץ לא צריך להגיש בכלל דוחות בארץ ובטח שלא לשלם מס.

"עכשיו ברשות רוצים לחסוך לעצמם את הוויכוח הזה, אבל עם כל הכבוד להם, יש פה בעיה בינלאומית. אם אדם חושב שהוא תושב מדינה אחרת, אז המדינה הזאת לא יכולה להכריח אותו להגיש דוחות עד שהיא מוכיחה שהוא תושב שלה".

עוד אומר עו"ד מזרחי: "עכשיו, בחוק החדש, ברשות אומרים: 'אנחנו עדיין לא מבררים בשלב הזה אם אתה תושב או לא, ברגע שהחזקה מתקיימת תגיש דוחות, ורק אז נברר'. כלומר, קודם תגיש דוח, ואחרי זה לך תוכיח שאין לך אחות, זה אחרי שכבר דיווחת, ואתה כבר בסל שלהם, והם נחשפו לכל הכסף שלך. יש פה התחכמות של רשות המסים שתיחשף לכספים שהיא לא בהכרח אמורה להיחשף אליהם".

עו"ד ד"ר אבי נוב, מומחה למיסוי בינלאומי, מוסיף כי "מדובר בתיקון דרמטי מאוד ובעייתי מאוד". לדבריו, "יש היום אלפי ישראלים שנמצאים 'על הקו', מגיעים לפה לביקורים אבל עובדים בחוץ לארץ. יש אפילו זוגות נשואים שהבעל גר בדירה בחוץ לארץ ומגיע לפה לסופי שבוע, אז למה הוא צריך להיחשב לתושב ישראל? יש גם פסיקה של בית המשפט העליון שלא מקבלת את העמדה של מס הכנסה שכל אדם שנמצא פה מעל לפרק זמן מסוים או שמשפחתו פה בארץ חייב פה במס".

- מה הבעיה שאנשים ידווחו ואחר-כך יטענו לגבי אי-התושבות שלהם?

עו"ד נוב: "למה זה עסק של רשות המסים כמה כסף יש לאדם אם הוא לא תושב ישראל? יתרה מזאת, יכול להיות שזה בניגוד לאמנות המס. ישראלי שעובד באנגליה ומגיע לפה לביקורים חייב שם במס, והאמנה פותרת אותו בישראל מדיווח ומתשלום מס, אז מה פתאום לחייב אותו לדווח פה?

"יש פה משהו שהוא דרמטי, גם בניגוד לפסיקה של בית המשפט העליון וגם בניגוד לאמנות המס, ובכלל בניגוד להבנות של עולם שהוא גלובלי - שאנשים כל הזמן בנסיעות, ושלאנשים יש יותר מדירה אחת ברחבי העולם. זה העולם החדש, כך הוא מתנהל, ורשות המסים מנסה לתפוס את כולם בלי הבחנה".

תיקון נוסף שנכלל בתקציב החדש ונתקל בביקורת בקרב מומחי המס הוא זה שמבקש לקבוע מיסוי של הכנסות במסגרת סיום יחסי עובד ומעביד, ובין היתר על תשלום שמעביר המעביד לעובד בגין "אי-תחרות". אלה ימוסו כהכנסת עבודה (פירותית) של העובד ולא כהכנסה הונית שהמס בגינה נמוך באופן משמעותי.

עו"ד משה מזרחי מסביר כי "מדובר בניסיון שלישי של רשות המסים לתקן את החוק בעניין הזה, לאחר ששני ניסיונות קודמים כשלו, והם עושים את זה כי הם מפסידים בבתי המשפט בעניין הזה. יש פסקי דין של בתי המשפט בחיפה ובמרכז שלא קיבלו את הטענה של הרשות שמענקי אי-תחרות הם הכנסה מעבודה באופן אוטומטי.

"התיקון הוא מסלול עוקף לפסיקת בית המשפט. הם אומרים שמרגע שאתה מפסיק יחסי עובד-מעביד, לא משנה מה אתה מקבל זו הכנסה מעבודה. אבל בתי המשפט קבעו שיש תשלום עבור אי-תחרות שהוא לא חלק מיחסי העבודה, ושהוא בעצם סוג של מכר הוני, כמו מצב שהמעביד קונה את התחרות הפוטנציאלית העתידית שלך. אם התיקון יעבור הפעם, הרשות תעלה למעשה את שיעורי המס מ-25% לכמעט 50% - פי שתיים".

