"ארגוני זכויות אדם בעולם שותפים לקמפיין שטני נגד ישראל"

בספרו "תעשיית השקרים" מנסה העיתונאי בן דרור ימיני להפריך את הטענות נגד ישראל בדבר רצח עם ואפרטהייד, ולהוכיח כי צה"ל אכן הצבא המוסרי בעולם ■ "מטרת תעשיית השקרים אינה שלום או דו-קיום אלא דמוניזציה של ישראל"

בן דרור ימיני / צילום: איל יצהר
בן דרור ימיני / צילום: איל יצהר

המשפט הקובע כי "צה"ל הוא הצבא המוסרי בעולם" מעורר לא מעט דיונים ומחלוקות בעולם וגם בארץ, אבל מבחינת העיתונאי בן דרור ימיני, מדובר באמת המגובה בנתונים קשיחים.

בספרו החדש, ימיני (עד לאחרונה ב"מעריב" ועתה ב"ידיעות אחרונות") שם לו למטרה להתמודד עם "תעשיית השקרים", כשאין הכוונה לביקורת לגיטימית על ישראל, כמו בעניין ההתנחלויות בגדה והשליטה שם - אלא לטענות שישראל מבצעת בפלסטינים ג'נוסייד, שהשליטה בהם היא "אפרטהייד", או שישראל היא המקור העיקרי לאלימות בעולם.

- אז למה "תעשיית השקרים", כפי שאתה מכנה אותה, מנצחת?

"מהרבה סיבות. הכיבוש נמשך הרבה שנים. ישראל היא דמוקרטיה, ולמקומות אחרים, כמו דארפור או שדות הקטל באפגניסטן, פחות יכולים להגיע ולסקר. מקום העימות הנגיש ביותר הוא הסכסוך הישראלי-פלסטיני. במובן זה אנחנו משלמים מחיר על הדמוקרטיה. יש מדינות ששולטות על עמים אחרים, אבל הן לא דמוקרטיות. לאן פעילי זכויות אדם מסקנדינביה הולכים? לא לאפריקה.

"יש גם אנטישמיות ברובד העמוק יותר. על השיח במערב השתלט עניין זכויות האדם, שזה כמובן בסדר, אבל איכשהו הוא מידרדר לא לזכויות, אלא לשלילת זכויות, של יהודים. היום כבר לא עוסקים בשלום, אלא בזכויות בהקשר של שלילת זכות קיומה של ישראל, כי שם הכסף. מדינות אירופיות מנקות לעצמן כך את המצפון על הקולוניאליזם ורדיפת היהודים.

"הטרגדיה היא שארגוני זכויות לגיטימיים בעולם שותפים לקמפיין שטני נגד ישראל שאין לו קשר לזכויות אדם".

נתונים ממקורות ערביים

לדברי ימיני, "תעשיית השקרים" היא המכשול לשלום, שגם פעילי שלום רבים "נפלו" בה. "מטרתה של תעשיית השקרים אינה שלום או דו-קיום, אלא דמוניזציה של ישראל לצורך חיסול הישות הציונית. אני מעריך ומוקיר גופים כמו 'הסכם ז'נבה', שמטרתו קידום השלום. הם עושים ההיפך מדמוניזציה - מפגישים פעילי ש"ס עם פעילי פת"ח וגם מפרסמים שרוב אנשי הליכוד בעד פשרה מדינית.

"זאת בשעה ש'מחנה הזכויות', כולל 'הקרן החדשה', מספרים שישראל הופכת לפשיסטית ולגזענית. חלקים בשמאל התאהבו בפוזת הנביא המתריע בשער ובשיח הזכויות וחלק פשוט מאמינים בהבלים של עצמם".

- ובכל זאת, אי-אפשר להתכחש לתופעת האפליה שקיימת בהקשר של ערביי ישראל.

"כנגד ערביי ישראל מתקיימות תופעות אפליה, אבל כאלה יש בכל מקום בעולם. תופעות כאלה לא הופכות מדינות לגזעניות, לא את צרפת, לא את שבדיה ולא את ישראל. ההבדל הוא שבאפליה צריך להיאבק, ואפרטהייד צריך לחסל. רק בהדבקת תווית האפרטהייד תינטל הלגיטימציה של המשטר הציוני. והאמת היא שמעמדם של ערביי ישראל טוב יותר משל המוסלמים באירופה - בעבודה, בהשכלה, בהכנסה ובמיקומם ביחס לקו העוני".

- אתם מתאר בספר כיצד האפרטהייד האמיתי נגד הפלסטינים קיים דווקא במדינות ערב.

