אי.די.בי שוב מסתבכת

4 חודשים אחרי שיצאה ל'דרך חדשה', המשקיעים שוב חוששים לגורלה

אדוארדו אלשטיין  ומוטי בן משה / צילום: תמר מצפי
אדוארדו אלשטיין ומוטי בן משה / צילום: תמר מצפי

בחודש מאי האחרון, לאחר הסדר החוב הענק בקבוצת אי.די.בי, שבה מניית אי.די.בי פתוח להיסחר במדד תל אביב 100. מיד אחר כך השלימה חברת ההחזקות, שעברה לשליטת מוטי בן משה ואדוארדו אלשטיין, הנפקת זכויות מוצלחת, במסגרתה גייסה 321 מיליון שקל מבעלי השליטה ומהציבור הרחב. התחושה הייתה שהחברה וניירות הערך שלה יצאו לדרך חדשה.

ארבעה חודשים בלבד חלפו מאז, והפעילים בשוק כבר מביעים חוסר אמון מחודש ביכולתה של החברה לשלם את חובותיה הפיננסיים, המסתכמים בכ-3.8 מיליארד שקל (נכון לתום המחצית הראשונה של 2014). תשואות איגרות החוב של החברה שבו לזנק ומחיר המניה צנח בחדות. מאז רישומה המחודש למסחר משקפת המניה הפסד כבד לצמד השותפים - יותר מחצי מיליארד שקל "על הנייר".

על פי תנאי הסדר החוב, התחייבו בעלי השליטה באי.די.בי פתוח להזרים עד סוף שנת 2015 סכום נוסף של 569 מיליון שקל. במסגרת התחייבות זו החליט בימים האחרונים דירקטוריון החברה לפעול בהקדם לגיוס הון בדרך של הנפקת זכויות לכלל בעלי המניות של החברה, בהיקף של 180 עד 250 מיליון שקל.

רכבת ההרים בניירות הערך של החברה צפויה להמשך בעתיד הנראה לעין שכן חברה עם יחס חוב לנכסים של כ-90% תתקשה לשרוד לאורך זמן ללא תמיכה מוגברת של בעלי השליטה או השבחה דרמטית של נכסיה. גם אם בעלי השליטה החדשים ירצו ויוכלו לעמוד בהתחייבויותיהם - ומדובר באם לא קטן - עדיין תידרש אי.די.בי לייצר סכום כספי נוסף של 449 מיליון שקלים כדי לממן את השימושים הדרושים לה בשנת 2015.

החריקות הקשות המתפרסמות בתקשורת בכל האמור במערכת היחסים בין צמד בעלי השליטה, שמצטרפת לדמותם האניגמטית של השניים, מוסיפות דלק למדורת הירידות בניירות הערך של הקבוצה. השיתוק האסטרטגי של אי.די.בי פתוח תחת ניהולם של בן משה ואלשטיין, פוגם אף הוא באמון המשקיעים.

ולכל אלה צריך להוסיף גם את המגמה המסתמנת של הממונה על שוק ההון שלא לאשר לשניים את השליטה בחברת כלל ביטוח, החלטה שתהווה מכה קשה לתוכניות הצפת הערך שלהם, ותפגע ביכולתם למצות את הפוטנציאל הכלכלי הגלום במכירת השליטה בחברת הביטוח במחיר מלא.

עדיין לא הכול אבוד

הרגל המרכזית השנייה של אי.די.בי פתוח היא חברת דיסקונט השקעות, שלא חילקה במשך מספר שנים דיבידנד, על אף שביכולתה לעשות כן בשל העובדה שלרשותה יתרת מזומנים גדולה ויתרת רווחים ראויה לחלוקה. אולם חלוקת דיבידנד אגרסיבית במתכונת ימי דנקנר צפויה לעלות את יחס החוב לנכסים של החברה, ולכן ספק אם תאושר.

הנפקה לפי שווי גבוה של חברת אדמה, ש-40% ממניותיה מוחזקות על ידי דסק"ש, עשויה להגדיל את השווי הנכסי של דסק"ש, אולם מדובר במהלך שאינו תלוי בחברה.

ואם לא די בקשיים שתיארנו הרי שלאי.די.בי פתוח חוב בנקאי בהיקף של 1.2 מיליארד שקל, שהחברה אינה עומדת בצמד קובננטים לגביו. בעלי השליטה בחברה חייבים להסדיר את החוב הזה על מנת להפחית את הלחץ התזרימי בשנים הקרובות.

למרות זאת, לא הכל אבוד. לאי.די.בי פתוח יש עדיין לא מעט קלפים מנצחים, אולם על מנת שניתן יהיה לשלוף אותם בתזמון המתאים, בעלי השליטה שלה חייבים להגביר את אמון המשקיעים, הן באמצעות הזרמת משאבים מעבר להתחייבויות הנובעות מן ההסדר, והן באמצעות שיפור התקשורת שלהם מול שוק ההון.

■ הכותב הוא האסטרטג הראשי של קבוצת איילון.