סעיף נוסף שנכלל בפרק זה ועשוי לעניין לא מעט אזרחים ישראלים, קובע כי מעת כניסתו לתוקף של החוק יחויבו בהגשת דוח שנתי לרשות המסים גם תושבי ישראל שהעבירו בשנת המס סך של חצי מיליון שקל או יותר אל מחוץ לישראל. עד היום דווחו ומדווחות העברות כספים בהיקפים כאלה ואף נמוכים יותר, באמצעות הבנקים לרשות לאיסור הלבנת הון. אבל גם רשות המסים רוצה להשתתף בחגיגת המידע שנצבר על תושבי ישראל, ואולי אחר-כך להעמיק ולחטט בחייו של אותו אדם שפתאום עלה על הרדאר שלה.

"זה גם מקומם מאוד", מבקר עו"ד נוב. "אני רוצה לקנות דירה בארה"ב - מה זה עניינה של רשות המסים? זה הכסף שלי, הרווחתי אותו ביושר, אני קונה דירה, למה הם צריכים לדעת? הם רוצים לתפוס אולי כל מיני קומבינות של אנשים שמתחמקים ממס, אבל יש את הדין הפלילי, יש את החוקים הקיימים, יש את חוקי הדיווח לרשות לאיסור הלבנת הון - ופה מוסיפים נטל שהוא לא לצורך.

"מי שישלם פה את המחיר זה דווקא האנשים הישרים ולא מי שרשות המסים מחפשת. הם מחפשים את העבריינים, אבל העבריינים ממילא לא יגישו דיווח. זה יכניס אלפי אנשים, שכירים ממעמד הביניים למעגל המדווחים שלא לצורך".

מרשות המסים נמסר בתגובה כי "במסגרת חוק ההסדרים לשנת 2015 נכללו מספר סעיפים שמטרתם להיאבק בהון השחור, לסגור פרצות מיסוי ולטפל בתכנוני המס, וזאת על מנת לקדם את השוויון הנדרש בנטל המס. לעניין הרחבת הדיווח לגבי אזרחים הנמצאים במדינת ישראל וטוענים כי הם אינם תושבי ישראל ולכן אינם חייבים במס בישראל, מניסיון הרשות, בשנים האחרונות מתעצמת התופעה של אזרחים החיים בישראל וטוענים שאינם תושבי ישראל למרות מספר ימי השהייה הרב שלהם בארץ.

"משכך ועל מנת לאפשר לפקיד השומה לבדוק מי מביניהם הינו תושב ישראל וחייב במס בישראל ומי לא, מבקשת הרשות כי אזרחים אלה יגישו דוח לפקיד השומה לגבי הכנסותיהם בישראל בלבד.

"לעניין חובת הדיווח על העברות לחו"ל, כחלק מהמאבק הכולל בהון השחור ובהעלמות המס, מבקשת הרשות כי נישומים המעבירים לחו"ל כספים בסכומים גבוהים ואינם חייבים בדוח יגישו דוח לפקיד השומה על מנת לאפשר בדיקת מקורותיו הכספיים של המעביר והתפתחות הדיווח על הכנסותיו העתידיות.

"לעניין סוגיית אי-התחרות, מדובר בפרצת מס שבה נישומים מתוחכמים ובעלי ממון רב מסווגים באופן שונה הכנסות פירותיות החייבות בשיעורי מס שוליים, להכנסות הוניות בעלי שיעורי מס נמוכים יותר".

התיקונים המרכזיים בפרק המיסוי

■ החלת חובת דיווח לרשות המסים על כל אדם ששהה מעל 183 ימים בישראל בשנה, גם אם טרם נקבע כי הוא נחשב לתושב ישראל באופן חד-משמעי.

■ החלת חובת דיווח לרשות המסים על כל תושב ישראל שהעביר מעל חצי מיליון שקל לחו"ל בשנת מס.

■ החלת חובת דיווח על כל תושב ישראל מעל גיל 25, שהינו "נהנה" בנאמנות (מי שזכאי ליהנות מנכסי הנאמן או מהכנסת הנאמן).

■ ייקבע מודל מיסוי חדש ל"חברת בית" (חברה קטנה שמוחזקת על-ידי עד 5 בני אדם ומחזיקה אך ורק בבניינים, וזה עיסוקה), בדומה למודל המיסוי של החברה המשפחתית.

■ ייקבע מיסוי של הכנסות במסגרת סיום יחסי עובד-מעביד, בהם מענקי "אי-תחרות" וקבלת מניות, כך שבין היתר, הכספים המועברים לעובד המסיים את עבודתו יסווגו כהכנסה מעבודה ולא כהכנסה הונית (וימוסו בשיעורי מס גבוהים יותר).

■ שינוי השיטה שלפיה נקבעים היישובים הזכאים להטבות מס לפי פקודת מס הכנסה (ייקבעו 3 מסלולי הטבות בהתאם לניקוד המזכה של היישוב).