הפרדה שאינה אפרטהייד

עוד מקרה שמסביר מדוע שורותיו של השמאל הולכות ומצטמצמות

לאף אחד אין מונופול על קיבעון מחשבתי. הוא קיים גם אצל הימין וגם בשמאל. אפשר לדעת מראש כיצד יגיב כל אחד מהצדדים על אירוע מדיני או ביטחוני כזה או אחר.

כמו, למשל, פרשת האוטובוסים המסיעים פלסטינים ויהודים מהמרכז לגדה, המככבת בימים אלה בתקשורת. המתנחלים בגדה דרשו שהפלסטינים יוסעו בנפרד מהיהודים. הימין, רובו ככולו, התגייס למימוש מטרה זו. עכשיו דווח שיעלון נעתר לדרישה, והחליט על הסדר מתאים לצורך זה.

לא צבע העור

מיד נשמעה זעקת הקרב הצפויה מצד השמאל: אפרטהייד!!! עכשיו אתם מבינים למה שורותיו של השמאל הולכות ומצטמצמות? כי זו טענה מופרכת, שהציבור אינו יכול לקבלה. בדרום אפריקה הפרידו בין שחורים ללבנים בעיקר בגלל צבע העור. זו הייתה גזענות גלויה ורשמית של המדינה. הבעיה בישראל אינה של צבע עור, אלא של מאבק ומלחמה בין שני עמים, או למעשה בין ישראל לעמים ערבים אחרים.

מספיק אדם אחד

בקיצור - במציאות הקיימת כיום באזור, אם שמים יהודים וערבים יחד, בכל מקום, זה פוטנציאל לפיצוץ כזה או אחר. אודה, ובהחלט לא אבוש, שכאשר אני נמצא במקום שבו אני מוקף ערבים, קצת רועד לי הפופיק.

לא משום שאני חושב שכולם, או אפילו רובם, רוצים או עלולים להרע לי. אבל הרי לא צריך שכולם יהיו כאלה, או אפילו חלקם. מספיק אדם אחד. אבל אפרטהייד? אהיה אדם מאושר אם יום אחד יהיה מצב שבו אנשים, ערבים ויהודים, יוכלו להרגיש בטוחים במצבים כאלה. אבל היום הזה, כמה חבל, עדיין לא הגיע.

כל עוד היום המיוחל אינו עמנו, גם לא יכול להיות אפרטהייד ונשאר השיקול הביטחוני. מבקרי ההחלטה בדבר ההסעה החלופית מסרבים בדרך כלל להכיר בקיומם של שיקולי ביטחון. הם רואים בהם תירוצים להצדקת מעשים לא מוסריים ולא הומניים.

לפעמים זה נכון. אבל לא תמיד. זו הבעיה עם אנשים מקובעים. הם אינם מסוגלים לעשות את האבחנות הללו. בשבילם כשמדברים בשם הביטחון, זה חייב להיות נגוע בימניות, בגזענות, בסירוב לדו-קיום. כאמור, לפעמים יש בזה משהו. אבל כאשר זה נעשה מתוך רפלקס מחשבתי, כאשר לא מוכנים להקשיב היטב לטיעוני הצד השני, ואולי אפילו להבין ולהצדיק, מדובר בקיבעון שנזקו גדול למקובע, ימין או שמאל, ולכל מי שנאלץ לחיות בסביבתו.

אני די בטוח שגם לערבים הנזקקים לתחבורה בין ישראל לגדה נוח יותר ומתאים לשבת באוטובוס ללא מתנחלים. אם המתנחלים מרגישים לא בטוחים עם הערבים, זה נכון גם להיפך. לכן, ההחלטה לספק תחבורה חלופית לערבים, היא, נכון להיום, במצב הנוכחי, נכונה.