יצוא, צמיחה, גירעון ומלחמת המטבעות

בעולם מושכים את תשומת הלב הנתונים בארה"ב ובגרמניה. החדשות הטובות המשיכו לזרום מכיוונה של ארה"ב. הגירעון התקציבי התכווץ משמעותית ואיך לא - התאוששותה של ארה"ב מגיעה הן מכיוון התאוששות היצוא עקב החלשת המטבע(מדובר כמובן על נתונים טרום התחזקות הדולר) והן עקב החזרת הייצור הביתה. כתוצאה משניהם יש גידול משמעותי בהכנסות ממיסיםואני , מקווה שבבנק ישראל קוראים את זה.

בגרמניה כמובן המצב הפוך והיצוא רשם באוגוסט את הנפילה החדה ביותר שלו מאז 2009. מדוע? לא רק האטה. כמובן - אירו חזק הורג את היצוא. נשמע מוכר.

אז אם כך מדוע לפתע פתאום, לאחר שכולם דיברו והעריכו כי האירו יתרסק מפגין לפתע המטבע התאוששות מופלאה מול הדולר ? כלכלית אין לזה שום הסבר הגיוני אולם הפרוטוקולים של הפד סיפקו לכך תשובה. לפני שבועיים טענתי כאן כי כאשר יחושו האמריקאים שלא בנוח עם התחזקות הדולר בעולם הם לא יהססו לאותת. הירידות בבורסה והמשך ההתחזקות החזירו את בכירי הפד לזמירות הישנות.

פתאום האטה עולמית, פתאום הדולר החזק מסכן את ההתאוששות ופתאום מדברים על מספרי אבטלה חדשים לגמרי. הכול משחק רבותי ואם רציתם עוד רמז לקשר בין בכירי הפד לבכירי הפיננסים הייתם רק צריכים להסתכל בגרפים- אי אפשר להימלט מהתחושה ששחקנים גדולים במגרש המט"ח ידעו מראש מה נכתב בפרוטוקולים.

שעות לפני הפרסום השתנו כל הגרפים מקצה לקצה ומאיתות ברור של המשך היחלשות האירו עברנו לאיתות החזק ביותר שיכול להיות לתחילת היחלשות הדולר. מופתעים ? אני ממש לא. אז הבורסות חזרו לחייך והדולר נחלש אולם להבדיל מהסיבוב הקודם אני סבור שתהיה כאן מלחמת מטבעות של ממש. לא נשארו הרבה פראיירים שיסכימו "לאכול" את הקש האמריקאי.

ומה באשר אלינו. בהיבט של שוק המט"ח ראינו שוב את בנק ישראל פועל כפי שנדרש ממנו. גם אנחנו מושפעים מהמשחק העולמי ואחרי שגולדמאן זקס שכנע אותנו שהכלכלה חלשה ותם עידן השקל החזק (זה אותו גולדמאן שאמר בזמן המלחמה שאנחנו חזקים והשקל ימשיך להתחזק), מה שגרם לדולר לזנק ל 3.74, הגיע הסיבוב בארה"ב והנשמות הטובות ניצלו את היעדר המסחר בישראל ובמחזור אפסי קיזזו אחוז שלם מהעלייה.

ההמשך, כמו בשוק העולמי יהיה בהחלט מעניין ונכון לשעה זו , לטעמי כל ירידה נוספת מהווה הזדמנות לרכישת הדולר.

ולגבי הביקורת של בנק ישראל ואחרים לגבי יעד הגירעון והצמיחה אני חושש שהם עושים בדיוק את אותה הטעות שנעשתה לפני שנה. אז היו תחזיות אופטימיות לגבי הצמיחה הן בבנק ישראל , הן באוצר והן בקרן המטבע. אמרתי כבר אז שאם השקל ימשיך להתחזק נוכל לחלום על 2% צמיחה, בטח לא על 3.2-3.4% כפי שצפו אז. את הנתונים כולנו רואים.

מה שגרם לטעות הגדולה לפני שנה היה התעלמות מהשפעת שער החליפין. לעניות דעתי הביקורת המושמעת היום שוב לא לוקחת בחשבון את הגידול המשמעותי בהכנסות ממיסים ממנו תהנה המדינה במידה והיחלשות השקל תימשך.

יצואנים בודדים שהזדרזו והגנו על עצמם מוקדם מדי לא ייהנו מכך אולם לרוב המכריע צפויה בשנה הקרובה עדנה, ומשמעותה של העדנה- גידול בהשקעות, הרחבת מצבת כוח האדם ועבור המדינה גידול משמעותי בהכנסות ממיסים.

• יוסי פרנק - יועץ פיננסי ומנכ"ל אנרג'י פייננס לניהול סיכונים
• yf@energyfinance.co.il
• אשמח להמשיך את הדיון עמכם במשך כל השבוע. בטור דעות תחת הכותרת "המדוברות ביותר" תוכלו בדרך כלל להמשיך לתקשר עמי
• החומר הכלול בסקירה זו ואפשרויות הפעולה המתוארות בה מובאים לצורך מידע כללי בלבד ואין לראות בהם משום המלצה ו/או ייעוץ לגבי כדאיות ההשקעה במניות/מט"ח ו/או מכשירים פיננסיים נשוא סקירה זו בפרט או בתחום הנגזרים בכלל. סקירה זו אינה מהווה תחליף לייעוץ ספציפי המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם וכל העושה בה שימוש עושה זאת על דעתו ועל אחריותו בלבד.