"זה חד-משמעית נכון, כי שם הייתה אפליה מטעם החוק. לא יכול להיות שאדם חי במדינה כל-כך הרבה שנים בלי שיהיו לו זכויות בסיסיות, וזה מה שקורה שם. אבל שם ישראל לא מעורבת, ולא מתקיימת מחאה ציבורית ואקדמית כנגד זה. איפה אנשי הרוח? זה לא מעניין אותם. בעזה, מצב הפלסטינים הוא פי 1,000 טוב יותר משל אחיהם בלבנון, אבל מישהו הפגין על האפרטהייד כלפיהם?".

- מהיכן אספת את הנתונים שלך לספר?

"אני מקפיד לקחת נתונים ממקורות ערביים או בינלאומיים, לא של משרד ההסברה הישראלי. הלכתי בנושא זה לדמוגרף הפלסטיני החשוב ביותר, ד"ר וואיל ענאב, שהוא שונא ישראל. אבל מה זה חשוב? העיקר שאפשר לומר שהגדה היא 'מחנה ריכוז'".

טענה אחרת עימה מתמודד ימיני היא הג'נוסייד שעוברים לכאורה הפלסטינים מידי ישראל. ימיני: "החוקר היהודי-אמריקאי דניאל גולדהגן כתב ספר על מקרי ג'נוסייד, וטענו כלפיו שהוא לא הזכיר בו את ישראל, והוא אמר שזה עימות אלים אבל ממש לא ג'נוסייד. זהו עימות מהפחות מדממים אבל המסוקר ביותר, וזה גורם גם לאנשי רוח לדבר נגד ישראל. האם הם בדקו מספרים? לא. הם ראו אותו על המסך".

- לדבריך, גם הביקורת על "עופרת יצוקה" אינה מוצדקת.

"כל הנתונים המספריים לגביה ולגבי צ'וק איתן' יצאו בחסות חמאס. קשה לקחת זאת ברצינות. הם כללו שם מאות כאלה שמתו מוות טבעי לחלוטין וכמובן גם פעילי טרור. אני מראה בספר הוראות שלהם לגרום לכמה שיותר נפגעים אזרחים וגם לרשום כל הרוג כאזרח. כל ארגוני הזכויות, כולל בישראל, השתתפו בהונאה הזו מרצון".

- בין השורות יש לך ביקורת על עיתונאים ב"הארץ" ואולי אף על העיתון עצמו.

"אני לא מדבר על 'גלריה' אלא על 'הארץ' כמשקף תמונת עולם על הסכסוך, והם תורמים מרכזיים לאחת ההונאות הגדולות. אני מסתובב הרבה בעולם ושומע כל מיני דברים איומים על ישראל, והראיות שאותן דוברים מביאים הן מעיתון 'הארץ'".

מחכה לתוצאות המאבק

נדמה כי העבודה על הספר ובעיקר אירועי החודשים האחרונים שינו משהו אצל ימיני. מי שתמך לפני שני עשורים בהסכמי אוסלו, כמעט פוזל היום ימינה. "אני נגד השליטה בגדה והרחבת ההתנחלויות, אבל עכשיו אני בחישוב מסלול מחדש. לגבי הפתרון הנכון, יש לי סימני שאלה ללא תשובות. צריך לראות איך מתעצב המאבק הפנים-איסלאמי. אולי עוד שבועיים תהיה הפיכה בירדן".

- מהיכן השינוי אצלך?

"דווקא כמי שרוב שנותיו הבוגרות תמך בכל פשרה, אני מזהה שלאזהרות של הימין יש נטיות מוזרות להגשים את עצמן. אני לא יכול להתעלם מכך ומעליית הכוחות האיסלאמיים, מהאביב הערבי שהפך לחורף ומהתמיכה הרבה שלה זוכה חמאס.

"המשך השליטה בגדה זו נבלה, ויציאה משם זו טריפה. הרי מכל מקום שנסוגנו, התעצמו הגורמים הקיצוניים. אי-אפשר לשכוח שהג'יהאד הגלובלי, כולל חמאס, פוגע כמעט רק במוסלמים. אני שואל את עצמי מתי הם יתקוממו? כשזה יקרה, ישראל תוכל להתחבר לעולם הערבי".

ועדיין, על קיום ההתנחלויות ביהודה ושומרון יש לימיני ביקורת. "אני מודה שזו נקודת התורפה בדיונים", הוא אומר. "כשאני מותקל בשאלות בתחום הזה, אין לי תשובות. אני רוצה מדינה יהודית ודמוקרטית, לא דו-לאומית, וזה לא משנה אם הפתרון הזה מוצע משמאל או מימין".